גז יש בישראל, עכשיו נפט? מניית גבעות יהש זזה היום לראשונה מזה שנים

ללא פרסום כל הודעה מצד החברה, התעוררה היום מניית גבעות עולם נפט, ימים מספר אחרי נחיתת מכונת קידוח בישראל
אריאל אטיאס | (2)

האם מניית גבעות עולם עומדת להתעורר? אחרי שנה וחצי, עוברים היום (ה') במנייה חיפושי הנפט מעל 1.4 מיליוני שקלים, ללא פרסום כל הודעה מצד החברה.

חברת גבעות עולם נפט (הרשומה למסחר בבורסה בתל אביב תחת השם, גבעות יהש) הייתה מוכרת מאוד למשקיעים הספקולטיביים עד אוגוסט 2005, אז כמעט והופסק המסחר במנייה למשך שנתיים.

היום, כאמור, חודש המסחר במנייה הנמצאת ברשימת השימור של הבורסה, בה נכללים ניירות ערך של החברות שאינן עומדות בכללי השימור. בשלב "הפתיחה" עברו במנייה 141,867,312 ניירות ב-97 עסקאות שונות המסתכמות לסך כספי של 1,418,673 שקלים.

החברה, כאמור, לא דיווחה היום דבר, אך יכול להיות שהדיווח האחרון על הגעת מכונת קידוח לארץ לצורך ביצוע חיפושי נפט ביחד עם האופוריה השולטת במניות הגז מתחילת השנה האזרחית, הביאו להזרמת כספים אפילו למניית גבעות יהש.

האם הקידוח במגד 5 יגיע?

גבעות עולם מתכננת מזה שנים לבצע קידוח בשדה הנפט "מגד 5" שבאזור ראש העין, אשר בשטחו בוצעו על ידה בעבר מספר קידוחים (קידוחי מגד 2, מגד 3, מגד 4 והקידוח האופקי מגד 4).

גבעות עולם, שהינה שותפות בין גבעות עולם נאמנויות - "הנאמן", מצד אחד לבין גבעות עולם נפט - "השותף הכללי". השותפות קיבלה באפריל 2004, על פי חוק הנפט, מאת הממונה, את חזקת ראש העין שבה הוכר קיומה של תגלית - "גילוי שדה נפט". דבר אשר משמעותו לפי החוק הינה הכרה בשטח כ"קרקע על כל שכבותיה הגיאולוגיות שיש מתחתיהן בידוע מצבר נפט שניתן להפיק ממנו נפט בכמויות מסחריות".

ב-29 בינואר, דיווחה גבעות עולם כי השותף הכללי קיבל אישור בכתב מאת לפידות על פיו הושלמה העברת מכונת הקידוח לישראל וכי בימים אלו מתבצעת בדיקה של מכונת הקידוח ע"י חברת לפידות. השותפות מתכננת לבצע קידוח ב'מגד 5' על מנת לחפש בו נפט.

הנפקה בפברואר

התקציב המשוער של גבעות עולם לביצוע קידוח מגד 5 עומד על 7.7 מיליון דולר, כאשר התקציב כולל ביצוע מבחן DST אחד (מבחן לבדיקה סוג הנוזלים). התקציב אינו כולל את עלויות השימוש בטכניקת ההמרצה מסוג FRAC וכן מבחני הפקה אשר עלותם המשוערת עולה על 4.6 מיליון דולר, ע"פ השותפות.

אך, לגבעות עולם אין את האמצעים הכספיים הנדרשים לצורך ביצוע הקידוח, שכן בידי השותף הכללי היו כ-5.1 מיליון דולר, נכון ל-6 בינואר. בהקשר זה מציינת גבעות עולם, כי לשותפות חוב בגין עתודה לפיצויים לעובדים בסכום כולל של כ-200 אלפי דולר.

השותפות מתכננת לעשות שימוש בציוד המתכלה וצינורות הדיפון הקיימים בראשותה, בשווי של כ-1 מיליון דולר, לצורך קידוח מגד 5

גבעות עולם תכננה לגייס את הכספים הנדרשים לביצוע הקידוח מהציבור ומבעלי יחידות ההשתתפות. אך כאשר פנתה לבעלי היחידות ב-8 בינואר נתקלה בסירוב מצד בעלי היחידות לשתף את הציבור בהנפקת כספים. ע"פ, הסכם הנאמנות של גבעות עולם לא יונפקו יחידות נוספות וכתבי אופציה לרכישת יחידות נוספות אלא בדרך של זכויות ובכפוף לאישורה של אסיפה כללית של בעלי היחידות.

השותפות פנתה לבעלי היחידות אך אלו סירבו לשנות את דרך גיוס הכספים ובעצם להגדיל את אפשרויות גיוס ההון שעומדות לשותפות. ב-18 בינואר הגישה גבעות עולם טיוטת תשקיף מדף לאישור הרשות לניירות ערך. הרוב הדרוש לקבלת ההחלטות באסיפת בעלי היחידות הינו 75% מבעלי היחידות.

כעת מתכננים בחברה לגייס, במהלך חודש פברואר, את כל הכספים הנדרשים מבעלי ההשתתפות של גבעות עולם. בקר שמואל דירקטור בחברה, המחזיק ב-2.58% מהשותפות מוגבלת.

ביצוע הקידוח התעכב תקופה ממושכת בשל אי קבלת האישורים הדרושים לביצוע, והקושי בהשגת מכונת קידוח. במהלך חודש אוקטובר 2007 החלה השותפות בעבודות להכנת משטח הקידוח. על פי ההסכם עם חברת לפידות הקידוח אמור להתחיל בפברואר 2009. בקידוח צפויה לפידות לקדוח לעומק של 5,000 מטר, וכן לבצע קידוח נוסף, מגד 6, במידה והשותפות תודיע לה תוך 3 חודשים מסיום הקידוח מגד 5.

כאן ראוי להזכיר, כי במהלך 2007 קיבלה המנייה משב רוח חיים למשך חודש-חודשיים, כאשר חברת שייר (shire international) שלחה לחברה מכתב כוונות מחייב לביצוע השקעה של 50 מיליון דולר בשותפות, בתמורה ל-5 קידוחים. באותה השנה, באוגוסט, פקע מכתב הכוונות ואיתו גם הסחירות במנייה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נייר של פראירים בערמות (ל"ת)
    כת דתית 12/12/2013 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנית גבעות מניה של מ 24/02/2011 12:36
    הגב לתגובה זו
    מנית גבעות מניה של מים שמנוהלת על-ידי נוכלים מים עם ריח של ביוב
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: