מסחר באורניום
התעשייה הגרעינית עוברת בשנים האחרונות שינוי בסיסי מהותי עם הגידול המשמעותי בצריכת האורניום ומעבר לאנרגיה גרעינית נקייה עקב הצמיחה הכלכלית המהירה בעולם ובאסיה במיוחד והמחסור במוצרי נפט. נזקי תזקיקי הנפט והפחם לאיכות הסביבה ברחבי העולם תורמים גם הם ליצירת לובי להגברת השימוש בתעשייה הגרעינית.
איך התחיל המסחר בבורסה?
ב-11 בפאריל 2007 הודיעה בורסת ה-NYMEX על תחילת מסחר באורניום בשוק החוזים העתידיים. תאריך הכניסה של החוזה לשוק היה ב-6 במאי אותה שנה. הבורסה הגיעה למסקנה שקשה להתעלם מסחורה שראתה עלייה של למעלה מ-1,000% ב-5 שנים.
בתאריך ה-23 באפריל אותה שנה מחיר ליברה (pound) אחת של אורניום נסחר ב-113 דולר וזאת לעומת כ-10 דולר בלבד בשנת 2002, בחישוב מהיר, עלייה של פי 11!!! מחיר החוזה עם פקיעה לחודש ספטמבר עומד כרגע על 64 דולר.
נראה כי בורסת החוזים של ניו-יורק הגיעה להכרה כי למוצר המפחיד הזה שנקרא אנרגיה גרעינית יש שוק אמיתי של יצרנים, תחנות כוח וגופים ציבוריים (מה שנקרא בעגה המקצועית "מגדרי סיכונים") מחד, ומשקיעים המעוניינים לסחור ולנצל את הפוטנציאל בחומר המיוחד הזה לשם עשיית רווחים מאידך ("ספקולנטים" בעגה המקצועית).
מי סוחר באורניום?
לפני המסחר בבורסה, הסחורה נסחרה בין חברות אנרגיה, ייצור חשמל ויצרני אורניום, בעיקר בביצוע עסקאות לטווח ארוך, וחלקה הקטן בעסקאות לטווח קצר. עם זאת,המחסור בשחקנים משוק האנרגיה וחסימת היכולת של ספקולנטים לייצר מסחר יעיל בשוק נזיל הביאו למצב שמחיר האורניום אינו שקוף מספיק ונתון לפערי מחירים ניכרים בין עושי שוק ו"מאכרים" של אנרגיה ברחבי העולם. כיום בנוסף לאלו גם ספקולנטים וחברות גידור משתתפים במסחר.
יתרונות ההשקעה באורניום
הכנסת המסחר בחוזי אורניום לבורסת החוזים של ניו-יורק מהווה חידוש של ממש אשר מאפשר לראשונה למשקיעים מרחבי העולם לייצר חשיפה לסחורה תנודתית זו. עד היום, משקיעים אשר היו מעוניינים לרכוש אורניום היו נאלצים לרכוש מניות של חברות כרייה או של תחנות כוח בתחום הגרעיני – השקעה אשר בצד החשיפה לשוק האורניום הכניסה את המשקיע גם לבחינה של יכולותיה של הנהלת החברה המושקעת, הוצאותיה וכו' – אלמנטים אשר שוק החוזים מנטרל כמובן. יתרונות נוספים למסחר בחוזה האורניום הם היכולת למכור בשורט לאלו המאמינים בירידות מחירים של החומר הנדיף, האפשרות למסחר ממונף וכן ביצוע של עסקאות מרווח בין האורניום למוצרי אנרגיה אחרים (רכישה של אורניום ומכירה של נפט או גז טבעי למשל).
קצת פרטים על החוזה
בדומה לחוזים אחרים הפוקעים במזומן בלבד (ללא פקיעה פיזית וקבלת הסחורה בפועל, גם במקרה של חוזה האורניום, סוחרים לא יוכלו לקבל את הסחורה, אלא רק לסחור בה מול ציטוט המחיר מהבורסה, כאשר ביום הפקיעה החוזה יתומחר כאילו נסגרה הפוזיציה בסוף היום.
החוזה נסחר בגדלים של 250 ליברות (סה"כ שווי חוזה 28,250 דולר לפי מחיר של 113 דולר לליברה), ומינימום תנודה במחיר תהיה כ-5 סנט ארה"ב.
שעות המסחר: מסחר רציף, החל משעה 01:00 ביום שני (שעון ישראל) ועד 12:00 בלילה (שעון ישראל) ביום שישי, למעט הפסקה של 45 דקות בכל יום בין 00:15 ל-01:00 (שעון ישראל).
רמת הביטחונות המינימאלית הדרושה למסחר באורניום היא: 4,050 דולר.
איפה סוחרים?

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר
גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד
אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.
"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"
בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.
לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.
שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.
- תיסגר או לא תיסגר: מה יקרה לגלי צה"ל וכמה היא מפסידה בשנה?
- גנץ לאחר סערת ברדוגו: "אין מקום לתחנה צבאית בישראל"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ
לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.
