מניות היתר: גדות מיכליות והצעת הרכש
עד סוף 06' הייתה גדות מיכליות חברת מסחר ישראלית בכל רמח איבריה. החברה המשפחתית עסקה בשיווק והפצת כימיקלים בישראל באמצעות מסוף הכימיקלים שברשותה בחיפה ובנוסף עסקה במתן שירותיה הובלה ולוגיסטיקה בים וביבשה. בסוף 06' החליטה החברה לעשות את הצעד המשמעותי ביותר – ולרכוש את חברת BAX שעוסקת בשיווק כימיקלים במערב אירופה.
ההיגיון אמר – "שכפול" המודל הישראלי לאירופה. BAX הביאה מחזור הכנסות ענק, אבל רווחיות – אפסית, וגדות התחילה בעבודה הקשה של שיפור רווחיותה של BAX. הסיפור חזר על עצמו שנה לאחר מכן, כשגדות רכשה מקבץ חברות לוגיסטיקה, VLS במערב אירופה, אשר תפקידן להשלים את שירותי שיווק והפצת הכימיקלים של BAX באירופה. גם כאן, הביאה VLS מחזור הכנסות מרשים, עם רווחיות אפסית, ושוב עומדת גדות למבחן שיפור שיעורי הרווחיות, כאשר את המבחן הקודם, זה של BAX, טרם השלימה גדות בהצלחה.
ואם זה לא מספיק מהפכות בתקופה קצרה, בסוף 2007 הודיעה חברת אמפל, שבשליטת יוסי מיימן, על רכישתה של גדות מיכליות מידי משפחת יוחננוף, והוצאת גדות מ"חיק המשפחה". חברת האחזקות אמפל, שמחזיקה בין היתר 12.5% בספקית הגז הטבעי EMG בשותפות עם מצרים, חיפשה זמן רב זרוע פעילות נוספת וצומחת, שבאה בדמות גדות מיכליות. השוק קיבל את החדשות כבשורות טובות לחברה, וכפוטנציאל לצמיחה נוספת בגדות, ומניית גדות זינקה בתגובה בכ- 9%.
אולם, מאז רכישתה של גדות ע"י אמפל, מדווחת גדות על תוצאות חלשות – זה הרבעון השני ברציפות. חלק מהתוצאות החלשות נבעו מאירועים שלא בשליטת החברה (דולר נמוך, מחירי דלק וכו') וחלק מאירועים שבשליטת החברה. ברבעון הרביעי היה זה תחום ההובלה הימית (כ- 20% מהכנסות החברה) שהביא את החברה להציג שחיקה משמעותית ברווח הגולמי וירידה חדה ברווח התפעולי. תחום ההובלה הימית סבל ברבעון הרביעי ממחירי האנרגיה העולים, ממסעות ימיים שלא היו בתפוסה מלאה, וחוזי הובלה שלא הוצמדו באופן מלא למחירי הדלקים. אילולא החברה הייתה מוכרת ספינה ברבעון הרביעי, הייתה גדות מציגה הפסד נקי.
ברבעון הראשון שוב הציגה גדות דוח חלש – הפעם ה"אשם" היה תחום שיווק הכימיקלים, שהירידה החדה בשער הדולר לאורך התקופה הביאה לשחיקה ברווחיות הגולמית. לזה נוסף תחום הלוגיסטיקה (VLS) שהגדיל משמעותית את הכנסותיה של גדות, אבל הביא לשחיקה נוספת ברווחיות (המגזר מאופיין בשיעורי רווחיות נמוכים כאמור). גם תחום ההובלה הימית לא התאושש באופן מלא ברבעון זה, וממשיך לסבול ממחירי הדלקים הגבוהים שנמצאים במגמת עלייה לצד הפעלת קווים לא רווחיים. למעשה, מאז רכישת גדות ע"י אמפל, איבדה המניה כ- 30% משוויה.
גדות היום מתמודדת עם בעיות במספר חזיתות – המשך שיפור הרווחיות של שיווק הכימיקלים באירופה (החברה שנרכשה בסוף 06'), תחילת עבודה בשיפור שיעורי הרווחיות של חברת הלוגיסטיקה שנרכשה בסוף 07' עד להטמעתן המלאה של שתי החברות הללו בתוך הקבוצה, לצד שיפור התוצאות בתחום ההובלה הימית. אין ספק – שמדובר במשימות מאוד לא פשוטות, שדורשות תשומת לב ניהולית וצעדי התייעלות.
מעבר לכל אלה, צריך להסתכל גם על התמונה הגדולה יותר – תחום שיווק הכימיקלים ממשיך ליהנות מצמיחה, גם בישראל וגם באירופה, קיים ביקוש הולך וגובר להובלה ימית של כימיקלים ובעל הבית החדש - אמפל נותן גב חזק ומהווה שותף מעניין בעל פוטנציאל להרחיב את עסקיה הבינלאומיים של גדות בעיקר בזכות יצירת קשרים עם חברות עולמיות המובילות בתחומי האנרגיה והכימיקלים. אם תצליח גדות להתגבר על הקשיים הרבים ולהעביר בהצלחה מהפכת התייעלות בכל הקבוצה, יתכן כי קיים פוטנציאל השבחה בגדות, פוטנציאל שנמצא בתחילת דרכו. עדות לכך אפשר לראות בהצעת הרכש שהציעה השבוע אמפל לכ- 15% ממניות גדות מיכליות.
מאת: נתלי גוטליב, אנליסטית מניות היתר בבית ההשקעות IBI
** אין בסקירה זו משום המלצה לקנות את הנייר או למוכרו והעושה זאת פועל על סמך שיקול דעתו בלבד. קבוצת IBI פועלת כעושה שוק במניית החברה הנסקרת בסקירה זו **

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.
במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן.
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
