המועצה לצרכנות תוקפת את בנק ישראל: ל-68% מהצרכנים התייקרו עמלות הבנקים

לטענת המועצה, במקטע עמלות העו"ש לא מתקיימת תחרות ולכן יש לבטלו
קובי ישעיהו |

בתגובה להודעת בנק ישראל כי הרפורמה בעמלות הבנקים הועילה למרבית הצרכנים והביאה להוזלה ממוצעת בעמלות, פרסמה המועצה הישראלית לצרכנות לפני זמן קצר הודעה משלה תחת הכותרת: "ל-68% מהצרכנים התייקרו עמלות הבנקים בשיעור של 14% בממוצע".

המועצה בחנה באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה את השינוי בגובה העמלות הנפוצות בעו"ש לאחר "הרפורמה בעמלות" שנכנסה לתוקף בתחילת חודש יולי השנה הסקר נערך בקרב כ 500 משקי בית, שהתבקשו לענות על שאלות הנוגעות לדף חשבון הבנק שלהם לגבי התקופה הרפורמה לתוקף. הסקר כלל את כל עמלות העו"ש לרבות העברה בין בנקים ועמלת הקצאת אשראי, והתייחס גם לשינוי התנהגות בעקבות הרפורמה.

כדי להבטיח את אמינות התשובות, הסקר נערך באינטרנט לקבוצה מזוהה המהווה מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. התשובות התקבלו מתוך נתוני דף החשבון החודשי שהחזיקו בידיהם. מתוצאות הסקר עולה כי ל-68% מהצרכנים התייקרו עמלות הבנקים בשיעור ממוצע 14% של (שיעור ההתייקרות נע בין 8% ל 20%).

במועצה אומרים כי פילוח הממצאים לפי מספר הפעולות שכל צרכן מבצע, מראה כי השיעור הגבוה ביותר של ההתייקרות בעמלות (כ- 20%) הינו בקרב האוכלוסייה הממעטת להשתמש בחשבון העו"ש, ומבצעת בממוצע כ-9 פעולות בחודש. התייקרות של 8% נרשמה בקרב האוכלוסייה המבצעת בממוצע כ-15 פעולות בחודש. בקרב האוכלוסייה המרבה להשתמש בעו"ש (כ- 32% מהציבור), ומבצעת בממוצע כ-25 פעולות בחודש, שיעור העמלות הוזל בכ-6%.

לכ-58% מהאוכלוסייה שאינם נוהגים להעביר כספים מבנק לבנק, העמלות התייקרו אף יותר והגיעו ל- 31% בממוצע. יש לציין כי ממצאים אלה המעידים על התייקרות של העמלות למרבית האוכלוסיה בעקבות הרפורמה, התקבלו גם מבלי שנלקחו בחשבון העמלות של כרטיסי האשראי, שלגביהן הודה אפילו המפקח על הבנקים כי היתה התייקרות בעקבות הרפורמה.

כמו כן ראוי להדגיש, אומרים במועצה, כי התייקרות זו באה על אף שכ-40% מן הציבור שינה את הרגלי צריכת השירותים הבנקאיים כדי לחסוך בעלויות. הרפורמה בעמלות הועילה רק לצרכנים המבצעים מספר רב של פעולות. בקבוצה זו אחוז בעלי ההכנסה הגבוהה הוא כפול לעומת בעלי ההכנסה הנמוכה, ועומד על 45% (לעומת 24%).

מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אמר כי למרות טענותיו של המפקח על הבנקים בכנסת כי סל העמלות הוזל, בדיקות המועצה לצרכנות בחודשים האחרונים העלו כי העמלות למשקי הבית התייקרו. בעקבות זאת כזכור פתחה המועצה במהלך חדשני של חקיקה ציבורית לביטול עמלות העו"ש, מהלך שבמסגרתו למעלה מ-400 אלף אזרחים שלחו מכתב למפקח על הבנקים בדרישה לאמץ את הצעת החוק ולבטל את עמלות העו"ש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.