תושבי כפר ורבורג בדרישה תקדימית: בעלות פרטית על הקרקע בשל "סיבות היסטוריות"
51 תושבי מושבי כפר ורבורג הגישו תביעה להכרה בבעלות פרטית שלהם על אדמות המושב. כפר ורבורג חבר בעמותת אדמתי, המאגדת 145 קיבוצים ומושבים ותיקים במאבק על זכויותיהם בקרקע. לתוצאות התביעה יכולות להיות השלכות על מושבים וקיבוצים שנמצאים במצב משפטי דומה.
תושבי המושב טוענים בתביעתם כי בעת הקמת המושב, בשנים 1939-1941, נמכרו להם האדמות במחיר מלא על ידי החברה המיישבת אמיק"א. על פי חוזי המכר ומסמכים רבים אחרים, שצורפו לתביעה, עולה כי חוזי הקניה העניקו לבעליהם בעלות מלאה על אדמות המושב בכפוף להתחייבות לשלם את מלוא מחירה ולכך שהחברים יתיישבו במקום ויעבדו את הקרקע.
למרות זאת, שלא בידיעתם, לא נרשמו אדמותיהם בטאבו על שמם וזאת בשל צרוף נסיבות היסטוריות: תקנות ה"ספר הלבן" של המנדט הבריטי שאסר העברת אדמות ליהודים באזור המושב באותה עת והמצאות ספרי הטאבו בעיר עזה, שעקב המצב הביטחוני באותם שנים מנע אפשרות להגיע באופן אישי להשלמת הרישום, כפי שהתחייבו בחוזה.
לאחר הקמת המדינה נותרו כל ספרי הטאבו ברשות ממשלת מצרים ורק עם כיבוש סיני, שנים רבות לאחר מכן הושבו לישראל. כאשר הושבו ספרי הטאבו למדינה לאחר עשרות שנים, אף אחד כבר לא זכר לבדוק את הזכויות הממשיות של חקלאי המושב.
לדברי פיטו בריקמן, תושב כפר ורבורג וחבר הנהלת אדמתי, "מייסדי המושב לא טרחו לממש את זכותם לרשום את הקרקע על שמם מאחר וכחקלאים ציונים האמינו שהמערכת והמוסדות לא יבגדו בהם. הם לא דמיינו בחלומותיהם השחורים שיום יבוא ובניהם יקראו בעיתון שהם שודדים קרקעות ממדינת ישראל".
