גילת תמכר בפרמייה של 38%: היקף העסקה מוערך ב-475 מיליון דולר

כך הודיעה היום ספקית המוצרים והשירותים למערכות המבוססות על תקשורת לווינית. העיסקה צפויה להסגר סופית עד ספטמבר 2008. לאחר השלמת העיסקה, גילת תהפוך לחברה פרטית ומניותיה לא ייסחרו עוד בבורסה
אילן קליקה |

חברת גילת רשתות לוויין, הנסחרת בבורסת הנאסדק (סימול: GILT), מדווחת היום כי נחתם הסכם למכירתה של החברה לקבוצת משקיעים פרטיים, הכוללת את קבוצת גורס, חברת מבטח שמיר אחזקות, חברות פרטיות בבעלות רוי בן-ימי, עמי לוסטיג ואיתן סטיב, וכן חברת די.ג'י.בי השקעות.

במסגרת העיסקה, תרכוש קבוצת המשקיעים את מלוא מניותיה של גילת לפי מחיר של 11.4 דולר למניה, ובתמורה כוללת של כ-475 מיליון דולר במזומן. יצויין, כי מחיר העיסקה גבוה בכ-38% ממחירה הממוצע של מניית גילת ב-30 הימים שהסתיימו ב-25 באפריל 2007, המועד שבו הגישה מבטח שמיר הצעה רשמית לרכישת החברה. יצוין, כי העיסקה אינה מותנית בהשגת מימון.

ומועצת המנהלים של גילת אישרה את ההסכם והיא המליצה לבעלי המניות לאשרו. העיסקה עדיין כפופה לאישורים סופיים טרם השלמתה. על פי ההערכות, העיסקה צפויה להסגר סופית עד ספטמבר 2008. לאחר השלמת העיסקה, גילת תהפוך לחברה פרטית ומניותיה לא ייסחרו עוד בבורסה.

עמירם לוינברג, יו"ר ומנכ"ל גילת, אמר: "אנו מאמינים שהרכישה הזו מעמידה הזדמנות מצוינת לבעלי המניות, ללקוחות ולעובדים. באחד עשר החודשים האחרונים בחנה מועצת המנהלים חלופות אסטרטגיות ליצירת ערך לבעלי המניות בטווח הארוך. לאחר בדיקה יסודית והשלמת משא ומתן מקיף עם הרוכשים, החליט דירקטוריון החברה שהעסקה מספקת לבעלי המניות תמורה כספית אטרקטיבית במזומן, וכי הוא ממליץ לבעלי המניות לאשרה."

"העסקה התאפשרה בזכות הצמיחה העקבית של גילת בשנים האחרונות, אשר חיזקה את מעמדה בשוק העולמי של תקשורת באמצעות לוויין. עם העברתה מחברה ציבורית לחברה פרטית, אני נשאר מחויב לגילת ולהמשך צמיחתה. הצלחתנו היא תוצאה של עבודה קשה, מחוייבות ודבקות במטרה של עובדינו ברחבי העולם, ואני מודה להם על תרומתם הרבה", הוסיף לוינברג.

מאיר שמיר, יו"ר ומנכ"ל מבטח שמיר אחזקות, אמר: "כמשקיע ותיק בגילת וכמי שמחוייב לתמוך בטכנולוגיה של החברה ובעובדיה המוכשרים, אני שמח להמשיך בדרכי כמשקיע בגילת וגאה להמשיך את שיתוף הפעולה עם חברה ישראלית כה מצליחה".

סקוט הונור, דירקטור בגורס גרופ, אמר: "גורס גרופ שמחה לחבור לגילת ולתמוך ביישום ובהאצה של האסטרטגיה ארוכת הטווח של החברה".

רוד שרווד, מנכ"ל גורס גרופ, הוסיף: "אנו נעבוד בצמוד לצוות של גילת ונסייע להניע צמיחה אסטרטגית ושיפור תפעולי בחברה, לרבות בסקטור הממשלתי-בטחוני בארה"ב ובשווקים הבינלאומיים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.