גולדמן זאקס בתחזית ורודה: "הכלכלה האמריקנית בדרך לצאת מהמיתון"

כלכלני TrimTabs, יחידת המחקר של הבנק: "כלכלת ארה"ב מצויה במיתון כבר 6 חודשים, המשל פשוט לא מודה בזה. הולכים נגד הקונצנזוס בעניין נתון האבטלה
שהם לוי |

כלכלני TrimTabs, אחת מזרועות המחקר של בנק ההשקעות גולדמן זאקס שוברים לא מעט מוסכמות בוול סטריט. האנליסטים טוענים שהכלכלה האמריקנית כבר מצויה במיתון מזה שישה חודשים. אולם, הסיבה שאף גורם בממשל עדיין לא הכריז עליו באופן רשמי הוא שזה לוקח מספר חודשים, אם לא שנים להודות בהצטמקות הכלכלית.

כעת, החדשות הטובות שמספקים הכלכלנים ב-TrimTabs, הן שהכלכלה האמריקנית כבר השכילה לצלוח את תקופת המיתון או לפחות מאוד קרובה לכך. על פי דירקטורית מחקר במחלקה המאקרו כלכלית, מאדלין שנאפ, העיכובים בתשלומי המיסים היומיים היו גבוהים ב-4.1% מהשנה החולפת בששת החודשים האחרונים.

בהסתמך על המודל האקונומטרי בשלוחת המחקר של גולדמן זאקס והנתונים של משרד האוצר האמריקני, עולה האפשרות שהכלכלה האמריקנית הוסיפה כ-48,000 משרות חדשות בחודש מרץ. הנתונים הרשמיים של הממשל האמריקני יפורסמו ביום שישי הקרוב, בשעה 15:30 שעון ישראל. על פי החודשיים האחרונים היתה צמיחת המשרות שלילית, אחד מהסממנים המובהקים למיתון לפחות על פי כלכלנים בכירים והבנק המרכזי האמריקני.

חשוב לציין שהתחזיות של האנליסטים הן אופטימיות הרבה יותר מקונצנזוס האנליסטים בוול סטריט, שמעריך כי הכלכלה האמריקנית איבדה כ-50,000 משרות בחודש מרץ.

למרות זאת, נזהרת שנאפ ומעריכה כי אנחנו עלולים שלא לראות צמיחת משרות בנתוני התעסוקה שישוגרו ביום שישי, על ידי מרכז המחקר של משרד העבודה האמריקני. זאת בשל העובדה ששיטת האמידה נוגעת למטודולגיה של בחינת הנתונים מהעבר, ולפיכך יש החמצה של נקודת המפנה הכלכליות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטןעמית גל הממונה על שוק ההון; קרדיט: מורג ביטן

הרפורמה בביטוח הבריאות מציגה: עלייה בפרמיות וחוסר בהירות לציבור

דוח הממונה על רשות שוק ההון, ביטוח וחסכון חושף כי הציבור משלם יותר ובמהלך 2024 דמי הביטוח ברוטו עלו מהשנה הקודמת בכ-9% ל-17.9 מיליארד שקל וכי ההוצאות עולות בעקביות בעשור האחרון, כשב-2014 הסכום היה פחות מחצי, ועמד על כ-8.2 מיליארד שקלים בלבד; עמלות סוכני הביטוח עלו ב-8%

רן קידר |
נושאים בכתבה ביטוח בריאות

אחת הרפורמות המרכזיות שנכנסו במהלך 2024, במסגרת חוק התוכנית הכלכלית 2023-2024 נגעה לשינוי מבני בביטוחי הבריאות. הכוונה המקורית הייתה להפחית את עלויות הביטוח לציבור לצמצם כפילויות כיסוי בין הביטוחים הפרטיים לתוכניות השב"ן של קופות החולים. בפועל, התוצאה הייתה הפוכה: במקום ירידה ניכרת בהוצאות משקי הבית, חלק מהציבור נתקל בעלייה בעלויות ובחוסר בהירות לגבי היקף הכיסוי. לצד זאת, ההכנסות בענף המשיכו לגדול ופרמיות הבריאות מהוות כיום 1% מהתמ"ג והפך לגורם מרכזי במערכת הכלכלית והחברתית בישראל.

מבחינת הנתונים עצמם, ב-2024 הסתכמו דמי הביטוח הברוטו ב-17.9 מיליארד שקל, עלייה של כ-9% לעומת השנה הקודמת. עיקר הפעילות מתרכז בביטוחי פרט (57%) לעומת ביטוחים קבוצתיים (43%). בתוך כך, תחום הוצאות רפואיות הגיע להיקף של 6.5 מיליארד שקל, עלייה של 131% לעומת 2014, והביטוח הסיעודי נותר תחום מרכזי עם היקף של 6.6 מיליארד שקל, רובו (69%) בפוליסות קבוצתיות.


הציבור משלם יותר 

אז שוב, למרות שציפיית הרגולוטור היא למהלך שייצר שקיפות והוגנות עבור המבוטחים מחד, וירידה בהוצאות משקי הבית מאידך, הנתונים מראים בבירור, שלפחות ברמת ההקלה על משקי הבית, ההיפך הוא שקרה והציבור משלם יותר

מבוטחים רבים דיווחו על עלייה בפרמיות, על בלבול בנוגע להיקף הכיסוי ועל פערים בין מה שחשבו שמכוסה לבין המציאות. חלק מהפוליסות הוזלו במישור אחד אך התייקרו באחר, וכך נוצר מצב שבו במקום חסכון נטו, ההוצאה הכוללת של משקי הבית לא ירדה ואף עלתה. במשך שנים רבים שילמנו על פוליסות "שקל ראשון", שבפועל העניקו שירותים שכבר היו כלולים בתוכניות השב"ן של קופות החולים. הכוונה הייתה להעביר את הציבור לפוליסות מסוג "משלים שב"ן", שייכנסו לפעולה רק כאשר שירות אינו מכוסה על ידי הקופה. כפי שנכתב בהודעת משרד האוצר בעת החלת השינוי: "המהלך נועד ליצור שקיפות, להוזיל את העלויות ולמנוע מצב שבו הצרכן משלם פעמיים על אותו שירות רפואי".

ועם זאת, נתוני הפיקוח על הביטוח מראים כי אף על פי שהענף רשם גידול חד בהכנסות, החברות הציגו הפסד חיתומי של כ-132 מיליון שקל ב-2024, שאמנם נבלם מעט יחסית לשנים קודמות, אך עדיין היה שלילי. הרווחיות של חברות הביטוח נבעה מתשואות ההשקעה בשוק ההון והסתכמה בכ-1.26 מיליארד שקל. זאת אומרת, הכסף שהשארתם בידי חברות הביטוח עשה רווחים בשוק ההון, אבל לא ניתן לומר שהיעילות השתפרה או ירד המחיר לצרכן. הציבור שילם יותר, החברות לא הצליחו לייצר רווחיות מפעילות הליבה, והיעדים המקוריים של הרפורמה לא התממשו.