עובודת וטענות:

המבקשת עותרת להתיר גילוי מסמכים ספציפי כלפי המשיבה 1, אתר האינטרנט "וואלה", אשר בו יפורטו תכתובות דואר אלקטרוני של המשיב 2, עם חברות ואנשים שונים. המשיב 2 הוא בן זוגה של המבקשת, עמו היא מצויה בעיצומו של הליך משפטי אזרחי,

לטענת המבקשת, זכותה לקבל מסמכים אלו בכדי להוכיח את פעילותו העסקית הבינלאומית והארצית של המשיב 2, באמצעות תכתובת הדואר האלקטרוני, דבר אותו תתקשה להוכיח בלא המצאת המסמכים כמבוקש.

המשיבים טוענים, כי אין המדובר אלא בערעור על החלטה קודמת, במסווה של בקשה חדשה. בנוסף, מדגישה המשיבה 1 כי המדובר בפגיעה חמורה ובלתי מידתית בספק תקשורת ובאדם שאת פרטיו מבקשים לחשוף. לטענתה, יש להורות על מתן צו כאמור רק בנסיבות חמורות ויוצאות דופן במיוחד, ולא בתביעת גירושין או כל תביעה רגילה, שכן הדבר עשוי לגרום לחיסרון כיסו של הספק ולחשיפתו לתביעות מטעם צדדים שלישיים. עוד נטען, כי למבקשת כלל אין צורך במסמכים המבוקשים, שכן רובם ככולם נמסרו לה ממילא בידי המחזיקים שהיה להם קשר עסקי ישיר עם המשיב 2, ואשר כנגדם הופנה צו לגילוי מסמכים.

דיון משפטי:

כב' הש' מ' לוי:

בקשת המבקשת דנן הוכרעה לגופה בבקשה לצו גילוי מסמכים והסרת חיסיון, אשר נדחתה ככל שהיא נוגעת למשיבה 1. אשר על כן לא היה מקום להגשת בקשה נוספת שתכליתה זהה. באם רצתה המבקשת, הייתה פתוחה בפנייה הדלת להגשת ערעור על ההחלטה. משלא עשתה כן, הפכה ההחלטה לחלוטה, ואין הליך של עיון חוזר בנושא זה.

לאור חשיבות הנושא, יש להוסיף ולהדגיש כי המדובר בהליך אזרחי בין בני זוג, אשר אינו מצדיק פגיעה בזכות לפרטיות של אדם בתא הדואר האלקטרוני הפרטי והאישי. הפסיקה הישראלית נוטה לאפשר חופש מקסימאלי ברשת האינטרנט, תוך הטלת מגבלות מצומצמות בלבד. זאת, לאור קיומו של אינטרס ציבורי להתיר שימוש חופשי בתקשורת מחשבים, תוך שמירה מרבית על פרטיות, למעט מקרים חריגים בהם קיים אינטרס ציבורי חיוני אחר של שלום הציבור או הגנת הציבור, כגון חשד לעבירה פלילית או חשש לחיי אדם. גם אז, יבחן בית המשפט באם מדובר בפגיעה בפרטיות אשר אינה עולה על הנדרש. כך גם תיסוג הזכות לפרטיות ברשת האינטרנט במקרים חריגים וקיצוניים כגון חשיפת זהותו של גולש אשר השתמש לרעה באנונימיות ברשת באופן המהווה עוולה נזיקית לפי חוק לשון הרע.