בהעדר התפתחויות מרעישות, ועל אף עליית התשואות המתמשכת בשוק אגרות החוב בארה"ב, נסחרו השבוע אגרות החוב הממשלתיות השקליות כמעט ללא שינוי מהשבוע שעבר כמו גם אגרות החוב הצמודות שרשמו שינוים קלים בשערן, בעיקר כלפי מעלה ובעיקר בטווח הארוך מאד (מח"מ למעלה מ 10 שנים). הנתון המשמעותי המרכזי שהתפרסם השבוע היה מדד המחירים לצרכן שעלה ב 0.7%, אך היות והפעם, באופן חריג מאד, הצליחו חזאי האינפלציה לדייק בתחזיותיהם (לפחות בקרוב) לא היה צורך כמעט בהתאמת מחירים, כפי שראינו לאחר פרסום המדדים האחרונים, שהיו מעל ומעבר לתחזיות המוקדמות.

בשורה התחתונה השווקים מתייצבים זה מספר שבועות על פערי אינפלציה חזויים של כ-3% לאורך כל טווחי הזמן כמעט (בטווח הקצר הציפיות אף גבוהות יותר) והשבוע אפילו התרחבו מעט הפערים בין אגרות החוב הצמודות לבין אלו השקליות כך שהציפיות במקטעים מסוימים בעקום עלו לרמה של 3.05%.

בשוק אגרות החוב הקונצרני נמשך גם השבוע הפיצול בין אגרות החוב המדורגות גבוה ונכללות במדדי התל בונד השונים לבין אלו הבלתי מדורגות.

בעוד שאגרות החוב המדורגות המשיכו את מסע העליות המרשים שלהן וצמצמו את הפערים בינן לבין אגרות החוב הממשלתיות, הרי שאגרות החוב הבלתי מדורגות נסחרו במגמה מעורבת, בד"כ לכיוון מטה, אולם מדובר בשונות גבוהה מאד.

קוראיו הותיקים של הטור זוכרים כי באחד הטורים האחרונים ציינתי את חשיבות המעקב אחרי פעולות בעלי העניין, ובפרט האם הם מנצלים את רמות התשואות, הגבוהות מא , של אגרות החוב שלהם על מנת להקטין את חובם במחירים נוחים ו"על הדרך" להביע את אמונם בחברה.

גם השבוע יכולנו לראות עד כמה לא ניתן להפריז בחשיבות פעילות בעלי העניין כאשר הכותרת מיום ראשון של ארקדי גאידמק "התרוששתי" , שלחה חלק מאגרות החוב שלו לירידות שערים חדות . כך למשל ירדו אגרות החוב של פטרו גרופ ואמריס בשיעורים של 9% ו-12% ותשואתן זינקה לרמה של 31% (פטרוגרופ) ו-53% (אמריס) שזו אחת התשואות הגבוהות ביותר בבורסה.

באוסיף מזרח אירופה המצב לא טוב בהרבה מכיוון שלמרות שהתשואה באג"ח הינה "רק" 18% לא הצליחו המוכרים למכור ולו אג"ח אחת במהלך כל שבוע המסחר, למרות שהציעו את מרכולתם בירידות שערים חדות.

מנגד , נראה שבעלי עניין לא מעטים מנצלים את המחירים הנמוכים מאד של אגרות החוב לרכישה מסיבית של אגרות החוב שלהם וגם השבוע הם לא קפאו על שמריהם.

סטאר נייט למשל קנתה השבוע קרוב ל-2 מיליון אג"חים (תשואת האג"ח כ-35%!) וכך גם בוימלגרין. חברת הקבלנים המשיכה לרכוש השבוע אגרות חוב והגיעה לאחזקה של יותר מחצי סדרת האג"ח , שבמקור היתה 40 מיליון וכעת נותר ממנה בשוק החופשי כ-18 מיליון .

גם טאו, שהיתה בכותרות השבוע קנתה קרוב ל-4 מיליון אג"חים ואילו בארקו אף עברו את רף 4 מיליון האג"חים.

עוד בקונים - חברת אקסטרא פלסטיק, שקונה בעקביות את אגרות החוב שלה כבר תקופה ארוכה. כאמור גם השבוע החברה המשיכה במסע הרכישות ומסדרה שבמקור היתה כ-60 מיליון ע"נ אג"ח נותרו בשוק החופשי רק קצת למעלה מ-40 מיליון.

אבל את המקום הראשון בקונים תופסת השבוע חברת סובריין שרכשה השבוע באגרסיביות רבה את אגרות החוב שלה - רכישה במספר ימים של קרוב ל-6 מיליון ע"נ מתוך סדרה של 50 מיליון.

המקרה של סובריין הוא לא ייחודי בבורסה, מדובר בחברות שגייסו עשרות מיליוני שקלים מהציבור באגרות חוב ולא הספיקו להשקיע את הכסף , או לפחות את חלקו, כך שלפעמים סכומים לא מבוטלים עדיין שוכבים בקופת החברה ומשמשים את החברות לרכישה חוזרת של אגרות החוב במחירים הרבה יותר נמוכים ממחירי ההנפקה. כך היה בסובריין השבוע, וכך למשל היה בחברת יולי בחודשים האחרונים, שעה שהחברה אספה כמות נכבדה מאד של אגרות החוב שלה.

רציתי, גם השבוע, לסיים עם אגרות החוב של חברת טופספין אולם מחזיקי האג"ח עדיין לא קיבלו החלטה סופית בקשר עם הצעת החברה להסדר עמם, כך שאאלץ לסיים עם מצבם העגום של מחזיקי אגרות החוב של חברת פסיפיקה, שכבר למעלה מ 4 חודשים (!) לא יכולים לסחור בנירות הערך שלהם, כיוון שמתקיימת הפסקת מסחר ולא ברור אם ומתי יחודש המסחר בנירות הערך של החברה.