סד"א/גילוי מסמכים בתכתובת דוא"ל, האמנם?/משפחה
עובודת וטענות:
המבקשת עותרת להתיר גילוי מסמכים ספציפי כלפי המשיבה 1, אתר האינטרנט "וואלה", אשר בו יפורטו תכתובות דואר אלקטרוני של המשיב 2, עם חברות ואנשים שונים. המשיב 2 הוא בן זוגה של המבקשת, עמו היא מצויה בעיצומו של הליך משפטי אזרחי,
לטענת המבקשת, זכותה לקבל מסמכים אלו בכדי להוכיח את פעילותו העסקית הבינלאומית והארצית של המשיב 2, באמצעות תכתובת הדואר האלקטרוני, דבר אותו תתקשה להוכיח בלא המצאת המסמכים כמבוקש.
המשיבים טוענים, כי אין המדובר אלא בערעור על החלטה קודמת, במסווה של בקשה חדשה. בנוסף, מדגישה המשיבה 1 כי המדובר בפגיעה חמורה ובלתי מידתית בספק תקשורת ובאדם שאת פרטיו מבקשים לחשוף. לטענתה, יש להורות על מתן צו כאמור רק בנסיבות חמורות ויוצאות דופן במיוחד, ולא בתביעת גירושין או כל תביעה רגילה, שכן הדבר עשוי לגרום לחיסרון כיסו של הספק ולחשיפתו לתביעות מטעם צדדים שלישיים. עוד נטען, כי למבקשת כלל אין צורך במסמכים המבוקשים, שכן רובם ככולם נמסרו לה ממילא בידי המחזיקים שהיה להם קשר עסקי ישיר עם המשיב 2, ואשר כנגדם הופנה צו לגילוי מסמכים.
דיון משפטי:
כב' הש' מ' לוי:
בקשת המבקשת דנן הוכרעה לגופה בבקשה לצו גילוי מסמכים והסרת חיסיון, אשר נדחתה ככל שהיא נוגעת למשיבה 1. אשר על כן לא היה מקום להגשת בקשה נוספת שתכליתה זהה. באם רצתה המבקשת, הייתה פתוחה בפנייה הדלת להגשת ערעור על ההחלטה. משלא עשתה כן, הפכה ההחלטה לחלוטה, ואין הליך של עיון חוזר בנושא זה.
לאור חשיבות הנושא, יש להוסיף ולהדגיש כי המדובר בהליך אזרחי בין בני זוג, אשר אינו מצדיק פגיעה בזכות לפרטיות של אדם בתא הדואר האלקטרוני הפרטי והאישי. הפסיקה הישראלית נוטה לאפשר חופש מקסימאלי ברשת האינטרנט, תוך הטלת מגבלות מצומצמות בלבד. זאת, לאור קיומו של אינטרס ציבורי להתיר שימוש חופשי בתקשורת מחשבים, תוך שמירה מרבית על פרטיות, למעט מקרים חריגים בהם קיים אינטרס ציבורי חיוני אחר של שלום הציבור או הגנת הציבור, כגון חשד לעבירה פלילית או חשש לחיי אדם. גם אז, יבחן בית המשפט באם מדובר בפגיעה בפרטיות אשר אינה עולה על הנדרש. כך גם תיסוג הזכות לפרטיות ברשת האינטרנט במקרים חריגים וקיצוניים כגון חשיפת זהותו של גולש אשר השתמש לרעה באנונימיות ברשת באופן המהווה עוולה נזיקית לפי חוק לשון הרע.
כמה מנות חומוס צריך למכור כדי להעלים הכנסות של כ-4 מיליון שקל?
רשות המסים הגישה כתב אישום חמור נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות, בטענה שבמשך שלוש שנים דיווח על מחצית בלבד ממחזור עסקיו; לפי האישום, המע"מ שלא שולם עומד על יותר מ־700 אלף שקל
העלמות מס בפרשה נוספת של העלמת הכנסות, הגישה רשות המסים כתב אישום נגד יגאל פדלון, בעל רשת חומוסיות בת"א, נתניה ומודיעין, ונגד החברה שבבעלותו “יגאל פדלון מסעדות בע"מ”. על פי כתב האישום, בין השנים 2022 ל-2025 ביצע הנאשם עסקאות בהיקף כולל של מעל 9 מיליון שקל, אך דיווח לרשות המסים על עסקאות בהיקף של כ־4.8 מיליון שקל בלבד. בכך, נטען, השמיט פדלון עסקאות בסכום כולל של למעלה מ-4 מיליון שקל, תוך ניהול פנקסי חשבונות כוזבים והגשת דוחות כוזבים לרשות המסים.
סכום המע"מ שנמנע מהמדינה כתוצאה מהשמטת העסקאות מוערך ביותר מ־700 אלף שקל, והוא מבוסס על נתונים כוזבים שהוגשו במשך 38 דוחות תקופתיים לרשות המסים, במטרה להתחמק מתשלום מס אמת.
מבט על הנתונים שצורפו לכתב התביעה מראה כי הממוצע החודשי עליו דיווח פדלון היה כ-125,000 שקל ואילו הממוצע החודשי שעליו לא דיווח היה כמעט 112,00 שקל.
אם נעשה חישוב קצר, ונשערך שהזמנה ממוצעת של לקוח היא כ-50 שקלים, נראה שמדובר בכ-2250 לקוחות שעברו מדי חודש ברשת ולא דווחה עליהם הכנסה. בחישוב יומי ובחלוקה לשלושת הסניפים, מדובר על כ-25 לקוחות מדי יום בכל אחד מהסניפים שלא דווחו עבורם הכנסות. כמובן שזהו מידע משוערך בלבד, אבל הוא נותן סדר גודל לגבי היקף ההעלמות שבהן מואשם פדלון.
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- אב ובנו ממזרח ירושלים חשודים בהעלמת כ-8 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רשת "חומוסים" נפתחה לפני כ-20 שנה במודיעין, ומאז התרחבה. הרשת מציעה אתר אינטרט, אפליקציה בחנות אפל ועובדת עם אפליקציות משלוחים חיצונית כגון וולט ותן ביס. ניתן רק
לשער שהסכומים שלא דווחו לא עברו דרך הערוצים הדיגיטליים.
הרחבת מודל "העסק הזעיר" עלולה לעלות למדינה מאות מיליונים ולפגוע בעצמאיים עצמם
רשות המסים לאחרונה פורסם כי שי אהרונוביץ' מנהל רשות המסים מציע להרחיב את הפטור ממס לעסקים עם מחזור של עד 300 אלף שקל, בעקבות הצלחת הפטור הקודם לעסקים עד 120 אלף שקל. ההצעה נועדה להקל על נישומים ולצמצם את הבירוקרטיה. כעת, רשות המסים תוכל לגבות מס נמוך יותר מעסקים אלו, תוך שמירה על גבייה יעילה. התנאים להמשך המהלך כוללים גבייה מרשימה ותחזיות צמיחה חיוביות.
בואו ונעשה קצת סדר.
החל משנת 2024 נקבע מושג חדש שנקרא "עסק זעיר" לעניין מס הכנסה.
מי שיכול להירשם כ"עסק זעיר" הוא מי שמחזור הכנסותיו השנתי (לא רווח) הוא עד 120,000 שקל. אותו עסק זעיר יכול להיות עוסק פטור או עוסק מורשה לעניין מע"מ, מה שחשוב זה מחזור ההכנסות השנתי.
מי שרשום כ"עסק זעיר" מקבל מהמדינה שתי סוכריות:
1. 30% ממחזור ההכנסות שלו מהוות הוצאות מוכרות באופן אוטומטי, מבלי שהוא נדרש להוכיח תשלום וללא צורך לשמור אסמכתאות להוצאות.
2. פטור מהגשת דוח שנתי למס הכנסה ופטור מהגשת הצהרת הון, כך שנתוני הדיווח לא ייבדקו.
כ-40-45 אלף עוסקים שעונים להגדרה כבר נרשמו לסיווג החדש. במקרים רבים מאוד מדובר בנותני שירותים, כגון: מורים פרטיים, נגנים, מטפלים ברפואה משלימה ועוד, שאין להם באמת הוצאות בהיקף של 30% וגם לא 20% אלא 10% לכל היותר.
כעת, מנהל רשות המסים מבקש להרחיב את מודל ה"עסק זעיר" כך שיוגדל סכום ההכנסות השנתי ל-300 אלף שקל במקום 120 אלף שקל, אלא שבהצעה קיימת התעלמות מוחלטת ממספר השפעות שליליות משמעותיות שעלולות לעלות לקופת המדינה מאות מיליוני שקלים ולציבור שמסווג כעסק זעיר הרבה מאוד כסף והמידע נסתר מהם ולכן, אני מתנגד נחרצות למהלך המוצע מהסיבות הבאות:
- המספר היומי - איך 2.25 נקודות זכות משפיעות על המס שלך?
- הצעה: עסקים עד מחזור של 300 אלף שקל לא ידווחו למס הכנסה; מה הסיכויים שזה יקרה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ראשית, לא פורסמה העלות הצפויה למהלך, הלא היא "השתתפות המדינה" בהפחתת מס הכנסה וביטוח לאומי למי שמחזור ההכנסות השנתי שלהם הוא עד 300 אלף שקל. בהעדר המידע, לא ניתן לקבוע אם המהלך כלכלי לקופת המדינה?
תהיה פגיעה בתגמולים שישולמו מביטוח לאומי כתוצאה מרווח חייב במס נמוך בעשרות אחוזים מהרווח ה"אמיתי" ובעיקר:
