גז יש בישראל, עכשיו נפט? מניית גבעות יהש זזה היום לראשונה מזה שנים

ללא פרסום כל הודעה מצד החברה, התעוררה היום מניית גבעות עולם נפט, ימים מספר אחרי נחיתת מכונת קידוח בישראל
אריאל אטיאס | (2)

האם מניית גבעות עולם עומדת להתעורר? אחרי שנה וחצי, עוברים היום (ה') במנייה חיפושי הנפט מעל 1.4 מיליוני שקלים, ללא פרסום כל הודעה מצד החברה.

חברת גבעות עולם נפט (הרשומה למסחר בבורסה בתל אביב תחת השם, גבעות יהש) הייתה מוכרת מאוד למשקיעים הספקולטיביים עד אוגוסט 2005, אז כמעט והופסק המסחר במנייה למשך שנתיים.

היום, כאמור, חודש המסחר במנייה הנמצאת ברשימת השימור של הבורסה, בה נכללים ניירות ערך של החברות שאינן עומדות בכללי השימור. בשלב "הפתיחה" עברו במנייה 141,867,312 ניירות ב-97 עסקאות שונות המסתכמות לסך כספי של 1,418,673 שקלים.

החברה, כאמור, לא דיווחה היום דבר, אך יכול להיות שהדיווח האחרון על הגעת מכונת קידוח לארץ לצורך ביצוע חיפושי נפט ביחד עם האופוריה השולטת במניות הגז מתחילת השנה האזרחית, הביאו להזרמת כספים אפילו למניית גבעות יהש.

האם הקידוח במגד 5 יגיע?

גבעות עולם מתכננת מזה שנים לבצע קידוח בשדה הנפט "מגד 5" שבאזור ראש העין, אשר בשטחו בוצעו על ידה בעבר מספר קידוחים (קידוחי מגד 2, מגד 3, מגד 4 והקידוח האופקי מגד 4).

גבעות עולם, שהינה שותפות בין גבעות עולם נאמנויות - "הנאמן", מצד אחד לבין גבעות עולם נפט - "השותף הכללי". השותפות קיבלה באפריל 2004, על פי חוק הנפט, מאת הממונה, את חזקת ראש העין שבה הוכר קיומה של תגלית - "גילוי שדה נפט". דבר אשר משמעותו לפי החוק הינה הכרה בשטח כ"קרקע על כל שכבותיה הגיאולוגיות שיש מתחתיהן בידוע מצבר נפט שניתן להפיק ממנו נפט בכמויות מסחריות".

ב-29 בינואר, דיווחה גבעות עולם כי השותף הכללי קיבל אישור בכתב מאת לפידות על פיו הושלמה העברת מכונת הקידוח לישראל וכי בימים אלו מתבצעת בדיקה של מכונת הקידוח ע"י חברת לפידות. השותפות מתכננת לבצע קידוח ב'מגד 5' על מנת לחפש בו נפט.

הנפקה בפברואר

התקציב המשוער של גבעות עולם לביצוע קידוח מגד 5 עומד על 7.7 מיליון דולר, כאשר התקציב כולל ביצוע מבחן DST אחד (מבחן לבדיקה סוג הנוזלים). התקציב אינו כולל את עלויות השימוש בטכניקת ההמרצה מסוג FRAC וכן מבחני הפקה אשר עלותם המשוערת עולה על 4.6 מיליון דולר, ע"פ השותפות.

אך, לגבעות עולם אין את האמצעים הכספיים הנדרשים לצורך ביצוע הקידוח, שכן בידי השותף הכללי היו כ-5.1 מיליון דולר, נכון ל-6 בינואר. בהקשר זה מציינת גבעות עולם, כי לשותפות חוב בגין עתודה לפיצויים לעובדים בסכום כולל של כ-200 אלפי דולר.

השותפות מתכננת לעשות שימוש בציוד המתכלה וצינורות הדיפון הקיימים בראשותה, בשווי של כ-1 מיליון דולר, לצורך קידוח מגד 5

גבעות עולם תכננה לגייס את הכספים הנדרשים לביצוע הקידוח מהציבור ומבעלי יחידות ההשתתפות. אך כאשר פנתה לבעלי היחידות ב-8 בינואר נתקלה בסירוב מצד בעלי היחידות לשתף את הציבור בהנפקת כספים. ע"פ, הסכם הנאמנות של גבעות עולם לא יונפקו יחידות נוספות וכתבי אופציה לרכישת יחידות נוספות אלא בדרך של זכויות ובכפוף לאישורה של אסיפה כללית של בעלי היחידות.

השותפות פנתה לבעלי היחידות אך אלו סירבו לשנות את דרך גיוס הכספים ובעצם להגדיל את אפשרויות גיוס ההון שעומדות לשותפות. ב-18 בינואר הגישה גבעות עולם טיוטת תשקיף מדף לאישור הרשות לניירות ערך. הרוב הדרוש לקבלת ההחלטות באסיפת בעלי היחידות הינו 75% מבעלי היחידות.

כעת מתכננים בחברה לגייס, במהלך חודש פברואר, את כל הכספים הנדרשים מבעלי ההשתתפות של גבעות עולם. בקר שמואל דירקטור בחברה, המחזיק ב-2.58% מהשותפות מוגבלת.

ביצוע הקידוח התעכב תקופה ממושכת בשל אי קבלת האישורים הדרושים לביצוע, והקושי בהשגת מכונת קידוח. במהלך חודש אוקטובר 2007 החלה השותפות בעבודות להכנת משטח הקידוח. על פי ההסכם עם חברת לפידות הקידוח אמור להתחיל בפברואר 2009. בקידוח צפויה לפידות לקדוח לעומק של 5,000 מטר, וכן לבצע קידוח נוסף, מגד 6, במידה והשותפות תודיע לה תוך 3 חודשים מסיום הקידוח מגד 5.

כאן ראוי להזכיר, כי במהלך 2007 קיבלה המנייה משב רוח חיים למשך חודש-חודשיים, כאשר חברת שייר (shire international) שלחה לחברה מכתב כוונות מחייב לביצוע השקעה של 50 מיליון דולר בשותפות, בתמורה ל-5 קידוחים. באותה השנה, באוגוסט, פקע מכתב הכוונות ואיתו גם הסחירות במנייה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    נייר של פראירים בערמות (ל"ת)
    כת דתית 12/12/2013 15:50
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מנית גבעות מניה של מ 24/02/2011 12:36
    הגב לתגובה זו
    מנית גבעות מניה של מים שמנוהלת על-ידי נוכלים מים עם ריח של ביוב
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.