נזיקין: הפרת החוק למניעת עישון כעילת תביעה אישית

בית המשפט קבע אחריות ישירה של אדם שעישן במקום ציבורי לפצות את התובע בסך של 1,000 ש"ח. נקבע, כי מעבר לסוגייה העונשית, הפרתו של החוק למניעת עישון מקימה עילת תביעה בגין הפרת חובה חקוקה ומקנה לנפגע העישון סעד אזרחי. בהקשר זה, נקבע כי ראוי לפסוק פיצוי הולם, וזאת אף ללא הוכחת נזק, על מנת להרתיע את עוברי העבירה ואת הרבים, ועל מנת לחזור ולהשריש את הנורמה הברורה והתכליות שבבסיס החוק.
משה קציר |

עובדות וטענות:

ענייננו בתביעה לפיצוי בסך 50,000 ש"ח בגין עישון במקום ציבורי - הפרה של הוראות החוק למניעת העישון במקומות ציבוריים והחשיפה לעישון.

הנתבעת 1 מנהלת ומפעילה של מועדון כושר ובריאות "שייפ", הממוקם במרכז המסחרי הידוע כ-"דיזנגוף סנטר" בתל אביב. התובע, הסובל מאסטמה כרונית, רכש מנוי למועדון לתקופה של שנתיים.

לטענת התובע, עובדת של החברה – הנתבעת 2, עישנה בכניסה למועדון בניגוד להוראות החוק, דבר שגרם לו אי נוחות וקשיי נשימה. מעבר לכך נטען כי גם עובדים נוספים נוהגים כמוה. התובע טען שהעיר על כך מפעם לפעם לאנשי הקבלה במועדון ואף ביקש מבאת-כוחו לפנות בענין לחברה, אולם למרות זאת, לא חדלו עובדיה של החברה מלעשן, ולכן נאלץ להגיש התביעה דנן.

דיון מפשטי:

כב' הש' ע' מאור:

ברע"א 9615/05 אירית שמש נ' פוקצ'טה בע"מ צוינה החשיבות ביישומו של החוק להגבלת העישון גם בהקשרים אזרחיים. נפסק שם,כי כבדותה ואיטיותה של פעולת הרשויות מצדיקה לפתוח פתח ל"אכיפה אזרחית", כך שהאזרח האיכפתי המבקש לשמור את בריאותו ובריאות הציבור יוכל להשפיע אף הוא לתקנת הרבים. תביעה בעקבות הפרת חובה חקוקה לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) אף היא דרך לכך, בשעה שענייננו בנזק לאדם, המצטבר והולך. לפיכך, משהפרה הנתבעת 2 את הוראת סעיף 1 לחוק למניעת עישון, הרי מעבר לסוגייה העונשית, קמה לתובע עילת תביעה אזרחית ישירה כנגדה, כמי שנפגע מנזקי העישון.

מטרת החוק למניעת עישון היא למנוע את העישון במקומות ציבוריים ואת חשיפת הציבור לעישון, הגורמת למוות, למחלות ולנכות. ההכרה בנזקים אלו אף מצאה את ביטוייה בהלכה הפסוקה. משכך, בעת פסיקת פיצוי בגין הפרת החובה החקוקה, ראוי לפסוק פיצוי הולם, וזאת אף ללא הוכחת נזק, על מנת להרתיע את עוברי העבירה ואת הרבים, ועל מנת לחזור ולהשריש את הנורמה הברורה שנקבעה על ידי המחוקק. אין המדובר בעניין של מה בכך אלא בענייני בריאות עסקינן, וראוי ליתן לעניין זה משקל בעת פסיקת הפיצויים.

משקבע המחוקק הוראה ברורה, ראוי שראשי הרשויות המקומיות יפעלו באופן נחוש, נמרץ ומיידי להסמכת מפקחים לאכיפת החוק, ויפעלו בנחישות לשמירת בריאותו הציבור. חברה מתוקנת אינה יכולה להשלים עם מעשי יחידיה, הבוחרים להתעלם – לעיתים אף במפגיע – מהוראות החוק למניעת עישון.

משהוכח כי הנתבעת 2 עישנה במקום ציבורי ולא חדלה מעשות כן, גם לאחר שהוער לה על כך, לאור האמור לעיל ותוך איזון כלל הנסיבות בתיק ובהתחשב באינטרסים השונים, נפסק כי על הנתבעת 2 לפצות את התובע בסכום של 1,000 ש"ח.

באשר לאחריותה של החברה – מאחר והעישון נעשה מחוץ לחצריה, מקום שלא היתה לה שליטה עליו, אין להטיל עליה אחריות בגין מעשיה של הנתבעת 2. הוראות החוק למניעת עישון דנה באחריות המחזיק במקום ציבורי, ובעניינו המדובר בצד ג', שלא נתבע במסגרת תביעה זו.

לא הוכח כי החברה הסכימה למעשיה של הנתבעת 2 ואין לקבל טענת התובע, כי החברה סייעה בצורה פעילה להפרת הוראות חוק למניעת עישון בכך שלא אסרה על עובדיה לעשן במקום ציבורי. ראשית, קיימת הוראת חוק מפורשת האוסרת על העישון במקום ציבורי, ושנית החברה אינה יכולה לשלוט על מעשי עובדיה מחוץ לכותלי המועדון. לא ניתן להרחיב את שליטתו ואחריותו של המעביד מעבר לתחומי מקום העבודה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ירושה (דאלי)ירושה (דאלי)
מדריך

העברת ירושה ישירות לנכדים - המגמה החדשה בישראל

היתרונות והחסרונות בהעברת כספים ונכסים ישירות לנכדים

עמית בר |
נושאים בכתבה ירושה צוואה


בעשור האחרון חל שינוי משמעותי, אפילו מהפך באופן שבו משפחות ישראליות מתכננות את העברת הרכוש לדורות הבאים. אם בעבר הנורמה הייתה העברה אוטומטית מהורים לילדים, כיום עולה מגמה של "דילוג דורי" - העברת נכסים ישירות מסבים וסבתות לנכדים. התופעה, שגדלה בקצב מואץ, משקפת שינויים כלכליים וחברתיים עמוקים בחברה הישראלית ומעוררת שאלות משפטיות, כלכליות ומשפחתיות מורכבות.

המסגרת החוקית: מה מותר ואיך עושים זאת נכון

חוק הירושה הישראלי מעניק חופש רחב בעריכת צוואות. בהיעדר צוואה, החוק קובע חלוקה אוטומטית בין היורשים החוקיים - בן הזוג והילדים. אולם כל אדם רשאי לערוך צוואה ולקבוע חלוקה שונה לחלוטין, כולל העברת כל הרכוש לנכדים תוך דילוג על הילדים.

ישנן ארבע דרכים חוקיות לעריכת צוואה בישראל: צוואה בפני עדים (הנפוצה ביותר), צוואה בכתב יד, צוואה בעל פה במצבי סכנה, וצוואה בפני רשות. כל אחת מהדרכים דורשת עמידה בתנאים פורמליים מחמירים. צוואה שלא נערכה כדין עלולה להיפסל, מה שיוביל לחלוקה לפי החוק ולא לפי רצון המוריש.

כאשר מעבירים נכסים לנכדים קטינים, נוצרות סוגיות מיוחדות. ההורים משמשים אפוטרופוסים טבעיים ומנהלים את הנכסים עד הגיע הקטין לבגרות. ניתן לקבוע בצוואה הוראות מיוחדות כמו מינוי נאמן חיצוני, הגבלות על שימוש בכספים, או תנאים לקבלת הירושה (כגון סיום לימודים או הגעה לגיל מסוים).

חשוב להבין שצוואה אינה מסמך סופי. ניתן לשנותה או לבטלה בכל עת כל עוד המצווה בחיים וכשיר. עם זאת, שינויים תכופים או צוואות סותרות עלולים להוביל לסכסוכים משפטיים לאחר הפטירה. לכן מומלץ לתעד כל שינוי בצורה ברורה ולהפקיד עותק מעודכן אצל עורך דין או ברשם הירושות.

רמי לוי
צילום: תמר מצפי
בעשר אצבעות

רמי לוי - מהמכולת בשוק מחנה יהודה לטייקון; כל התחנות בדרך ל-7 מיליארד שקל

הנפקת חברת הנדל"ן של רמי לוי, מספרת על יזם בלתי נלאה שהצליח להפוך מכולת לרשת השנייה בגודלה בישראל ועל הדרך לקנות ולהשביח נדל"ן בשווי של מיליארדים. כך הגיעה משפחת לוי להון של 7 מיליארד שקל

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רמי לוי

רמי לוי מנפיק את חברת הנדל"ן שלו בבורסה. השווי המבוקש - 4.5 מיליארד שקל. ייתכן שלוי יסגור על פחות. אבל, השווי של הנדל"ן מבחינתו גדול משמעותית מהשווי של הקמעונאות (בנדל"ן הוא מחזיק ב-100%, בקמעונאות כ-40%). חשבתם שרמי לוי זה בעיקר רשת מובילה? טעיתם, גם אנחנו טעינו. רמי לוי זה טייקון של נדל"ן, קמעונאות, עם החזקות ברשת פארם, תעופה, סלולר ועוד. ההחזקה של רמי לוי ברשת הקמעונאות שווה כ-1.7 מיליארד שקל, לצד השקעות פרטיות ונכסים נוספים ועם ההחזקה בחברת הנדל"ן שעומדת להנפיק, ההון של המשפחה באזור 7 מיליארד שקל.

לוי הוא מעשירי הארץ והכל ב-10 אצבעות. לא ירושה, לא מתנה. עבודה קשה. זו הזדמנות לספר את הסיפור של רמי לוי, סיפור חובה ליזמים - כל הדרך מחנות קטנה לאחד מאנשי העסקים המובילים בארץ.  

רמי לוי נולד ב-1955 בשכונת נחלאות בירושלים, אחת השכונות הוותיקות והצפופות של העיר. המשפחה התגוררה בדירה קטנה, וההורים התקשו לפרנס את הילדים הרבים. "גדלתי עם הפחד שיום אחד לא יהיה לחם בבית", סיפר לוי בראיון לפני יותר מעשור. "זה פחד שמלווה אותי עד היום. גם כשיש לי מיליארדים, אני עדיין זוכר את התחושה הזאת של חוסר ביטחון".

בגיל 14, במקום להמשיך ללימודים תיכוניים מלאים, החל לוי לעבוד בשוק מחנה יהודה. תחילה כסבל, סוחב ארגזים כבדים תמורת גרושים, ואחר כך כעוזר לסוחרים ותיקים. "השוק היה האוניברסיטה שלי", אמר בראיון בעבר. "שם למדתי שהכי חשוב זה להיות הוגן עם הלקוח. אם אתה גונב אותו פעם אחת, הוא לא יחזור".

השנים בשוק עיצבו את תפיסת העולם העסקית שלו. הוא ראה איך סוחרים מרוויחים אחוזים בודדים על כל עסקה אבל מצליחים להתפרנס בכבוד מהמחזור הגדול. הוא הבין שהמפתח הוא נפח - למכור הרבה במרווח קטן ולא מעט במרווח גדול.