גז יש בישראל, עכשיו נפט? מניית גבעות יהש זזה היום לראשונה מזה שנים
האם מניית גבעות עולם עומדת להתעורר? אחרי שנה וחצי, עוברים היום (ה') במנייה חיפושי הנפט מעל 1.4 מיליוני שקלים, ללא פרסום כל הודעה מצד החברה.
חברת גבעות עולם נפט (הרשומה למסחר בבורסה בתל אביב תחת השם, גבעות יהש) הייתה מוכרת מאוד למשקיעים הספקולטיביים עד אוגוסט 2005, אז כמעט והופסק המסחר במנייה למשך שנתיים.
היום, כאמור, חודש המסחר במנייה הנמצאת ברשימת השימור של הבורסה, בה נכללים ניירות ערך של החברות שאינן עומדות בכללי השימור. בשלב "הפתיחה" עברו במנייה 141,867,312 ניירות ב-97 עסקאות שונות המסתכמות לסך כספי של 1,418,673 שקלים.
החברה, כאמור, לא דיווחה היום דבר, אך יכול להיות שהדיווח האחרון על הגעת מכונת קידוח לארץ לצורך ביצוע חיפושי נפט ביחד עם האופוריה השולטת במניות הגז מתחילת השנה האזרחית, הביאו להזרמת כספים אפילו למניית גבעות יהש.
האם הקידוח במגד 5 יגיע?
גבעות עולם מתכננת מזה שנים לבצע קידוח בשדה הנפט "מגד 5" שבאזור ראש העין, אשר בשטחו בוצעו על ידה בעבר מספר קידוחים (קידוחי מגד 2, מגד 3, מגד 4 והקידוח האופקי מגד 4).
גבעות עולם, שהינה שותפות בין גבעות עולם נאמנויות - "הנאמן", מצד אחד לבין גבעות עולם נפט - "השותף הכללי". השותפות קיבלה באפריל 2004, על פי חוק הנפט, מאת הממונה, את חזקת ראש העין שבה הוכר קיומה של תגלית - "גילוי שדה נפט". דבר אשר משמעותו לפי החוק הינה הכרה בשטח כ"קרקע על כל שכבותיה הגיאולוגיות שיש מתחתיהן בידוע מצבר נפט שניתן להפיק ממנו נפט בכמויות מסחריות".
ב-29 בינואר, דיווחה גבעות עולם כי השותף הכללי קיבל אישור בכתב מאת לפידות על פיו הושלמה העברת מכונת הקידוח לישראל וכי בימים אלו מתבצעת בדיקה של מכונת הקידוח ע"י חברת לפידות. השותפות מתכננת לבצע קידוח ב'מגד 5' על מנת לחפש בו נפט.
הנפקה בפברואר
התקציב המשוער של גבעות עולם לביצוע קידוח מגד 5 עומד על 7.7 מיליון דולר, כאשר התקציב כולל ביצוע מבחן DST אחד (מבחן לבדיקה סוג הנוזלים). התקציב אינו כולל את עלויות השימוש בטכניקת ההמרצה מסוג FRAC וכן מבחני הפקה אשר עלותם המשוערת עולה על 4.6 מיליון דולר, ע"פ השותפות.
אך, לגבעות עולם אין את האמצעים הכספיים הנדרשים לצורך ביצוע הקידוח, שכן בידי השותף הכללי היו כ-5.1 מיליון דולר, נכון ל-6 בינואר. בהקשר זה מציינת גבעות עולם, כי לשותפות חוב בגין עתודה לפיצויים לעובדים בסכום כולל של כ-200 אלפי דולר.
השותפות מתכננת לעשות שימוש בציוד המתכלה וצינורות הדיפון הקיימים בראשותה, בשווי של כ-1 מיליון דולר, לצורך קידוח מגד 5
גבעות עולם תכננה לגייס את הכספים הנדרשים לביצוע הקידוח מהציבור ומבעלי יחידות ההשתתפות. אך כאשר פנתה לבעלי היחידות ב-8 בינואר נתקלה בסירוב מצד בעלי היחידות לשתף את הציבור בהנפקת כספים. ע"פ, הסכם הנאמנות של גבעות עולם לא יונפקו יחידות נוספות וכתבי אופציה לרכישת יחידות נוספות אלא בדרך של זכויות ובכפוף לאישורה של אסיפה כללית של בעלי היחידות.
השותפות פנתה לבעלי היחידות אך אלו סירבו לשנות את דרך גיוס הכספים ובעצם להגדיל את אפשרויות גיוס ההון שעומדות לשותפות. ב-18 בינואר הגישה גבעות עולם טיוטת תשקיף מדף לאישור הרשות לניירות ערך. הרוב הדרוש לקבלת ההחלטות באסיפת בעלי היחידות הינו 75% מבעלי היחידות.
כעת מתכננים בחברה לגייס, במהלך חודש פברואר, את כל הכספים הנדרשים מבעלי ההשתתפות של גבעות עולם. בקר שמואל דירקטור בחברה, המחזיק ב-2.58% מהשותפות מוגבלת.
ביצוע הקידוח התעכב תקופה ממושכת בשל אי קבלת האישורים הדרושים לביצוע, והקושי בהשגת מכונת קידוח. במהלך חודש אוקטובר 2007 החלה השותפות בעבודות להכנת משטח הקידוח. על פי ההסכם עם חברת לפידות הקידוח אמור להתחיל בפברואר 2009. בקידוח צפויה לפידות לקדוח לעומק של 5,000 מטר, וכן לבצע קידוח נוסף, מגד 6, במידה והשותפות תודיע לה תוך 3 חודשים מסיום הקידוח מגד 5.
כאן ראוי להזכיר, כי במהלך 2007 קיבלה המנייה משב רוח חיים למשך חודש-חודשיים, כאשר חברת שייר (shire international) שלחה לחברה מכתב כוונות מחייב לביצוע השקעה של 50 מיליון דולר בשותפות, בתמורה ל-5 קידוחים. באותה השנה, באוגוסט, פקע מכתב הכוונות ואיתו גם הסחירות במנייה.
- 2.נייר של פראירים בערמות (ל"ת)כת דתית 12/12/2013 15:50הגב לתגובה זו
- 1.מנית גבעות מניה של מ 24/02/2011 12:36הגב לתגובה זומנית גבעות מניה של מים שמנוהלת על-ידי נוכלים מים עם ריח של ביוב
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
