המועצה לצרכנות תוקפת את בנק ישראל: ל-68% מהצרכנים התייקרו עמלות הבנקים
בתגובה להודעת בנק ישראל
המועצה בחנה באמצעות מכון המחקר גיאוקרטוגרפיה את השינוי בגובה העמלות הנפוצות בעו"ש לאחר "הרפורמה בעמלות" שנכנסה לתוקף בתחילת חודש יולי השנה הסקר נערך בקרב כ 500 משקי בית, שהתבקשו לענות על שאלות הנוגעות לדף חשבון הבנק שלהם לגבי התקופה הרפורמה לתוקף. הסקר כלל את כל עמלות העו"ש לרבות העברה בין בנקים ועמלת הקצאת אשראי, והתייחס גם לשינוי התנהגות בעקבות הרפורמה.
כדי להבטיח את אמינות התשובות, הסקר נערך באינטרנט לקבוצה מזוהה המהווה מדגם ארצי מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. התשובות התקבלו מתוך נתוני דף החשבון החודשי שהחזיקו בידיהם. מתוצאות הסקר עולה כי ל-68% מהצרכנים התייקרו עמלות הבנקים בשיעור ממוצע 14% של (שיעור ההתייקרות נע בין 8% ל 20%).
במועצה אומרים כי פילוח הממצאים לפי מספר הפעולות שכל צרכן מבצע, מראה כי השיעור הגבוה ביותר של ההתייקרות בעמלות (כ- 20%) הינו בקרב האוכלוסייה הממעטת להשתמש בחשבון העו"ש, ומבצעת בממוצע כ-9 פעולות בחודש. התייקרות של 8% נרשמה בקרב האוכלוסייה המבצעת בממוצע כ-15 פעולות בחודש. בקרב האוכלוסייה המרבה להשתמש בעו"ש (כ- 32% מהציבור), ומבצעת בממוצע כ-25 פעולות בחודש, שיעור העמלות הוזל בכ-6%.
לכ-58% מהאוכלוסייה שאינם נוהגים להעביר כספים מבנק לבנק, העמלות התייקרו אף יותר והגיעו ל- 31% בממוצע. יש לציין כי ממצאים אלה המעידים על התייקרות של העמלות למרבית האוכלוסיה בעקבות הרפורמה, התקבלו גם מבלי שנלקחו בחשבון העמלות של כרטיסי האשראי, שלגביהן הודה אפילו המפקח על הבנקים כי היתה התייקרות בעקבות הרפורמה.
כמו כן ראוי להדגיש, אומרים במועצה, כי התייקרות זו באה על אף שכ-40% מן הציבור שינה את הרגלי צריכת השירותים הבנקאיים כדי לחסוך בעלויות. הרפורמה בעמלות הועילה רק לצרכנים המבצעים מספר רב של פעולות. בקבוצה זו אחוז בעלי ההכנסה הגבוהה הוא כפול לעומת בעלי ההכנסה הנמוכה, ועומד על 45% (לעומת 24%).
מנכ"ל המועצה הישראלית לצרכנות, עו"ד אהוד פלג, אמר כי למרות טענותיו של המפקח על הבנקים בכנסת כי סל העמלות הוזל, בדיקות המועצה לצרכנות בחודשים האחרונים העלו כי העמלות למשקי הבית התייקרו. בעקבות זאת כזכור פתחה המועצה במהלך חדשני של חקיקה ציבורית לביטול עמלות העו"ש, מהלך שבמסגרתו למעלה מ-400 אלף אזרחים שלחו מכתב למפקח על הבנקים בדרישה לאמץ את הצעת החוק ולבטל את עמלות העו"ש.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
עידית סילמן: "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה" קבוצת בזן: "קבוצת בזן פועלת ותמשיך לפעול בשקיפות מלאה אל מול גורמי המקצוע בתחום הגנת
הסביבה"
בזן מחוז חיפה של המשרד להגנת הסביבה שלח התראה וזימון לשימוע לבז"ן בזן 0.87% , לכרמל אולפינים ולגדיב, בעקבות שורה של הפרות לכאורה של תנאי היתרי הפליטה והרעלים ושל הוראות חוק אוויר נקי וחוק החומרים המסוכנים. המסמכים שנמסרו לחברות מתארים ליקויים חוזרים בפליטות מזהמות, בתשתיות ובניהול חומרים מסוכנים.
השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, אמרה כי "הממצאים מצביעים על מספר רב של הפרות ובכללן כאלה הגורמות לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר וכן הפרות של תנאי היתר הרעלים, מתוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. המשרד להגנת הסביבה לא יאפשר למפעלים לסכן את בריאות הציבור והסביבה ויפעל בכל הכלים העומדים לרשותו כדי להבטיח עמידה מלאה בחוק".
על פי נתוני המשרד, בתחנות הניטור ובדיגומים על גדר המתחם נרשמה מגמת עלייה עקבית בריכוזי בנזן, חומר המוגדר כמסרטן, החל מ-2020 ועד 2024. לפי המשרד, העלייה נובעת מפליטות המתחם המשותף של בז"ן וגדיב, וחשפה את הציבור לרמות מזהם הגבוהות מאלה שנקבעו בערכי הסביבה. בנוסף לכך נמצאו חריגות רבות מערכי הפליטה המותרים לבז"ן ולכאו"ל לגבי מזהמים שונים, בהם תחמוצות גופרית, תחמוצות חנקן וחלקיקים. בחלק מהמקרים דווח על פליטות עשן שחור שהוגדרו כזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, בניגוד לתנאי היתר הפליטה.
בממצאים הנוגעים לגדיב התגלו שתי הפרות מהותיות של תנאי היתר הרעלים: הפעלה של קווי דלק חוץ-מפעליים המוליכים חומרים מסוכנים ללא מערכת הגנה קתודית במקטע מסוים, מצב שמגביר את הסיכון לקורוזיה ולדליפות; וכן הפעלה מחדש של מכלי אחסון מסוכנים אחרי אירועים חריגים ללא אישור מחודש של בודק מוסמך, בניגוד לדרישות ההיתר.
- בזן: עליה במרווחי הזיקוק, התקבולים על הפגיעה במתקנים תרמו למעבר לרווח
- בזן הפסידה 37 מיליון ד' ברבעון - מרווח הזיקוק הסתכם על 10.5 דולר לחבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשל הליקויים, המשרד להגנת הסביבה שוקל צעדי אכיפה ובהם צו מינהלי לפי חוק אוויר נקי לצמצום ומניעת זיהום, וכן הטלת עיצומים כספיים. לפני קבלת החלטה סופית זומנו החברות לשימוע.
