גז יש בישראל, עכשיו נפט? מניית גבעות יהש זזה היום לראשונה מזה שנים
האם מניית גבעות עולם עומדת להתעורר? אחרי שנה וחצי, עוברים היום (ה') במנייה חיפושי הנפט מעל 1.4 מיליוני שקלים, ללא פרסום כל הודעה מצד החברה.
חברת גבעות עולם נפט (הרשומה למסחר בבורסה בתל אביב תחת השם, גבעות יהש) הייתה מוכרת מאוד למשקיעים הספקולטיביים עד אוגוסט 2005, אז כמעט והופסק המסחר במנייה למשך שנתיים.
היום, כאמור, חודש המסחר במנייה הנמצאת ברשימת השימור של הבורסה, בה נכללים ניירות ערך של החברות שאינן עומדות בכללי השימור. בשלב "הפתיחה" עברו במנייה 141,867,312 ניירות ב-97 עסקאות שונות המסתכמות לסך כספי של 1,418,673 שקלים.
החברה, כאמור, לא דיווחה היום דבר, אך יכול להיות שהדיווח האחרון על הגעת מכונת קידוח לארץ לצורך ביצוע חיפושי נפט ביחד עם האופוריה השולטת במניות הגז מתחילת השנה האזרחית, הביאו להזרמת כספים אפילו למניית גבעות יהש.
האם הקידוח במגד 5 יגיע?
גבעות עולם מתכננת מזה שנים לבצע קידוח בשדה הנפט "מגד 5" שבאזור ראש העין, אשר בשטחו בוצעו על ידה בעבר מספר קידוחים (קידוחי מגד 2, מגד 3, מגד 4 והקידוח האופקי מגד 4).
גבעות עולם, שהינה שותפות בין גבעות עולם נאמנויות - "הנאמן", מצד אחד לבין גבעות עולם נפט - "השותף הכללי". השותפות קיבלה באפריל 2004, על פי חוק הנפט, מאת הממונה, את חזקת ראש העין שבה הוכר קיומה של תגלית - "גילוי שדה נפט". דבר אשר משמעותו לפי החוק הינה הכרה בשטח כ"קרקע על כל שכבותיה הגיאולוגיות שיש מתחתיהן בידוע מצבר נפט שניתן להפיק ממנו נפט בכמויות מסחריות".
ב-29 בינואר, דיווחה גבעות עולם כי השותף הכללי קיבל אישור בכתב מאת לפידות על פיו הושלמה העברת מכונת הקידוח לישראל וכי בימים אלו מתבצעת בדיקה של מכונת הקידוח ע"י חברת לפידות. השותפות מתכננת לבצע קידוח ב'מגד 5' על מנת לחפש בו נפט.
הנפקה בפברואר
התקציב המשוער של גבעות עולם לביצוע קידוח מגד 5 עומד על 7.7 מיליון דולר, כאשר התקציב כולל ביצוע מבחן DST אחד (מבחן לבדיקה סוג הנוזלים). התקציב אינו כולל את עלויות השימוש בטכניקת ההמרצה מסוג FRAC וכן מבחני הפקה אשר עלותם המשוערת עולה על 4.6 מיליון דולר, ע"פ השותפות.
אך, לגבעות עולם אין את האמצעים הכספיים הנדרשים לצורך ביצוע הקידוח, שכן בידי השותף הכללי היו כ-5.1 מיליון דולר, נכון ל-6 בינואר. בהקשר זה מציינת גבעות עולם, כי לשותפות חוב בגין עתודה לפיצויים לעובדים בסכום כולל של כ-200 אלפי דולר.
השותפות מתכננת לעשות שימוש בציוד המתכלה וצינורות הדיפון הקיימים בראשותה, בשווי של כ-1 מיליון דולר, לצורך קידוח מגד 5
גבעות עולם תכננה לגייס את הכספים הנדרשים לביצוע הקידוח מהציבור ומבעלי יחידות ההשתתפות. אך כאשר פנתה לבעלי היחידות ב-8 בינואר נתקלה בסירוב מצד בעלי היחידות לשתף את הציבור בהנפקת כספים. ע"פ, הסכם הנאמנות של גבעות עולם לא יונפקו יחידות נוספות וכתבי אופציה לרכישת יחידות נוספות אלא בדרך של זכויות ובכפוף לאישורה של אסיפה כללית של בעלי היחידות.
השותפות פנתה לבעלי היחידות אך אלו סירבו לשנות את דרך גיוס הכספים ובעצם להגדיל את אפשרויות גיוס ההון שעומדות לשותפות. ב-18 בינואר הגישה גבעות עולם טיוטת תשקיף מדף לאישור הרשות לניירות ערך. הרוב הדרוש לקבלת ההחלטות באסיפת בעלי היחידות הינו 75% מבעלי היחידות.
כעת מתכננים בחברה לגייס, במהלך חודש פברואר, את כל הכספים הנדרשים מבעלי ההשתתפות של גבעות עולם. בקר שמואל דירקטור בחברה, המחזיק ב-2.58% מהשותפות מוגבלת.
ביצוע הקידוח התעכב תקופה ממושכת בשל אי קבלת האישורים הדרושים לביצוע, והקושי בהשגת מכונת קידוח. במהלך חודש אוקטובר 2007 החלה השותפות בעבודות להכנת משטח הקידוח. על פי ההסכם עם חברת לפידות הקידוח אמור להתחיל בפברואר 2009. בקידוח צפויה לפידות לקדוח לעומק של 5,000 מטר, וכן לבצע קידוח נוסף, מגד 6, במידה והשותפות תודיע לה תוך 3 חודשים מסיום הקידוח מגד 5.
כאן ראוי להזכיר, כי במהלך 2007 קיבלה המנייה משב רוח חיים למשך חודש-חודשיים, כאשר חברת שייר (shire international) שלחה לחברה מכתב כוונות מחייב לביצוע השקעה של 50 מיליון דולר בשותפות, בתמורה ל-5 קידוחים. באותה השנה, באוגוסט, פקע מכתב הכוונות ואיתו גם הסחירות במנייה.
- 2.נייר של פראירים בערמות (ל"ת)כת דתית 12/12/2013 15:50הגב לתגובה זו
- 1.מנית גבעות מניה של מ 24/02/2011 12:36הגב לתגובה זומנית גבעות מניה של מים שמנוהלת על-ידי נוכלים מים עם ריח של ביוב
מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.
פרופ' יואל מוקיר (אונ' תל אביב)יואל, הילד מחיפה זכה בנובל - מה גילה הפרופ' להיסטוריה כלכלית ומדוע הוא הופתע מאוד מהזכייה?
צמיחה-צמיחה-צמיחה; פעם זה היה מיקום-מיקום-מיקו, אבל בעסקים גדולים, בכלכלות, מדברים על צמיחה - אם אתה לא צומח, אתה לא קיים; פרופ' מוקיר בדק את הצמיחה וגילה למה ומתי צומחים? הוא קיבל פרס כי הוא הבין, הגדיר וניסח את החדשנות והרעיונות כבסיס של הצמיחה ולא דווקא ההון האנושי. נשמע אולי פשוט, אבל מאות מאמרים ומחקרים חידדו וליטשו את התיאוריה שלו בדרך לפרס נובל - קל זה לא היה.
כשהתקשרו להודיע שזכה, הוא לא ענה. כשקיבל ברכות "מזל טוב" במייל - הוא חשב שהתבלבלו עם יום ההולדת שלו. הוא לא ציפה שיתנו לחוקר בתחום ההיסטוריה הכלכלית פרס נובל והוא צודק. עם כל הכבוד להיסטוריה, מה שהעולם צריך זה מהפכות, חדשנות, תיאוריות מרתקות. אבל, כנראה למזלו הוא חוקר בדיוק את זה - הוא חוקר את ההיסטוריה של החדשנות, את ההיסטוריה של המהפכות, את ההיסטוריה של הצמיחה.
למה מדינה מסוימת צומחת ואחרת, לא? למה בעשורים האחרונים העולם צומח ובמשך תקופה ממושכת מאוד לא היתה צמיחה? האם כדי לצמוח צריך להרוס את הקיים? "תיאוריית ההרס היצירתי" נשמעת כמו משהו רע, אבל היא כנראה מה שקורה עכשיו - הורסים את העולם הישן בשביל עולם חדש - כנראה שה-AI, מיתר חלקים רבים מהעל שהכרנו לשם צמיחה. הרס ועליו צמיחה.
צמיחה היא הדבר הכי חם בוול סטריט. אתה לא צריך להרוויח, אבל אתה צריך לצמוח כדי להיות מעניין. מעניין זה "שווה". כדי שישקיעו בך, כדי להתעשר, כדי להגיע למיליארדים, צריך חלום, חדשנות וצמיחה. פרס נובל מתחבר לנובל מבחינה זו - הוא שם את הצמיחה בכותרת.
יואל הוא משלנו. נולד אומנם בהולנד, אבל הוריו ניצולי שואה, עלה לישראל בצעירותו, למד כאן, עדיין מלמד כאן קורס באוניברסיטת תל אביב (בקיץ). מחובר לישראל. חי בארה"ב הגדולה.
מוקיר, אחד מחוקרי הכלכלה הבולטים של זמננו, הפך השבוע לישראלי נוסף שמצטרף לרשימת זוכי פרס נובל. מוקיר,, זכה בפרס נובל לכלכלה על תרומתו להבנת תהליכי הצמיחה הכלכלית לאורך ההיסטוריה - ובעיקר על הסברו מדוע הכלכלות בעולם צמחו רק החל מהמאה ה-19, אחרי תקופות ארוכות של קיפאון.
