מסחר באורניום
התעשייה הגרעינית עוברת בשנים האחרונות שינוי בסיסי מהותי עם הגידול המשמעותי בצריכת האורניום ומעבר לאנרגיה גרעינית נקייה עקב הצמיחה הכלכלית המהירה בעולם ובאסיה במיוחד והמחסור במוצרי נפט. נזקי תזקיקי הנפט והפחם לאיכות הסביבה ברחבי העולם תורמים גם הם ליצירת לובי להגברת השימוש בתעשייה הגרעינית.
איך התחיל המסחר בבורסה?
ב-11 בפאריל 2007 הודיעה בורסת ה-NYMEX על תחילת מסחר באורניום בשוק החוזים העתידיים. תאריך הכניסה של החוזה לשוק היה ב-6 במאי אותה שנה. הבורסה הגיעה למסקנה שקשה להתעלם מסחורה שראתה עלייה של למעלה מ-1,000% ב-5 שנים.
בתאריך ה-23 באפריל אותה שנה מחיר ליברה (pound) אחת של אורניום נסחר ב-113 דולר וזאת לעומת כ-10 דולר בלבד בשנת 2002, בחישוב מהיר, עלייה של פי 11!!! מחיר החוזה עם פקיעה לחודש ספטמבר עומד כרגע על 64 דולר.
נראה כי בורסת החוזים של ניו-יורק הגיעה להכרה כי למוצר המפחיד הזה שנקרא אנרגיה גרעינית יש שוק אמיתי של יצרנים, תחנות כוח וגופים ציבוריים (מה שנקרא בעגה המקצועית "מגדרי סיכונים") מחד, ומשקיעים המעוניינים לסחור ולנצל את הפוטנציאל בחומר המיוחד הזה לשם עשיית רווחים מאידך ("ספקולנטים" בעגה המקצועית).
מי סוחר באורניום?
לפני המסחר בבורסה, הסחורה נסחרה בין חברות אנרגיה, ייצור חשמל ויצרני אורניום, בעיקר בביצוע עסקאות לטווח ארוך, וחלקה הקטן בעסקאות לטווח קצר. עם זאת,המחסור בשחקנים משוק האנרגיה וחסימת היכולת של ספקולנטים לייצר מסחר יעיל בשוק נזיל הביאו למצב שמחיר האורניום אינו שקוף מספיק ונתון לפערי מחירים ניכרים בין עושי שוק ו"מאכרים" של אנרגיה ברחבי העולם. כיום בנוסף לאלו גם ספקולנטים וחברות גידור משתתפים במסחר.
יתרונות ההשקעה באורניום
הכנסת המסחר בחוזי אורניום לבורסת החוזים של ניו-יורק מהווה חידוש של ממש אשר מאפשר לראשונה למשקיעים מרחבי העולם לייצר חשיפה לסחורה תנודתית זו. עד היום, משקיעים אשר היו מעוניינים לרכוש אורניום היו נאלצים לרכוש מניות של חברות כרייה או של תחנות כוח בתחום הגרעיני – השקעה אשר בצד החשיפה לשוק האורניום הכניסה את המשקיע גם לבחינה של יכולותיה של הנהלת החברה המושקעת, הוצאותיה וכו' – אלמנטים אשר שוק החוזים מנטרל כמובן. יתרונות נוספים למסחר בחוזה האורניום הם היכולת למכור בשורט לאלו המאמינים בירידות מחירים של החומר הנדיף, האפשרות למסחר ממונף וכן ביצוע של עסקאות מרווח בין האורניום למוצרי אנרגיה אחרים (רכישה של אורניום ומכירה של נפט או גז טבעי למשל).
קצת פרטים על החוזה
בדומה לחוזים אחרים הפוקעים במזומן בלבד (ללא פקיעה פיזית וקבלת הסחורה בפועל, גם במקרה של חוזה האורניום, סוחרים לא יוכלו לקבל את הסחורה, אלא רק לסחור בה מול ציטוט המחיר מהבורסה, כאשר ביום הפקיעה החוזה יתומחר כאילו נסגרה הפוזיציה בסוף היום.
החוזה נסחר בגדלים של 250 ליברות (סה"כ שווי חוזה 28,250 דולר לפי מחיר של 113 דולר לליברה), ומינימום תנודה במחיר תהיה כ-5 סנט ארה"ב.
שעות המסחר: מסחר רציף, החל משעה 01:00 ביום שני (שעון ישראל) ועד 12:00 בלילה (שעון ישראל) ביום שישי, למעט הפסקה של 45 דקות בכל יום בין 00:15 ל-01:00 (שעון ישראל).
רמת הביטחונות המינימאלית הדרושה למסחר באורניום היא: 4,050 דולר.
איפה סוחרים?
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
