גז יש בישראל, עכשיו נפט? מניית גבעות יהש זזה היום לראשונה מזה שנים

ללא פרסום כל הודעה מצד החברה, התעוררה היום מניית גבעות עולם נפט, ימים מספר אחרי נחיתת מכונת קידוח בישראל
אריאל אטיאס | (2)

האם מניית גבעות עולם עומדת להתעורר? אחרי שנה וחצי, עוברים היום (ה') במנייה חיפושי הנפט מעל 1.4 מיליוני שקלים, ללא פרסום כל הודעה מצד החברה.

חברת גבעות עולם נפט (הרשומה למסחר בבורסה בתל אביב תחת השם, גבעות יהש) הייתה מוכרת מאוד למשקיעים הספקולטיביים עד אוגוסט 2005, אז כמעט והופסק המסחר במנייה למשך שנתיים.

היום, כאמור, חודש המסחר במנייה הנמצאת ברשימת השימור של הבורסה, בה נכללים ניירות ערך של החברות שאינן עומדות בכללי השימור. בשלב "הפתיחה" עברו במנייה 141,867,312 ניירות ב-97 עסקאות שונות המסתכמות לסך כספי של 1,418,673 שקלים.

החברה, כאמור, לא דיווחה היום דבר, אך יכול להיות שהדיווח האחרון על הגעת מכונת קידוח לארץ לצורך ביצוע חיפושי נפט ביחד עם האופוריה השולטת במניות הגז מתחילת השנה האזרחית, הביאו להזרמת כספים אפילו למניית גבעות יהש.

האם הקידוח במגד 5 יגיע?

גבעות עולם מתכננת מזה שנים לבצע קידוח בשדה הנפט "מגד 5" שבאזור ראש העין, אשר בשטחו בוצעו על ידה בעבר מספר קידוחים (קידוחי מגד 2, מגד 3, מגד 4 והקידוח האופקי מגד 4).

גבעות עולם, שהינה שותפות בין גבעות עולם נאמנויות - "הנאמן", מצד אחד לבין גבעות עולם נפט - "השותף הכללי". השותפות קיבלה באפריל 2004, על פי חוק הנפט, מאת הממונה, את חזקת ראש העין שבה הוכר קיומה של תגלית - "גילוי שדה נפט". דבר אשר משמעותו לפי החוק הינה הכרה בשטח כ"קרקע על כל שכבותיה הגיאולוגיות שיש מתחתיהן בידוע מצבר נפט שניתן להפיק ממנו נפט בכמויות מסחריות".

ב-29 בינואר, דיווחה גבעות עולם כי השותף הכללי קיבל אישור בכתב מאת לפידות על פיו הושלמה העברת מכונת הקידוח לישראל וכי בימים אלו מתבצעת בדיקה של מכונת הקידוח ע"י חברת לפידות. השותפות מתכננת לבצע קידוח ב'מגד 5' על מנת לחפש בו נפט.

הנפקה בפברואר

התקציב המשוער של גבעות עולם לביצוע קידוח מגד 5 עומד על 7.7 מיליון דולר, כאשר התקציב כולל ביצוע מבחן DST אחד (מבחן לבדיקה סוג הנוזלים). התקציב אינו כולל את עלויות השימוש בטכניקת ההמרצה מסוג FRAC וכן מבחני הפקה אשר עלותם המשוערת עולה על 4.6 מיליון דולר, ע"פ השותפות.

אך, לגבעות עולם אין את האמצעים הכספיים הנדרשים לצורך ביצוע הקידוח, שכן בידי השותף הכללי היו כ-5.1 מיליון דולר, נכון ל-6 בינואר. בהקשר זה מציינת גבעות עולם, כי לשותפות חוב בגין עתודה לפיצויים לעובדים בסכום כולל של כ-200 אלפי דולר.

השותפות מתכננת לעשות שימוש בציוד המתכלה וצינורות הדיפון הקיימים בראשותה, בשווי של כ-1 מיליון דולר, לצורך קידוח מגד 5

גבעות עולם תכננה לגייס את הכספים הנדרשים לביצוע הקידוח מהציבור ומבעלי יחידות ההשתתפות. אך כאשר פנתה לבעלי היחידות ב-8 בינואר נתקלה בסירוב מצד בעלי היחידות לשתף את הציבור בהנפקת כספים. ע"פ, הסכם הנאמנות של גבעות עולם לא יונפקו יחידות נוספות וכתבי אופציה לרכישת יחידות נוספות אלא בדרך של זכויות ובכפוף לאישורה של אסיפה כללית של בעלי היחידות.

השותפות פנתה לבעלי היחידות אך אלו סירבו לשנות את דרך גיוס הכספים ובעצם להגדיל את אפשרויות גיוס ההון שעומדות לשותפות. ב-18 בינואר הגישה גבעות עולם טיוטת תשקיף מדף לאישור הרשות לניירות ערך. הרוב הדרוש לקבלת ההחלטות באסיפת בעלי היחידות הינו 75% מבעלי היחידות.

כעת מתכננים בחברה לגייס, במהלך חודש פברואר, את כל הכספים הנדרשים מבעלי ההשתתפות של גבעות עולם. בקר שמואל דירקטור בחברה, המחזיק ב-2.58% מהשותפות מוגבלת.

ביצוע הקידוח התעכב תקופה ממושכת בשל אי קבלת האישורים הדרושים לביצוע, והקושי בהשגת מכונת קידוח. במהלך חודש אוקטובר 2007 החלה השותפות בעבודות להכנת משטח הקידוח. על פי ההסכם עם חברת לפידות הקידוח אמור להתחיל בפברואר 2009. בקידוח צפויה לפידות לקדוח לעומק של 5,000 מטר, וכן לבצע קידוח נוסף, מגד 6, במידה והשותפות תודיע לה תוך 3 חודשים מסיום הקידוח מגד 5.

כאן ראוי להזכיר, כי במהלך 2007 קיבלה המנייה משב רוח חיים למשך חודש-חודשיים, כאשר חברת שייר (shire international) שלחה לחברה מכתב כוונות מחייב לביצוע השקעה של 50 מיליון דולר בשותפות, בתמורה ל-5 קידוחים. באותה השנה, באוגוסט, פקע מכתב הכוונות ואיתו גם הסחירות במנייה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נייר של פראירים בערמות (ל"ת)
    כת דתית 12/12/2013 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנית גבעות מניה של מ 24/02/2011 12:36
    הגב לתגובה זו
    מנית גבעות מניה של מים שמנוהלת על-ידי נוכלים מים עם ריח של ביוב
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".