מסחר באורניום
התעשייה הגרעינית עוברת בשנים האחרונות שינוי בסיסי מהותי עם הגידול המשמעותי בצריכת האורניום ומעבר לאנרגיה גרעינית נקייה עקב הצמיחה הכלכלית המהירה בעולם ובאסיה במיוחד והמחסור במוצרי נפט. נזקי תזקיקי הנפט והפחם לאיכות הסביבה ברחבי העולם תורמים גם הם ליצירת לובי להגברת השימוש בתעשייה הגרעינית.
איך התחיל המסחר בבורסה?
ב-11 בפאריל 2007 הודיעה בורסת ה-NYMEX על תחילת מסחר באורניום בשוק החוזים העתידיים. תאריך הכניסה של החוזה לשוק היה ב-6 במאי אותה שנה. הבורסה הגיעה למסקנה שקשה להתעלם מסחורה שראתה עלייה של למעלה מ-1,000% ב-5 שנים.
בתאריך ה-23 באפריל אותה שנה מחיר ליברה (pound) אחת של אורניום נסחר ב-113 דולר וזאת לעומת כ-10 דולר בלבד בשנת 2002, בחישוב מהיר, עלייה של פי 11!!! מחיר החוזה עם פקיעה לחודש ספטמבר עומד כרגע על 64 דולר.
נראה כי בורסת החוזים של ניו-יורק הגיעה להכרה כי למוצר המפחיד הזה שנקרא אנרגיה גרעינית יש שוק אמיתי של יצרנים, תחנות כוח וגופים ציבוריים (מה שנקרא בעגה המקצועית "מגדרי סיכונים") מחד, ומשקיעים המעוניינים לסחור ולנצל את הפוטנציאל בחומר המיוחד הזה לשם עשיית רווחים מאידך ("ספקולנטים" בעגה המקצועית).
מי סוחר באורניום?
לפני המסחר בבורסה, הסחורה נסחרה בין חברות אנרגיה, ייצור חשמל ויצרני אורניום, בעיקר בביצוע עסקאות לטווח ארוך, וחלקה הקטן בעסקאות לטווח קצר. עם זאת,המחסור בשחקנים משוק האנרגיה וחסימת היכולת של ספקולנטים לייצר מסחר יעיל בשוק נזיל הביאו למצב שמחיר האורניום אינו שקוף מספיק ונתון לפערי מחירים ניכרים בין עושי שוק ו"מאכרים" של אנרגיה ברחבי העולם. כיום בנוסף לאלו גם ספקולנטים וחברות גידור משתתפים במסחר.
יתרונות ההשקעה באורניום
הכנסת המסחר בחוזי אורניום לבורסת החוזים של ניו-יורק מהווה חידוש של ממש אשר מאפשר לראשונה למשקיעים מרחבי העולם לייצר חשיפה לסחורה תנודתית זו. עד היום, משקיעים אשר היו מעוניינים לרכוש אורניום היו נאלצים לרכוש מניות של חברות כרייה או של תחנות כוח בתחום הגרעיני – השקעה אשר בצד החשיפה לשוק האורניום הכניסה את המשקיע גם לבחינה של יכולותיה של הנהלת החברה המושקעת, הוצאותיה וכו' – אלמנטים אשר שוק החוזים מנטרל כמובן. יתרונות נוספים למסחר בחוזה האורניום הם היכולת למכור בשורט לאלו המאמינים בירידות מחירים של החומר הנדיף, האפשרות למסחר ממונף וכן ביצוע של עסקאות מרווח בין האורניום למוצרי אנרגיה אחרים (רכישה של אורניום ומכירה של נפט או גז טבעי למשל).
קצת פרטים על החוזה
בדומה לחוזים אחרים הפוקעים במזומן בלבד (ללא פקיעה פיזית וקבלת הסחורה בפועל, גם במקרה של חוזה האורניום, סוחרים לא יוכלו לקבל את הסחורה, אלא רק לסחור בה מול ציטוט המחיר מהבורסה, כאשר ביום הפקיעה החוזה יתומחר כאילו נסגרה הפוזיציה בסוף היום.
החוזה נסחר בגדלים של 250 ליברות (סה"כ שווי חוזה 28,250 דולר לפי מחיר של 113 דולר לליברה), ומינימום תנודה במחיר תהיה כ-5 סנט ארה"ב.
שעות המסחר: מסחר רציף, החל משעה 01:00 ביום שני (שעון ישראל) ועד 12:00 בלילה (שעון ישראל) ביום שישי, למעט הפסקה של 45 דקות בכל יום בין 00:15 ל-01:00 (שעון ישראל).
רמת הביטחונות המינימאלית הדרושה למסחר באורניום היא: 4,050 דולר.
איפה סוחרים?
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
