נזיקין/פיצוי בסך 10 מ' ש"ח בגין טביעת אדם/מחוזי
עובדות וטענות:
התובע הגיע לחוף הים של ראשון לציון ביום האחרון של שנת הלימודים, עת היה בן 14. באותו הזמן נקטו מצילי הים בשביתה, כך שהחל מהשעה 14:00 לא ניתנו שירותי הצלה בחוף. התובע טבע וחולץ מהים על-ידי פקחי עירייה. כתוצאה מהתאונה נגרמו לו נזקי גוף קשים.
התובעים 2,3 הם הורי התובע. התובעים תובעים את עיריית ראשון-לציון המחזיקה את החוף ומספקת בו שירותי הצלה, ואת חברות הביטוח המבטחות אותה בביטוח אחריות; את הסתדרות העובדים אשר יזמה את השביתה; ואת מדינת ישראל אשר לה סמכויות פיקוח על העירייה. לטענת התובעים, הנתבעים חבים ביחד לחוד בגין נזקי הגוף של התובע, בשל התרשלותם.
כל אחד מן הנתבעים טוען כי הנתבעים האחרים הם האחראים לנזקו של התובע. כמו כן, טוענים הנתבעים כי יש לייחס לתובעים אחריות מלאה בגין התאונה או לחלופין אשם תורם.
דיון משפטי:
כב' הש' ב' גילאור:
על העירייה היה לנקוט במספר אמצעי זהירות חשובים והם: לנסות לגייס מצילים חלופיים; להגדיל את מצבת הפקחים בחוף; לוודא כי ביום התאונה ייתלו שלטי "אין מציל" על סוכות המצילים; להשמיע אזהרות במערכת הכריזה מפני כניסה למים; לקיים סיור ממונע על החוף ועליו מערכת כריזה; לפנות לועדת החריגים של ההסתדרות לצורך השעיית השביתה ביום התאונה; ליתן הודעות מתאימות לבתי הספר שבתחומה; לדרוש מסגן מנהל החוף לחדול משביתתו או למצוא לו מחליף; וכן להנחות את המצילים להתחיל לעבוד לאחר השעה 7 בבוקר.
מחדליה של העיריה הביאו לכך שמעת שהגיע התובע לחוף, לא חל שינוי באי-מודעותו לקיום השביתה. מכאן, שכאשר נכנס למים לא ידע שהמצילים אינם עובדים. מחדליה של העיריה הוסיפו נדבך נוסף של סיכון למבקרים בחוף, מעבר לסיכון שיצרה השביתה והתנהגותם של הנתבעים האחרים.
התרשלותה של ההסתדרות באה לידי ביטוי בעיקר בהחלטתה כי הפסקת העבודה במהלך השביתה תיעשה בכל סוכות ההצלה ובאמצע היום, במהלך חופשת הקיץ של התלמידים. העובדה כי מדובר בפעולה אינטגרלית לשביתה, אין בה, לכשעצמה, כדי לשלול קביעה שמדובר בהתרשלות. ההסתדרות צפתה בפועל כי מתכונת זו של השביתה עשויה לסכן חיי אדם.
צפיות זו, וההחלטה לבחור במתכונת זו של השביתה, הן שגרמו להסתדרות להפר את חובת הזהירות שלה כלפי התובע. זאת משום שבבחירתה זו של ההסתדרות ניתן משקל לא מידתי לזכות המצילים לשבות, תוך היעדר מתן משקל מתאים לזכות התובע לשלמות הגוף. על ההסתדרות היה להמנע מגרימת נזק בר צפיה לצד שלישי שאינו מעורב בסכסוך העבודה.
המדינה הינה בעלת סמכות פיקוח על רשויות מקומיות בנוגע לאופן בו הן ממלאות את חובותיהן לאמצעי זהירות בחופים. מסמכויות אלה עולה כי המדינה חבה בחובת זהירות מושגית כלפי מי שנפגע בחוף וכן חבה חובת זהירות קונקרטית לתובעים, שכן המדינה יכולה וצריכה היתה לצפות כי היעדר פיקוח מצידה עשוי לגרום לפגיעה במבקרים בחוף. המדינה יכלה להפעיל את סמכות הפיקוח שלה כדי לקדם הפעלת סוכות הצלה מטעם העירייה למרות השביתה, וכדי לוודא שהעירייה עומדת בחובתה הקבועה בצו מצילים, סדרנים, פקחים ומגישי עזרה ראשונה.
באשר לאחריות התובעים, יש לדחות את הטענות. התובע והוריו לא ידעו ולא צריכים היו לדעת על השביתה, ולא סטו מסטנדרט התנהגות של נער סביר בן 14 והורים סבירים.
מדובר בנזק שאינו ניתן לייחוס לכל אחת מהנתבעות, ומכאן שדינן כמעוולות במשותף. על העיריה לשאת ב-50% מהנזק שכן היה זה תפקידה לנקוט באמצעי הזהירות. ההסתדרות נושאת באשמה פחותה מהעירייה כך שעליה לשאת ב- 40% מהנזק. אשמה של המדינה התבטא בהיעדר פיקוח נאות ומשכך יש להעמיד את חלקה על 10%.
סך סכום הפיצויים שיש לפסוק לתובע עומד על 10,284,000 ש"ח.
כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
העלמות מס בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.
סמוטריץ' מבטיח: "מחירי הדירות יירדו, המסים יירדו" - האם להאמין לו?
נכנסים לכלכלת בחירות; סמוטריץ' יודע שאם מחירי הדירות יעלו - הציבור יאשים אותו, ומכין פתרונות וגם - מה התוכנית של סמוטריץ' לשנה הבאה ועל הפטור ממס לעולים חדשים
שר האוצר, בצלאל סמוטריץ', הציג את עקרונות התקציב. הוא דוחף להורדת הריבית ובצדק; ומדבר על הורדת מסים והורדת מחירי הדירות. סמוטריץ' יודע שיש חשש גדול שמחירי הדירות יחזרו לעלות עם סיום תוכנית דירה בהנחה במתכונתה הנוכחית, והוא יודע שהוא זה שתוטל עליו האשמה בעליית מחירי הדירות, אז הוא מכין תוכנית (הרחבה: ההזדמנות לירידת מחירי הדירות ולמה היא עלולה להתפספס?).
סמוטריץ' לא הציג תוכנית, אלא דיבר מלמעלה, בקווים כלליים. צריך לזכור שאנחנו בשנת בחירות, הבוחר הוא "המלך", הסיכוי שיפגעו בכיס שלו - נמוך. ירצו לתת לו תחושה טובה, תחושה של עושר. תחושה של ביטחון כלכלי. בכנס של יועצי המס הוא אמר באופן ברור: "אל תקנו דירות, המחירים ימשיכו לרדת".
סמוטריץ' טען כי שנת 2026 תהיה "גשר ממלחמה לצמיחה", עם תוספת משמעותית לביטחון, שצפויה לחרוג מ-100 מיליארד שקל, לצד ייצוב יחס החוב-תוצר. במרכז התוכנית: הורדת מס הכנסה על הכנסות מעבודה, שתעודד יציאה לעבודה והעלאת פריון. "זה יחזיר כסף לכיסי העובדים ויעזור למשק לצמוח", אמר, תוך הדגשה כי ההפחתה תתמקד במדרגות הנמוכות יותר כדי להגיע למעמד הביניים הרחב. נזכיר כי מדרגות המס הוקפאו השנה והמשמעות היא מיסוי גדול יותר. סמוטריץ' בעצם רמז על כוונה להסיר את ההקפאה בחלק מהמקומות.
סמוטריץ' גם הבטיח הטבות מס משמעותיות לעולים חדשים: פטור ממס לא רק על הכנסות מחו"ל (כפי שקיים כיום למשך 10 שנים), אלא גם על הכנסות שיופקו בישראל עצמה. צעד כזה יכול להפוך את ישראל ליעד עלייה אטרקטיבי יותר, אבל השאלה היא למה לספק הטבה גדולה כל כך בשעה שאפשר להיטיב עם הציבור הישראלי עצמו. תושביך קודמים לעולים חדשים.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- "מחירי הדירות יעלו ב-6% בשנה הבאה" - על מה מתבסס מנכ"ל אאורה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש הוא שמהלכים אלו יובילו לעלייה בגירעון, אם כי חייבים להגיד שהגירעון בשליטה, ולמרות מלחמה של שנתיים ישראל התבררה כחזקה מאוד כלכלית. הפגיעה בנתונים הכלכליים היא לא אנושה כפי שיכול היה להיות. אין כלכלן אחד שחושב שהנתונים הכלכליים בהינתן השנתיים האחרונות, הם לא הפתעה לטובה. לכן, דווקא בהינתן הצמיחה של אחרי המלחמה כפי שצופים כלכלנים וגם בנק ישראל בתחזיות קדימה, עשויות לתמוך ולהשתלב בהורדת מסים.
