אג"ח א' של סיביל בתשואה של 16%: קרדיט סוויס זה גב?
החל מחודש יולי 2007 ראינו תופעה המאפיינת רבים מהאג"חים הקונצרניים, הנסחרים בתשואה דו ספרתית בבורסה - הגדלת התשואות וירידת מחיר האיגרות באופן משמעותי. הרקע הוא כמובן מחנק האשראי העולמי ומשבר חפציבה שהטיס את תשואות האג"חים של חברות הנדל"ן ל'שיאים' חדשים.
התנהגות מעניינת ביותר מצאנו באג"ח א' של חברת סיביל ג'רמני (סיביל אגח א), הפועלת כחברת נדל"ן מניב באירופה. האג"ח של החברה נסחר ב-20 לאוגוסט בתשואה של יותר מ-30%, אך מחודש זה ועד היום ירדה תשואת האג"ח לרמה של 16.6%, בה נסחר האג"ח כיום, התנהגות ההפוכה מרב האג"חים הקונצרניים הנסחרים בשוק.
חברת סיביל נשלטת על ידי איש העסקים פיני צרפתי (43) ופועלת בגרמניה, פולין, הונגריה, צ'כיה ופולין. צרפתי זכור לנו מפרוייקט גנדן שביצע בארץ לפני מספר שנים בו פעל כשותפו של נוחי דנקנר. צרפתי מחזיק בבעלותו את חברת סיביל ג'רמני ואת חברת האם שלה סיביל אירופה.
על פי עדי סוויד, סמנכ"ל כרמים שוקי הון, "סיביל מזהה נכס מניב בעל אפשרות משמעותית להשבחה, רוכשת אותו ומתחילה לבצע השבחה לשם תפעולו כמרכז מסחרי".
דוגמא לעסקיה של סיביל מביא סוויד מתוך עסקה אותה ביצעה חברת האם סיביל אירופה, "החברה רכשה ב-2002 נכס בעיר פראג בתמורה ל-18 מיליון דולר, ממנו היא מפיקה הכנסה של 4 מיליון יורו, המשקפת תשואה של 22%". סוויד מציין כי "סיביל צפויה להשביח את הנכס ולקבל עליו הכנסה שוטפת של 11 מיליון יורו. היות שתשואה 'טובה' על נכסים מניבים באירופה עומדת על 8%, לאחר ההשבחה תוכל סיביל לרשום רווח הון משמעותי על העסקה או לחילופין תשואה שוטפת גבוהה".
באמצע חודש ינואר 2008 הודיע בנק ההשקעות הבינלאומי קרדיט סוויס, על התקשרות במזכר הבנות לכניסה לשותפות עם סיביל. הבנק נכנס לשותפות ב-23-25% עם סיביל יורופ וחברת הבת סיביל ג'רמני, בשני פרויקטים מרכזיים של החברה בפולין ובהונגריה. שוויים הכולל של הנכסים הללו נקבע במסגרת מזכר ההבנות לסך של כ-1.12 מיליארד שקל. מחיר המשקף עליית ערך של כ-465 מיליון שקל ביחס למחירי הרכישה על ידי החברה בתוך תקופה של כשנה.
סוויד מציין כי "השיפור בתשואות החברה נבע בעיקרו מהודעתה של קרדיט סוויס על כניסתה כשותפה לחברת סיביל ובשל השיערוכים אותם ביצעה החברה לנכסיה במהלך שנת 2007".
ארז זלצמן מנכ"ל של חברת KZI ניהול השקעות מוסר כי "העליה בתשואות אותה ראינו באג"ח א' של החברה, שהגיעה לשיאה, בחודש אוגוסט 2007 נבעה בעקבות הפאניקה הרבה בשוק שהובילה לפדיונות רבים של מנהלי הקרנות והגופים המוסדיים". זלצמן מוסיף עוד כי "השיפור בתשואות של החברה נובע בין השאר מהשיפור של יחס ההון העצמי למאזן".
סוויד מוסר עוד, כי "לאג"חים של סיביל אין שיעבודים וזאת בשל השיעבוד הראשון ממנו נהנים הבנקים המלווים. בתחילת פעילותה השתמשה סיביל ג'רמני ב-156 מיליון השקלים שהגיעו מגיוס אג"ח א' בתור השלמה של ההון העצמי ועל חשבון כספים אלה, לקחה החברה הלוואות מהבנקים".
סוויד: "קרדיט סוויס עדיין לא שילמה את הכסף בעבור השותפות, אך צרפתי אומר כי גם אם קרדיט סוויס תתחרט, ישנם גופים אחרים שיכנסו כשותפות במקומה".
אם נבחן את החזרי החברה, נראה כי סיביל צריכה להחזיר למחזיקי האג"ח כ-850 אלף יורו כל חצי שנה. כרגע נראה כי עם קופת מזומנים העומדת על יותר מ-11 מיליון יורו לא נשקפת לחברה בעיה בנושא החזרי הריבית בזמן הקרוב.
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
