קרדיט חברת  SCD
קרדיט חברת SCD

משרד הביטחון חתם על עסקה לפיתוח חיישני אינפרא אדום ב-380 מיליון שקל

חיזוק התעשייה הביטחונית הישראלית: משרד הביטחון חתם על עסקה אסטרטגית לפיתוח וייצור חיישני אינפרא אדום מתקדמים ׳כחול לבן׳ בחברת SCD הישראלית, בהיקף של כ-380 מיליון שקל (כ-115 מיליון דולר) - המרוויחים אלביט ורפאל שחולקים את ההחזקה בחברה

תמיר חכמוף | (2)
נושאים בכתבה משרד הביטחון

משרד הביטחון חתם על עסקה אסטרטגית לפיתוח וייצור חיישני אינפרא אדום מתקדמים ׳כחול לבן׳ בחברת SCD הישראלית. החברה שבבעלות של 50% אלביט ו-50% רפאל צפויה להינות מהשקעה בהיקף של כ-380 מיליון שקל.

מנכ״ל משרד הביטחון, אלוף (מיל׳) אמיר ברעם חתם על העסקה, שמתמקדת בהרחבה משמעותית של מתקני תשתיות הייצור של חברת SCD לפיתוח וייצור חיישני אינפרא אדום מתקדמים, כולל אינפרא אדום גל קצר (SWIR), גל בינוני (MWIR) וגל ארוך (LWIR).

הרחבת תשתית הייצור בישראל, שמובלת על ידי יחידת המו"פ במפא״ת, תאפשר ייצור פתרונות אינפרא אדום ליישומים מתקדמים, כולל שליטה במרחב, מטענים אוויריים, מערכות חלל ופלטפורמות ביטחוניות בקנה מידה גדול, תוך שילוב שיטות ייצור וטכנולוגיות חדשניות.

עסקה זו מהווה נדבך נוסף באסטרטגיית מנכ״ל משרד הביטחון לחיזוק בסיס הייצור הביטחוני הישראלי ולתמיכה מלאה בכל צרכי צה"ל, הן במערכה הנוכחית והן בהסתכלות קדימה לקראת עשור ביטחוני עצים. זאת, תוך הבטחת עצמאות ייצור, מתן גישה לטכנולוגיות המתקדמות ביותר עבור הצרכים המבצעיים הנוכחיים והעתידיים של צה"ל וסיפוק מענה מיטבי לאתגרי הלחימה המודרניים.

ראש מפא”ת, תא״ל (מיל׳) ד״ר דני גולד: ״אנו פועלים להעמקת העצמאות הישראלית בכל שרשרת הערך ובתחום הגלאים אנו בונים יכולות פורצות דרך של ייצור מקומי של יכולות אינפרא-אדום שנמצאות בחזית הטכנולוגיה העולמית, שיניבו פרי לשנים רבות, במקביל לחיזוק הבסיס התעשייתי במדינת ישראל. היכולות ישמשו את כלל מערכת הביטחון ויספקו אבני בניין טכנולוגיות שיבנו את המערכות המתקדמות של מחר, למען העליונות הטכנולוגית והיתרון האיכותי של מדינת ישראל״

ראש מו"פ, תא"ל יהודה אלמקייס: ״ההשקעה של משרד הביטחון ושל חברת SCD בהקמת תשתיות חדשות והרחבת המפעל יאפשרו בשנים הקרובות את הגדלת כושר הייצור והקמת יכולות טכנולוגיות מתקדמות לייצור גלאי אינפרא-אדום של הדור הבא. גלאי SCD מהווים גם כיום רכיב קריטי במערכות אלקטרו-אופטיות רבות של צה"ל, והפרויקט הנוכחי יאפשר הן את הרחבת ההצטיידות והן את פיתוח מערכות העתיד בהובלת יחידת המו"פ של מפא”ת״.

מנכ"ל חברת SCD, קובי זאושניצר: ״הסכם זה משקף את המחויבות העמוקה שלנו לצרכים האסטרטגיים של מדינת ישראל ולשמירה על המובילות שלנו בטכנולוגיות אינפרא אדום. היכולות המשופרות לא רק יתמכו בדרישות הביטחון העתידיות אלא גם יחזקו את העצמאות התעשייתית והטכנולוגית של ישראל בתחום קריטי זה. חדשנות בתחום האינפרא אדום חשובה לא רק לביטחון הלאומי אלא גם לשותפינו הגלובליים. אנו מחוייבים להמשיך ולספק את הטכנולוגיות המתקדמות, האמינות ובעלות הביצועים הגבוהים ביותר בתחום האינפרא אדום לקהילה הביטחונית הבינלאומית״.

קיראו עוד ב"בארץ"

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 01/09/2025 12:18
    הגב לתגובה זו
    באלוף בצהל מנהל החברה שמוכרת לצהל. מישהוא עושה התמחרות לפחות שיורידו את תשלומי הביטוח לאומי למובטלים. פה נותנים מיליארדים לצבא. שירחמו על החלשים
  • ספק יחיד בילעדי אין מיכרז (ל"ת)
    עושה חשבון 01/09/2025 17:44
    הגב לתגובה זו
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים לצרכן CPI

מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%

הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן? 

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מדד המחירים לצרכן

מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים.  בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן  ב-2.4%.  ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%. 



הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%: 




מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.  



בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%. 

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.