המועצה לצרכנות תוקפת את בנק ישראל: ל-68% מהצרכנים התייקרו עמלות הבנקים

לטענת המועצה, במקטע עמלות העו"ש לא מתקיימת תחרות ולכן יש לבטלו
קובי ישעיהו |

בתגובה להודעת בנק ישראל כי הרפורמה בעמלות הבנקים הועילה למרבית הצרכנים והביאה להוזלה ממוצעת בעמלות, פרסמה המועצה הישראלית לצרכנות לפני זמן קצר הודעה משלה תחת הכותרת: "ל-68% מהצרכנים התייקרו עמלות הבנקים בשיעור של 14% בממוצע".

המועצה בחנה באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה את השינוי בגובה העמלות הנפוצות בעו"ש לאחר "הרפורמה בעמלות" שנכנסה לתוקף בתחילת חודש יולי השנה הסקר נערך בקרב כ 500 משקי בית, שהתבקשו לענות על שאלות הנוגעות לדף חשבון הבנק שלהם לגבי התקופה הרפורמה לתוקף. הסקר כלל את כל עמלות העו"ש לרבות העברה בין בנקים ועמלת הקצאת אשראי, והתייחס גם לשינוי התנהגות בעקבות הרפורמה.

כדי להבטיח את אמינות התשובות, הסקר נערך באינטרנט לקבוצה מזוהה המהווה מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. התשובות התקבלו מתוך נתוני דף החשבון החודשי שהחזיקו בידיהם. מתוצאות הסקר עולה כי ל-68% מהצרכנים התייקרו עמלות הבנקים בשיעור ממוצע 14% של (שיעור ההתייקרות נע בין 8% ל 20%).

במועצה אומרים כי פילוח הממצאים לפי מספר הפעולות שכל צרכן מבצע, מראה כי השיעור הגבוה ביותר של ההתייקרות בעמלות (כ- 20%) הינו בקרב האוכלוסייה הממעטת להשתמש בחשבון העו"ש, ומבצעת בממוצע כ-9 פעולות בחודש. התייקרות של 8% נרשמה בקרב האוכלוסייה המבצעת בממוצע כ-15 פעולות בחודש. בקרב האוכלוסייה המרבה להשתמש בעו"ש (כ- 32% מהציבור), ומבצעת בממוצע כ-25 פעולות בחודש, שיעור העמלות הוזל בכ-6%.

לכ-58% מהאוכלוסייה שאינם נוהגים להעביר כספים מבנק לבנק, העמלות התייקרו אף יותר והגיעו ל- 31% בממוצע. יש לציין כי ממצאים אלה המעידים על התייקרות של העמלות למרבית האוכלוסיה בעקבות הרפורמה, התקבלו גם מבלי שנלקחו בחשבון העמלות של כרטיסי האשראי, שלגביהן הודה אפילו המפקח על הבנקים כי היתה התייקרות בעקבות הרפורמה.

כמו כן ראוי להדגיש, אומרים במועצה, כי התייקרות זו באה על אף שכ-40% מן הציבור שינה את הרגלי צריכת השירותים הבנקאיים כדי לחסוך בעלויות. הרפורמה בעמלות הועילה רק לצרכנים המבצעים מספר רב של פעולות. בקבוצה זו אחוז בעלי ההכנסה הגבוהה הוא כפול לעומת בעלי ההכנסה הנמוכה, ועומד על 45% (לעומת 24%).

מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אמר כי למרות טענותיו של המפקח על הבנקים בכנסת כי סל העמלות הוזל, בדיקות המועצה לצרכנות בחודשים האחרונים העלו כי העמלות למשקי הבית התייקרו. בעקבות זאת כזכור פתחה המועצה במהלך חדשני של חקיקה ציבורית לביטול עמלות העו"ש, מהלך שבמסגרתו למעלה מ-400 אלף אזרחים שלחו מכתב למפקח על הבנקים בדרישה לאמץ את הצעת החוק ולבטל את עמלות העו"ש.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.