מנכ"ל מיקרוסופט לא מוותר: "ינסה להילחם בהנהלת יאהו על מנת לממש את הצעת הרכש"

כך מעריכה סוכנות בלומברג. "באלמר יכול לנסות לסלק את הנהלת יאהו וזאת על מנת שיוכל להשיג את השליטה במניות החברה"
ישראל הס |

סטיב באלמר, מנכ"ל מיקרוסופט, המתמודד כעת עם האטה במכירת תוכנת חלונות המפורסמת והפסדים מעסקי האינטרנט של החברה, "יכול לנסות לסלק את הנהלת יאהו וזאת על מנת שיוכל להשיג את השליטה במניות החברה" כך מדווחת סוכנות בלומברג. הדד ליין של הצעת הרכש אותה הגיש באלמר ליאהו פג אתמול (ש'), אך עדיין לא התקבלה תשובה קונקרטית מצד הנהלת יאהו.

נזכיר כי ב-1 לפברואר 2008 הציגה מיקרוסופט את הצעת הרכש לחברת יאהו, הכוללת מרכיב מניות ומזומן אשר שיקפה ליאהו שווי של 44.6 מיליארד דולר, הגבוה ביותר מ-61% מערך מניות החברה בתאריך זה. נציין כי מטרת מיקרוסופט היא לחזק את חוסנה בתחום שירותי האינטרנט כנגד גוגל, המובילה כרגע בתחום.

"מיקרוסופט, הממוקמת כחברת התוכנה הגדולה בעולם, לא יכולה לאפשר ליאהו לוותר על ההצעה", אומר האנליסט סאשין שאה מחברת ICAP הישבת בניו ג'רסי. "מיקרוסופט השקיע מיליארדים ביצירת מנועי חיפוש וטכנולוגיה למכירת פרסום ברשת, כמו גם ברכישת חברות אינטרנט דוגמאת אקוונטיב ורכישת יאהו תדרג אותה במקום השני בשוק האינטרנט הנאמד בשווי של 44 מיליארד דולר בשנה", מסכם האנליסט.

הפסדי החברה משירותי האינטרנט עמדו ברבעון הראשון על 228 מיליון דולר והמכירות של שירותים אלה עמדו על 843 מיליון דולר בלבד. גוגל לעומת זאת השכילה להשיג בתקופה המקבילה הכנסות בגובה של 3.7 מיליארד דולר.

"מיקרוסופט רוצה מאוד להשלים את העסקה",אומר האנליסט ברנט טריל מבנק ההשקעות סיטי גרופ.

מניות מיקרוסופט רשמו ביום ו' צניחה של 6.2% לאחר שהחברה פיספסה בתוצאותיה את תחזיות האנליסטים. בנוסף ירד ערך הצעת הרכש שעמד על 31 דולר למניה ל-29.68.

באלמר אמר שלשום ו' במהלך אירוע שערכה החברה במדריד כי "אם הנהלת יאהו לא תקבל את ההצעה נאלץ ללכת ישירות אל בעלי המניות. אנחנו נראה מה ההנהלה תחליט לעשות ונגיב בהתאם".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד. 

בית ספר
צילום: Pixbay

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים

עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם) 

הדס ברטל |

למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.  

ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.

בשנת  2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.


קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון.  במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.