המועצה לצרכנות תוקפת את בנק ישראל: ל-68% מהצרכנים התייקרו עמלות הבנקים

לטענת המועצה, במקטע עמלות העו"ש לא מתקיימת תחרות ולכן יש לבטלו
קובי ישעיהו |

בתגובה להודעת בנק ישראל כי הרפורמה בעמלות הבנקים הועילה למרבית הצרכנים והביאה להוזלה ממוצעת בעמלות, פרסמה המועצה הישראלית לצרכנות לפני זמן קצר הודעה משלה תחת הכותרת: "ל-68% מהצרכנים התייקרו עמלות הבנקים בשיעור של 14% בממוצע".

המועצה בחנה באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה את השינוי בגובה העמלות הנפוצות בעו"ש לאחר "הרפורמה בעמלות" שנכנסה לתוקף בתחילת חודש יולי השנה הסקר נערך בקרב כ 500 משקי בית, שהתבקשו לענות על שאלות הנוגעות לדף חשבון הבנק שלהם לגבי התקופה הרפורמה לתוקף. הסקר כלל את כל עמלות העו"ש לרבות העברה בין בנקים ועמלת הקצאת אשראי, והתייחס גם לשינוי התנהגות בעקבות הרפורמה.

כדי להבטיח את אמינות התשובות, הסקר נערך באינטרנט לקבוצה מזוהה המהווה מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. התשובות התקבלו מתוך נתוני דף החשבון החודשי שהחזיקו בידיהם. מתוצאות הסקר עולה כי ל-68% מהצרכנים התייקרו עמלות הבנקים בשיעור ממוצע 14% של (שיעור ההתייקרות נע בין 8% ל 20%).

במועצה אומרים כי פילוח הממצאים לפי מספר הפעולות שכל צרכן מבצע, מראה כי השיעור הגבוה ביותר של ההתייקרות בעמלות (כ- 20%) הינו בקרב האוכלוסייה הממעטת להשתמש בחשבון העו"ש, ומבצעת בממוצע כ-9 פעולות בחודש. התייקרות של 8% נרשמה בקרב האוכלוסייה המבצעת בממוצע כ-15 פעולות בחודש. בקרב האוכלוסייה המרבה להשתמש בעו"ש (כ- 32% מהציבור), ומבצעת בממוצע כ-25 פעולות בחודש, שיעור העמלות הוזל בכ-6%.

לכ-58% מהאוכלוסייה שאינם נוהגים להעביר כספים מבנק לבנק, העמלות התייקרו אף יותר והגיעו ל- 31% בממוצע. יש לציין כי ממצאים אלה המעידים על התייקרות של העמלות למרבית האוכלוסיה בעקבות הרפורמה, התקבלו גם מבלי שנלקחו בחשבון העמלות של כרטיסי האשראי, שלגביהן הודה אפילו המפקח על הבנקים כי היתה התייקרות בעקבות הרפורמה.

כמו כן ראוי להדגיש, אומרים במועצה, כי התייקרות זו באה על אף שכ-40% מן הציבור שינה את הרגלי צריכת השירותים הבנקאיים כדי לחסוך בעלויות. הרפורמה בעמלות הועילה רק לצרכנים המבצעים מספר רב של פעולות. בקבוצה זו אחוז בעלי ההכנסה הגבוהה הוא כפול לעומת בעלי ההכנסה הנמוכה, ועומד על 45% (לעומת 24%).

מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אמר כי למרות טענותיו של המפקח על הבנקים בכנסת כי סל העמלות הוזל, בדיקות המועצה לצרכנות בחודשים האחרונים העלו כי העמלות למשקי הבית התייקרו. בעקבות זאת כזכור פתחה המועצה במהלך חדשני של חקיקה ציבורית לביטול עמלות העו"ש, מהלך שבמסגרתו למעלה מ-400 אלף אזרחים שלחו מכתב למפקח על הבנקים בדרישה לאמץ את הצעת החוק ולבטל את עמלות העו"ש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.