בליהמן ברדרס דוביים על הנפט: בטווח הקצר המחירים עלולים לזנק אך ירדו משמעותית עד לתום העשור

בטווח הקצר אומרים האנליסטים בליהמן ברדרס: "שוק הנפט מתנהג ברקע לאוסף נתונים פונדמנטלים חדשים שיוסיפו לתמוך בעליית המחירים"
שהם לוי |

"שוק הנפט מתנהג ברקע לאוסף נתונים פונדמנטלים חדשים שיוסיפו לתמוך בעליית המחירים," כך פותחים האנליסטים מליהמן ברדרס את סקירתם אודות מחירי האנרגיה. אולם, האנליסטים אדוארד מורס וג'יימס קרנדל צופים היחלשות משמעותית במחירי הנפט לאורך המשך העשור, מגמה שתחל בסוף שנת 2008.

למרות שהעלו את התחזיות למחירי הנפט ב-2008, בעיקר בשל האמונה כי הביקושים לנפט וסחורות היו נמוכים דיו, בליהמן ברדרס לא סותרים את הפרספקטיבה הכללית שלהם אודות מחירי האנרגיה. אלה כזכור החלו את מגמת העלייה הראשית שלהם מאז שנת 1998, בכל אופן אדוארד מורס ושותפיו למחקר בענקית ההשקעות לא רואים את המחירים ממשיכים לעלות מעבר לשנת 2008.

התפתחות נוספת שרואים לציין היא הביקושים לסחורות בקרב משתמשי הקצה העליון, אלה מראים סימנים של האטה. כפי שטענו בליהמן בסוף 2007, חוזרים ומדגישים היום האנליסטים כי שוק הנפט מצוי על סף שינוי מגמה, ולאחריו ישכנו המחירים במקום נמוך הרבה יותר מהרמות הנוכחיות. גורמים קצרי-טווח תרמו לנקודת המפנה הזאת, בד בבד עם ההפחתה המשמעותית לתחזית הביקושים לנפט.

יחד עם זאת, בטווח הקצר – הרבעון השלישי, מעריכים האנליסטים כי ישנם שלושה פאקטורים שעלולים לדחוף את מחירי האנרגיה מעלה כבר בקיץ הקרוב. שניים מהם מקורם במזג האוויר. ראשית, קיץ חם מהצפוי במזרח התיכון, עלול להביא לעלייה בשריפות בתחנות השאיבה. מקור נוסף לבעייה מבחינת מזג האוויר רואים האנליסטים באפשרות לסופות במפרץ מקסיקו, במקרה כזה תפגע אספקת הנפט לארה"ב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארדואן טורקיה (X)ארדואן טורקיה (X)

ארדואן נוטש את פוטין לטובת טראמפ? עסקאות ענק בין המדינות

פגישת פסגה בניו יורק, הסכמי אנרגיה חסרי תקדים, ומשחק כפול מסוכן בין וושינגטון למוסקבה


עמית בר |

טורקיה מתכננת לחתום כבר בשבוע הבא על שורת עסקאות אנרגיה חדשות עם ארצות הברית, גם על מנת לחזק את יחסיה עם וושינגטון בזירה הביטחונית והגיאו-פוליטית. ההסכמים, על פי התקשורת האמריקאית צפויים לכלול התחייבויות לרכישת כמויות נוספות של גז טבעי נוזלי (LNG) אמריקאי, כחלק ממהלך רחב יותר של גיוון מקורות האנרגיה של אנקרה, שמטרתו להפחית את התלות במקורות מסורתיים ולחזק את הביטחון האנרגטי של המדינה. עסקאות אלה, שייחתמו על רקע המתיחות הגלובלית בשוקי האנרגיה, עשויות להגיע להיקף של 15 מיליארד מטר מעוקב בשנה עד 2028, ויכללו שותפויות עם ענקיות אמריקאיות כמו צ'נייר אנרג'י (Cheniere Energy).

במקביל, נשיא טורקיה רג'פ טאיפ ארדואן צפוי להיפגש עם מקבילו האמריקאי דונלד טראמפ בשולי עצרת האו"ם בניו יורק בסוף ספטמבר, פגישה שעשויה לסמן עידן חדש ביחסים הדו-צדדיים. לאחר שנים של מתיחות סביב רכישת מערכות נשק רוסיות כמו S-400 והדעות המנוגדות על סוריה. ההתקרבות הזו היא מהלך אסטרטגי מצד ארדואן, שמנסה לנווט בין כוחות גלובליים מתחרים. הפגישה, שצפויה להתמקד בנושאי אנרגיה וביטחון אזורי, מגיעה על רקע לחץ אמריקאי להפחתת התלות הרוסית באנרגיה, כפי שטראמפ דוחף מאז תחילת כהונתו השנייה. ארודאן מספק לו כאן מתנה גדולה, וזה יחזק את כוחה של טורקיה מול ארה"ב. לא הכי טוב לישראל, במילים עינות. 

בין רוסיה לארה"ב - מאזן עדין

טורקיה מוצאת עצמה בעמדה מורכבת, כשחקנית מרכזית בשוק האנרגיה הגלובלי, המנסה לשמור על איזון דיפלומטי-כלכלי בין שתי מעצמות יריבות. מצד אחד, רוסיה נותרה ספקית מרכזית: לפי נתוני הרגולטור הטורקי, היא סיפקה כ-41% מיבוא הגז של טורקיה בשנת 2024, עם עלייה מתחילת השנה. צינור הטורקסטרים (TurkStream), שמספק גז רוסי ישירות לאנקרה, ממשיך לשחק תפקיד קריטי, במיוחד על רקע הסנקציות המערביות על מוסקבה. מצד שני, ארה"ב הפכה לספקית LNG מובילה, עם עלייה כמעט כפולה במשלוחים בין 2020 ל-2024, ועלייה נוספת ל-44% מנתח היבוא ברבעון הראשון של 2025. ההסכם החדש מגדיל עוד יותר את היקף משלוחי הגז ויוצר תלות וקשר כלכלי חזק בין המדינות. 

המדיניות הכפולה הזו משקפת את האסטרטגיה של ארדואן: שמירה על יחסים יציבים עם רוסיה, שממשיכה לבנות את תחנת הכוח הגרעינית Akkuyu, פרויקט ענק בשווי 20 מיליארד דולר שצפוי לספק 10% מצריכת החשמל הטורקית עד 2030 ובמקביל התקרבות לוושינגטון. טראמפ, שדורש ממדינות נאט"ו לצמצם רכישות אנרגיה רוסיות, רואה בטורקיה שותפה פוטנציאלית במאמץ זה, במיוחד לאור תפקידה כגשר אנרגטי לאירופה. עם זאת, טורקיה אינה מתכננת לנתק את הקשרים עם מוסקבה; להיפך, היא בוחנת אפשרויות להפוך למרכז עיבוד ואחסון LNG מרוסיה, מה שיאפשר לה להרוויח מהסנקציות המערביות.

שיתופי פעולה גרעיניים 

בנוסף לגז, טורקיה בוחנת אפשרויות חדשות בתחום הגרעין, שם היא משלבת בין שותפויות קיימות לבין הזדמנויות חדשות. לצד הפרויקט הרוסי באקויו, אנקרה מעוניינת לשלב חברות אמריקאיות בהשקעות בתחנות גרעיניות קטנות מודולריות (SMR - Small Modular Reactors). טכנולוגיה זו, שנחשבת זולה, מהירה להקמה ובטוחה יותר מתחנות גרעיניות מסורתיות, תואמת את תוכנית טורקיה להגיע ל-20 ג'יגה-וואט קיבולת גרעינית עד 2050, כולל 5 ג'יגה-וואט מסוג SMR.