עובדות וטענות:

שני ארגונים טוענים להיות ארגון העובדים וארגון העובדים היציג של 443 הגננות המועסקות ברשת הגנים של אגודת ישראל (הנתבעת 2). האחד – "ארגון גננות חרדיות" (התובע) שהינו ארגון בהקמה, שראשית ייסודו בהחלטת הרשת על פיטורי גננות ותיקות ועל הפחתת שכר ניכרת של אחרות. האחר - הסתדרות המורים של אגודת ישראל (הנתבעת 1), הטוען להיותו ארגון העובדים היציג של עובדי ההוראה בחינוך העצמאי מזה למעלה מחמישים שנה.

התובע מבקש בתביעה דנן להצהיר, כי הנתבעת 1 אינה ארגון עובדים ואינה ארגון העובדים היציג של הגננות וכי התובע הוא ארגון עובדים וארגון העובדים היציג או המוסמך לייצג את הגננות לעניין חוק הסכמים קיבוציים וחוק יישוב סכסוכי עבודה.

דיון משפטי:

כב' הנש' הש' ס' אדלר:

במסגרת תביעה זו מתעוררת לדיון סוגיה חוקתית בעלת חשיבות והיא, האם ניתן להכיר בארגון שהתנהלותו אינה עולה בקנה אחד עם עקרונות של שוויון והעדר הפליה, כארגון עובדים?

סימני ההיכר של ארגון עובדים ומאפייניו הותוו במהלך השנים במסגרת פסיקותיהם של בית המשפט העליון ובית הדין הארצי לעבודה והם: חברות אישית וישירה של העובדים בארגון (להבדיל מחברות של תאגידים באותו עניין), התארגנות קבועה בעלת קיום ממושך ותקנון המסדיר את פעילות הארגון. עוד נקבע, כי התאגדות פורמלית או רכישת אישיות משפטית על פי חוק אינה תנאי הכרחי לכשירותו של ארגון עובדים כצד להסכם קיבוצי.

בבג"ץ 7029/95 הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' בית הדין הארצי לעבודה אומצה דעת המיעוט בבית הדין הארצי ונקבע כי סימני ההיכר העיקריים של ארגון עובדים הם כדלקמן: ארגון של קבע; שרוב חבריו עובדים שכירים; והוא פועל על פי תקנון, באורח דמוקרטי ועצמאי לקדם את עניינם של העובדים ובראש ובראשונה, במישור של יחסי עבודה קיבוציים. ואולם, בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה כבר נקבע, כי סימני ההיכר לארגון עובדים אינם בגדר רשימה ממצה.

במקרה דנן ועפ"י הקריטריונים הנ"ל, הנתבעת 1 אינה ארגון עובדים ואין לראות בה כארגון העובדים היציג של גננות הרשת. זאת, מאחר שהיא אינה מגשימה ערכים של שוויון בין המינים, שכן עובדות המוסדות המיוצגים על ידיה אינן רשאיות להיבחר למוסדותיה או להשתתף בישיבות המוסדות והנהלתם. הפליית נשים על רקע מגדרי אינה ניתנת עוד להצדקה בחברה הישראלית של המאה ה–21. כמו כן, הנתבעת 1 אינה ארגון דמוקרטי, באשר הבחירות למוסדותיה לא נערכו מאז שנת 1953 ובפועל בעלי התפקידים הם ממונים ולא נבחרים; הנתבעת 1 היא ארגון "מטעם" הנהלת הרשת.זאת, נוכח ניגוד העניינים המובנה בתפקידיהם של כמה מבכיריה, ונוכח העדר עדות לפעילותה במישור יחסי העבודה; הנתבעת אף אינה ארגון עובדים אותנטי. התנהלותה כלפי רשת הגנים מצביעה על כך שמדובר ב"ארגון נכשל", דהיינו, ארגון שכוונותיו רצויות אך הדברים אינם באים לידי ביטוי בחייו של הארגון.

הראיות מצביעות על היותו של התובע ארגון עובדים. מדובר בארגון של העובדות, בו חברות עובדות הרשת ולא גורמים ממונים או חיצוניים. חברות הארגון הצטרפו לשורותיו מדעתן ובאורח רצוני באמצעות חתימה על טופס הצטרפות. בתקנון הארגון אשר אושר באסיפת גננות נקבעו מטרותיו והוא קובע מנגנון דמוקרטי לבחירת בעלי התפקידים בארגון.

אכן, רק ארגון הקיים לאורך זמן, שניתן לראות בו ארגון של קבע, יכול להבטיח את היציבות הדרושה ביחסי עבודה. ואולם, הוכחה זו אינה פשוטה כלל ועיקר כאשר מדובר בהתארגנות חדשה ששאלת כשירותה כצד להסכם קיבוצי מובאת להכרעת בית הדין בראשית דרכה, כפי המקרה דנן. בנסיבות אלו, על בית הדין לשאוב הכרעתו, בין היתר, מהמסמכים המכוננים של הארגון ובהתאם לנסיבות.

במקרה דנן, מסמכי היסוד של התובע, כמו גם התנהלותו מאז ייסודו, מבססים את הרושם כי מדובר בהתארגנות שמטרתה לעשות לייצוג נאמן של כלל גננות הרשת, בנוגע למגוון הסוגיות הנוגעות להעסקת הגננות ותנאיה. אכן, בשלב זה, אין די אינדיקציות מעשיות לכנות כוונתן של מייסדות התובע לקיים מערכת קיבוצית ממושכת וסדירה על פני שנים עם רשת הגנים של אגודת ישראל. עם זאת, אי מתן הכרה להתארגנות חדשה אך בשל כך שלא היה בידה להוכיח, בשלבי הקמתה, את אלמנט "קיום הקבע", יהיה בה משום שימת מכשול בפני הקמת ארגונים חדשים, וממילא פגיעה בחופש ההתאגדות.

סעיף 3 לחוק הסכמים קיבוציים קובע, כי ארגון עובדים יציג לעניין הסכם קיבוצי מיוחד הוא הארגון שעם חבריו נמנה המספר הגדול ביותר של עובדים מאורגנים ובלבד שמספר זה אינו פחות משליש מהעובדים עליהם יחול ההסכם. לפיכך, במקרה דנן ארגון העובדים היציג של גננות הרשת יהא ארגון העובדים אליו יצטרפו 148 גננות (מתוך 443 גננות הרשת). אין חולק על כך שמספר החברות בתובע אינו מגיע כדי מספר זה, ומשכך אין מדובר בארגון העובדים היציג של גננות הרשת.

תוצאת הדברים אינה פשוטה כלל ועיקר, מאחר והיא מותירה בעת הזו את גננות רשת הגנים ללא ייצוג כלפי מעסיקתן. עם זאת, יש בה כדי "לשחרר" את גננות הרשת מארגון שהתיימר לייצגן כלפי מעסיקתן במשך שנים רבות, אולם לא עשה שליחותו נאמנה. מכאן, תוכלנה גננות הרשת לבחור באחד משני מסלולים: האחד - הצטרפות להסתדרות המורים בישראל, כבקשתן בראשית הדרך. השני - צירוף חברות נוספות לתובע במטרה להקנות לו מעמד של ארגון עובדים יציג כלפי רשת הגנים.

אשר על כן, התביעה התקבלה בחלקה ונקבע כי הנתבעת 1 אינה ארגון עובדים ואינה ארגון העובדים היציג של גננות רשת הגנים של אגודת ישראל; התובע הוא ארגון עובדים אולם הוא אינו ארגון העובדים היציג של גננות הרשת; אין מניעה להצטרפותן של הגננות להסתדרות המורים בישראל.