לאחר שנים: גזית גלוב מדיחה את אפריקה כחברת הנדל"ן הגדולה בישראל
התהפוכות המתרחשות בשוק ההון הישראלי בשנה האחרונה שלחו את מניות הנדל"ן לרשום ירידות שערים חדות וערערו את מעמדה של אפריקה ישראל כחברת הנדל"ן הגדולה ביותר במשק ע"פ שווי שוק. באופן כללי, מדד הנדל"ן איבד מתחילת השנה לא פחות ח-77% מערכו, כאשר בשלושת החודשים האחרונים איבד המדד 52%.
מבדיקה שנערכה היום באתר Bizportal עולה, כי חברת גזית גלוב, הנמצאת בשליטת גזית אינק של חיים כצמן ודורי סגל, הצליחה בשבועיים האחרונים להאפיל בפעם הראשונה אי-פעם על שוויה של חברת אפריקה ישראל, ולהפוך לחברת הנדל"ן הגדולה בבורסה בת"א עם שווי שוק של 2.21 מיליארד שקל.
בחודש מאי 2007, לאחר שנים ששוויה של אפריקה ישראל הלך וגדל ואיתו גם הפער בינה לבין שוויה של גזית גלוב, השתנתה המגמה ומפער של 21 מיליארד שקל לטובתה של אפריקה, עומד כעת הפער על 46 מיליון שקל לזכותה של גזית גלוב.
טרם בדיקת דרוג שווי החברות שביצענו, שוחחנו עם מיקי בר-חיים, מנכ"ל גזית גלוב, שהתייחס בין היתר גם לנושא ביצועי מניות הנדל"ן בשנה האחרונה, לדבריו "אומנם הביצועים של מניית גזית גלוב הם טובים יותר משל מרבית מניות הנדל"ן אך בכל זאת אני חושב שהשוק לא מספיק עושה הבחנה בין חברות הנדל"ן. לא הכל שחור או לבן והשוק צריך לתת על זה את הדעת." הראיון המלא יפורסם מחר
טבלת דרוג שווי החברות
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
