אג"ח א' של סיביל בתשואה של 16%: קרדיט סוויס זה גב?

האג"ח של חברת הנדל"ן המניב התמתנה מתשואה של יותר מ-30% בעקבות הכניסה הצפויה של קרדיט סוויס. עדיין נשאר מקום לירידה בתשואה?
ישראל הס |

החל מחודש יולי 2007 ראינו תופעה המאפיינת רבים מהאג"חים הקונצרניים, הנסחרים בתשואה דו ספרתית בבורסה - הגדלת התשואות וירידת מחיר האיגרות באופן משמעותי. הרקע הוא כמובן מחנק האשראי העולמי ומשבר חפציבה שהטיס את תשואות האג"חים של חברות הנדל"ן ל'שיאים' חדשים.

התנהגות מעניינת ביותר מצאנו באג"ח א' של חברת סיביל ג'רמני (סיביל אגח א), הפועלת כחברת נדל"ן מניב באירופה. האג"ח של החברה נסחר ב-20 לאוגוסט בתשואה של יותר מ-30%, אך מחודש זה ועד היום ירדה תשואת האג"ח לרמה של 16.6%, בה נסחר האג"ח כיום, התנהגות ההפוכה מרב האג"חים הקונצרניים הנסחרים בשוק.

חברת סיביל נשלטת על ידי איש העסקים פיני צרפתי (43) ופועלת בגרמניה, פולין, הונגריה, צ'כיה ופולין. צרפתי זכור לנו מפרוייקט גנדן שביצע בארץ לפני מספר שנים בו פעל כשותפו של נוחי דנקנר. צרפתי מחזיק בבעלותו את חברת סיביל ג'רמני ואת חברת האם שלה סיביל אירופה.

על פי עדי סוויד, סמנכ"ל כרמים שוקי הון, "סיביל מזהה נכס מניב בעל אפשרות משמעותית להשבחה, רוכשת אותו ומתחילה לבצע השבחה לשם תפעולו כמרכז מסחרי".

דוגמא לעסקיה של סיביל מביא סוויד מתוך עסקה אותה ביצעה חברת האם סיביל אירופה, "החברה רכשה ב-2002 נכס בעיר פראג בתמורה ל-18 מיליון דולר, ממנו היא מפיקה הכנסה של 4 מיליון יורו, המשקפת תשואה של 22%". סוויד מציין כי "סיביל צפויה להשביח את הנכס ולקבל עליו הכנסה שוטפת של 11 מיליון יורו. היות שתשואה 'טובה' על נכסים מניבים באירופה עומדת על 8%, לאחר ההשבחה תוכל סיביל לרשום רווח הון משמעותי על העסקה או לחילופין תשואה שוטפת גבוהה".

באמצע חודש ינואר 2008 הודיע בנק ההשקעות הבינלאומי קרדיט סוויס, על התקשרות במזכר הבנות לכניסה לשותפות עם סיביל. הבנק נכנס לשותפות ב-23-25% עם סיביל יורופ וחברת הבת סיביל ג'רמני, בשני פרויקטים מרכזיים של החברה בפולין ובהונגריה. שוויים הכולל של הנכסים הללו נקבע במסגרת מזכר ההבנות לסך של כ-1.12 מיליארד שקל. מחיר המשקף עליית ערך של כ-465 מיליון שקל ביחס למחירי הרכישה על ידי החברה בתוך תקופה של כשנה.

סוויד מציין כי "השיפור בתשואות החברה נבע בעיקרו מהודעתה של קרדיט סוויס על כניסתה כשותפה לחברת סיביל ובשל השיערוכים אותם ביצעה החברה לנכסיה במהלך שנת 2007".

ארז זלצמן מנכ"ל של חברת KZI ניהול השקעות מוסר כי "העליה בתשואות אותה ראינו באג"ח א' של החברה, שהגיעה לשיאה, בחודש אוגוסט 2007 נבעה בעקבות הפאניקה הרבה בשוק שהובילה לפדיונות רבים של מנהלי הקרנות והגופים המוסדיים". זלצמן מוסיף עוד כי "השיפור בתשואות של החברה נובע בין השאר מהשיפור של יחס ההון העצמי למאזן".

סוויד מוסר עוד, כי "לאג"חים של סיביל אין שיעבודים וזאת בשל השיעבוד הראשון ממנו נהנים הבנקים המלווים. בתחילת פעילותה השתמשה סיביל ג'רמני ב-156 מיליון השקלים שהגיעו מגיוס אג"ח א' בתור השלמה של ההון העצמי ועל חשבון כספים אלה, לקחה החברה הלוואות מהבנקים".

סוויד: "קרדיט סוויס עדיין לא שילמה את הכסף בעבור השותפות, אך צרפתי אומר כי גם אם קרדיט סוויס תתחרט, ישנם גופים אחרים שיכנסו כשותפות במקומה".

אם נבחן את החזרי החברה, נראה כי סיביל צריכה להחזיר למחזיקי האג"ח כ-850 אלף יורו כל חצי שנה. כרגע נראה כי עם קופת מזומנים העומדת על יותר מ-11 מיליון יורו לא נשקפת לחברה בעיה בנושא החזרי הריבית בזמן הקרוב.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.41%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.