אלביט מערכות – איזו בעיה עלולה להעיב על הדוחות?

יואב בורגן מתכונן לדוחותיה של אלביט מערכות ובוחן את הבעיות בהן היא עלולה להיתקל
יואב בורגן |

ביום שלישי הקרוב תפרסם אלביט מערכות (סימול: ESLT) את דוחותיה הכספיים לרבעון הראשון של שנת 2008.

כבר כתבנו בעבר על רמת הויזביליות (כושר נראות) הגבוהה מאוד של אלביט, בכל הקשור לצמיחתה העתידית: לאלביט צבר הזמנות (backlog) של כ-4.6 מיליארד דולר, כאשר 70% ממנו מיועד לביצוע במהלך השנים 2008-2009. אם לוקחים בחשבון כי בנוסף לכך יש לחברה צבר נוסף, "רך" יותר בהיקף של כ-1 מיליארד דולר (הכוונה להזמנות רכש של צבא ארה"ב, שעדיין מצויות בתהליך קבלת ההחלטות לאישור תקציבים בפנטגון), הרי שלאלביט מובטחות הכנסות לשנתיים וחצי קדימה, לכל הפחות.

אך הבעיה הגדולה של אלביט כיום אינה קשורה לפוטנציאל צמיחתה העתידית, בוודאי אם לוקחים בחשבון את המגמות הגלובליות הכל כך חיוביות מבחינת הביזנס של אלביט: ריבוי הקונפליקטים צבאיים, או סמי-צבאיים, בעצימות נמוכה, "שגשוג" תחום ה-homeland security נוכח איומי הטרור העולמי, והצורך לחדש ולשדרג פלטפורמות צבאיות רבות עקב הלחימה המתמשכת בעיראק ובאפגניסטאן.

בעיית הבעיות של אלביט היא מחוץ לשליטתה, והיא בעצם כיום הצרה הגדולה ביותר של כמעט כל תעשיית הייצוא הישראלית: חולשתו הנוראית של הדולר. כאילו שלא די בהיחלשותו המתמשכת במהלך שנת 2007, הרי שבמהלך הרבעון הראשון של 2008 המשיך הדולר להיחלש בכ-9% (!) לעומת הש"ח. מבחינתן של מרבית היצואניות הישראליות, אשר עיקר מכירותיהם נקוב בדולרים כאשר חלק ניכר מהוצאותיהן (שכר עבודה) הינו שקלי, מדובר באתגר לא פשוט, כאשר ליצואניות בינוניות וקטנות יש כאן אסון של ממש ש"מעלים" כמעט את כל רווחיהן.

ככל שמדובר ביצואניות גדולות יחסית, כמו אלביט והתעשייה האווירית, אז חולשת הדולר, כפי שהיא היום, אמנם לא צפויה להעביר אותן להפסדים, אך היא מאוד פוגעת ברווחיות הנוכחית שלהן.

בהקשר הספציפי של אלביט, חשוב לציין כי יש לה "נסיבות מקלות": כחמישית מהכנסותיה של אלביט הן שקליות (למשרד הביטחון הישראלי); כחמישית נוספת הן מכירות לאירופה; רוב הרכש של החברה מתבצע בדולרים; וכ-20% מעובדי החברה הינם מחוץ לישראל (כלומר מקבלים שכר עבודה שאינו שקלי).

"הנסיבות המקלות" הנ"ל, ויחד עם פעילויות גידור שונות שעושה החברה, צפויות למנוע מאלביט מלהתקרב להפסדים, אך עדיין - למרות הגידול המרשים במחזור החברה, קשה לראות כיצד תצליח אלביט ליהנות ממינוף תפעולי כלשהו. כלומר, רמתו הנוכחית של הדולר מקשה מאוד על אלביט לשפר את רווחיותה התפעולית הנמוכה היחסית – עקב האכילס ההיסטורי של אלביט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ביטוח לאומי
צילום: Shutterstock

הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים

חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה

רן קידר |

פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.  

זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה. 

שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.

החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.

על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

ישראל במקום הרביעי בעולם במיסוי על הכנסות גבוהות

מס היסף החדש - המדינה מרוויחה מההצלחה שלכם. אתם שותף זוטר לרווחים; העלייה במס היסף מביאה את היקף המיסוי בארץ למספרים חסרי תקדים - על המצוי ועל הרצוי

אריאל כץ |
נושאים בכתבה מס יסף

בתחילת שנת 2025 במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית מס היסף קפץ בעוד 2% והעלה את שיעור המס הכולל המוטל על הכנסות גבוהות לשיא חדש ועל הכנסות מסוימות יחול מס בשיעור שיא של 52%(!).
ומכאן שהנישום הוא ה"שותף הקטן" בפעילות הכלכלית, בעוד המדינה היא השותף הראשי.

מהו בעצם מס היסף?

מדובר במס שמתווסף לשיעורי המס הקיימים וקיים בהכנסה גבוהה במיוחד - מעל 721,560 שקל בשנה נכון לשנת 2025, המס נועד במטרה לצמצם פערים חברתיים, ולעשות צדק חברתי עם מיסוי פרוגרסיבי  (מס הכנסה שבו שיעור המס עולה ככל שההכנסה עולה).

איפה האבסורד?

עד היום, הכנסות שלא נקבע להן שיעור מס מיוחד, חויבו במס פרוגרסיבי בהתאם למדרגות המס כאשר שיעור המס על הכנסה היה משתנה בהתאם לרמות ההכנסה. מדרגות המס החלו מ-10% (בגין הכנסות אקטיביות) ונעו עד 47%