יאיר ביטון מדבר: "אני מגיע לחברות הגדולות, מציג נתונים והן אומרות 'איך לא ראינו'"

בעל השליטה בחברת ב.יאיר מדבר על הכל בראיון מיוחד ל-Bizportal . "אותי לימדו שהלוואות מחזירים. איך יסבירו באפריקה ואזורים שברחה להם עסקה מעולה? יגידו שהעסקה רעה"
ישראל הס | (1)

חברת ב.יאיר, העוסקת ביזמות נדל"ן ונשלטת על ידי האחים יאיר ויוסי ביטון, עלתה לאחרונה לכותרות, זאת לאחר פרסומים בדבר התשואות החריגות בהם נסחרות איגרות החוב של החברה, כשהגבוהה שבהם נסחרת כרגע בתשואה של 40%.

הפרוייקט המוביל של החברה הוא "משכנות האומה" בירושלים הנמצא בכניסה לעיר. מתוך פרסומים עולה כי ב.יאיר רכשה את המגרש, המיועד לבניית 466 יחידות דיור במחיר יקר. על פי הפרסומים, עלות הקרקע, אותה שילמה החברה בעבור דירה, עמדה על מחיר של 285 אלף דולר וזאת בזמן בו שער החליפין עמד על רמה של 4.2 שקל לדולר. הפעילים בשוק הנדל"ן ובשוק ההון הרימו גבה נוכח העסקה, היקרה לטענתם, והזינו את הידיעות על כך שהעסקה היקרה אותה ביצעה החברה הכניסה את חברת ב.יאיר לסיכון מאוד גבוה.

יאיר ביטון, בעלי החברה, אמר בראיון לאמצעי התקשורת באוגוסט 2007 כי החישוב של השוק לא נכון. על פי ביטון, אין להסתכל על מחיר הדירה אלא על המחיר למטר בו נרכשה הקרקע. על רקע הסערה האופפת את הניירות של בי.יאיר, שוחחנו עם, יאיר ביטון, בעל השליטה החברה.

מה הוא המחיר למטר בו נרכשה הקרקע ולמה יש לתמחר את העסקה על פי קריטריון זה ולא על פי מחיר עלות הקרקע לפי מחיר דירה?

"הבעיה אצלנו בחברה היא שאנחנו לא מסבירים את האינפורמציה ולכן היא לא זולגת נכון החוצה. קרקע קונים לא על סמך יחידות הדיור שניתן לבנות עליה אלא שווי הקרקע הוא פונקציה של זכויות הבנייה המותרות עליה. לדוגמא, יש קרקע בת 10 דונם ומותר לבנות עליה 200 מ"ר ולעומת זאת יכולה להיות קרקע בת דונם אחד שניתן לבנות עליה 10,000 מ"ר, על מי תשלם יותר? ברור שהדונם".

"כשהשטח עליו בנוי פרוייקט 'משכנות האומה', יצא למכרז ע"י משרד החוץ, זכויות הבניה עליו היו 100,000 מ"ר. עם זאת, בתב"ע (תוכנית בניין עיר) היה כתוב כי תותר בניה של מינימום של כך וכך יחידות דיור. במסגרת המכרז זכינו ב-3 מתחמים. לדוגמא, במתחם הראשון ישנם 35,000 מ"ר על מינימום 166 יחידות דיור, אבל מי אמר שזה מספר הדירות אותן אני הולך לבנות".

"אנחנו לקחנו את מספר הדירות המינימלי במתחם הראשון והגשנו בקשה ל-274 דירות, את ההיתר לבנייתם אנחנו אמורים לקבל בימים הקרובים. עכשיו, אם תיקח את הסכום אותו שילמתי ותחלק ל-274 יחידות דיור תגיד וואלה יש פה איזשהו גאון, אני לא גאון. אני טוען כי אני עוד יכול לקבל על כל המתחם 30-40 אלף מ"ר נוספים ואני אקבל אותם, כי זה מה שדורש המגרש. חבר'ה, פשוט תפתחו את העיניים. אם נחלק את המחיר לאחר שהגדלנו את מספר יחידות הדיור ייצא לך 120 אלף דולר למטר אותם שילמתי על הקרקע בעבור דירה ממוצעת במתחם כולו. אני אלך אפילו יותר רחוק. בפרוייקט ישנן 700 מ"ר המיועדים למסחר ואם תעמיס את המחיר שלהם תגלה ששילמתי רק 100 אלף דולר לדירה. עכשיו אני רוצה לשאול אותך, על פי המחירים בשוק הנדל"ן בירושלים אני לא ימכור את הדירות בפרוייקט משרד החוץ ב-500 אלף דולר?"

אם תחלק את המחיר אותו שילמתי בעבור המטרים אותם אני יכול לבנות תגלה מציאה. הלא כשאני בא למכור לך דירה אתה מסתכל על מחיר הדירה בלי להסתכל כמה מטרים יש בה או שאתה מסתכל על המחיר למטר?"

"אלה דברים שכתובים בתב"ע, זה חוסר הבנה של השוק, כולם אוכלים עכשיו את הכובע. אני מגיע לחברות הגדולות ומציג להם את הנתונים והם אומרים 'הוי אברוך' איך לא ראינו".

"אם נחזור למספר הדירות כפי שפורסם תראה נתונים אחרים. זכינו ב-100 אלף מטר, היות שבדירה מתוכננת יבנו 145 מ"ר אני יכול לבנות כרגע 680 דירות ולא 466 כפי שפורסם".

"עכשיו אם אתה היית אחת מחברות הנדל"ן הגדולות במשק והייתי גונב לך את המגרש מתחת לידיים והייתי מציג לך את זה לפי התב"ע הנוכחית 'איך תיבלע את זה'. אני אם קורה אצלי בעסק דבר כזה כי מישהו פיספס ולא שם לב, מישהו היה צריך לשלם פה מחיר כבד".

אז כדי לצאת מה'פאדיחה' שלהם הם אומרים יאיר ביטון עשה עיסקה לא כדאית?

"נו ברור, איך יגידו איך יסבירו כל הגדולים אפריקה ואזורים שברחה להם עסקה כזאת מתחת לידיים. אז אני טרחתי ונסעתי לכל הגדולים, והסברתי להם שיושב פה אדם מאוד אחראי ורציני. עשיתי את זה כי חברות אלה מזינות כל מיני גורמים בשוק ולשוק אין סבלנות הוא עובד אמוציונלי. דרך אגב כבר מכרתי 25 דירות במחיר של 5400 דולר למטר".

ההון העצמי שלכם עמד בסוף הרבעון השלישי ב-2007 על 141 מיליון שקל. אתם שילמתם 100 מיליון דולר לפי 4.2 שקל בעבור מתחם משכנות האומה. אם 30% מערך הקרקע יורד יימחק ההון העצמי. מה תעשו אז?

המחיר כרגע לא מצוי ברמות המחירים של לפני שנה וחצי. היום שווי הקרקע של מתחם משרד החוץ הוא 200-220 אלף דולר לדירה, המשקף מחיר של 150 מיליון דולר לקרקע אותה רכשנו לפני שנה וחצי ב-100 מיליון דולר. אם המחיר יורד ל-70 מיליון דולר אני צריך ללכת הביתה. אבל אני אסביר. אם השוק נופל עכשיו ב-30% הוא יפול מהמחיר שלו לרמה של 105 מיליון דולר. במקסימום אם יש דיפולט אני מוכר במחיר השוק".

"אני רוצה להבהיר שאנחנו לא עובדים מהבטן, אנחנו לא אמוציונלים. יש לנו ניסיון של 20 שנה. לא ניגשנו להרבה מכרזים שהתפרסמו לאחרונה כי המחירים בהם היו גבוהים מידי".

לאחרונה נשמעו בשוק ידיעות על כך שחברת אפריקה נכנסת לפרוייקט שלכם בנתניה. אתה מחפש כרגע שותף לאקזיט או שותף מכל סוג אחר?

"אצל אנשי עסקים אין מושג כזה למכירה או לא למכירה, הכל למכירה. בוא ותשים כסף ותראה איך אתה הולך עם כל מוצר שאתה רוצה הביתה. שום דבר לא על המדף ועם זאת הכל על המדף. אין איש עסקים בעולם שיגיד לך שמוצר שלו לא למכירה. אתה צריך להבין כי לכסף אין ריח".

האם אתם שוקלים להכניס את אפריקה כשותפה לפרוייקט משרד החוץ?

"אין שום משא ומתן שמתנהל כרגע אבל שוב אני אגיד - אין סחורה שלא נמצאת על המדף. אין משא ומתן שמתנהל כרגע אבל זה עולה לדיונים, כרגע העניין לא הבשיל לידי משא ומתן. אבל בכל פרוייקט שלנו עולה לדיון האופציה של הכנסת שותף. זה עולם של אנשי עסקים האופציה פתוחה תמיד".

בעקבות הירידה של 57% בחודשיים האחרונים בערך המניה ותשואה של 40% בה נסחר אג"ח 3, אתה רואה כי יש כישלון תקשורתי של חברת ב.יאיר מול שוק ההון?

לא, בפירוש לא, אם תסתכל על רשימת האג"חים שמתנהלים ברמות 25% צפונה אתה תראה אג"חים שנסחרים ברמה הרבה יותר גבוהה וגם ברמות של 52%. אבל כל חברות הנדל"ן חטפו. אני ראיתי שחברת ב.יאיר נמצאת שם באמצע. אני לא יכול להגיד לך שאנחנו שעירים לעזאזל ואני לא יכול להגיד לך שהתנפלו עלינו. בינואר ב.יאיר עשתה 70 עסקאות, דבר שהחברה לא עשתה מיום הקמתה, ואנחנו עומדים על שיעור צמיחה שנתי של 15%. שוק ההון עובד בצורה אמוציונלית ואגרסיבית וחוסר סבלנות גורם לתנודות באג"חים של חברות הנדל"ן.

יאיר ביטון היום, יכול להגיד בוודאות של 100% שאתה מחזיר את כספי האג"חים עד השקל האחרון?

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    י.ל 13/09/2011 01:40
    הגב לתגובה זו
    ישנם אנשים בחברה כולל בעליה שהם גזלנים ברשות החוק ממש עבריניי סחיתה של כסף תוך כדי איומים של צהרון לבן והכול בשם החוק לעשות עסקים עם אנשים כאלה פשות סכנת נפשות.
אינפלציה מדד המחירים פירות ירקות
צילום: תמר מצפי

בכמה יעלה מדד המחירים מחר?

מדד המחירים יפורסם מחר ב-14:00 בצהריים - איזה סעיפים ימשכו את המדד למטה ואיזה למעלה - ומה הנתון שהנגיד מחכה לו כדי להוריד ריבית?

תמיר חכמוף |

אחרי חודשים של ציפייה, מדד המחירים לצרכן של אוקטובר שיתפרסם מחר צפוי להכריע לקראת הורדת ריבית ראשונה. המדד הקודם ירד ב-0.6% והפתיע את כל התחזיות, מה שהוריד את האינפלציה השנתית ל-2.5% והחזיר אותה אל תוך טווח היעד של בנק ישראל. מאז, השוק התייצב: הפסקת האש החזיקה מעמד, אי-הוודאות הגיאופוליטית ירדה, והשקל המשיך להתחזק לרמות של 3.20 שקלים לדולר, הגבוהות ביותר מאז אוגוסט 2022.

בתנאים האלה, תחזיות האנליסטים מתכנסות סביב עלייה של 0.5% במדד אוקטובר, מדד חיובי גבוה אך דומה לעלייה בתקופה המקבילה, שיניח את האינפלציה השנתית סביב 2.5%.

מה עשוי לדחוף את המדד כלפי מעלה?

אחד הסעיפים שקשה כיום לחזות הוא מחירי הטיסות, שהפכו בחודשים האחרונים למפתח להפתעות במדד. לאחר שבתקופת החגים נרשמה עלייה במחירי הטיסות, הכלכלנים מציינים כי הפתעה נוספת, גם אם לא בעוצמה שהפוכה לזו של ספטמבר, עלולה לדחוף את מדד אוקטובר כלפי מעלה מעבר לצפי.

גם ההלבשה וההנעלה נכנסים לחודש עונתי חזק. תחילת דגימת קולקציות החורף מביאה בדרך כלל לעליות מחירים חדות יחסית בעונתיות, כאשר הכלכלנים מציינים כי זה עשוי להיות אחד הסעיפים הדומיננטיים הפעם. לצד זאת, בסעיפי המזון (ללא ירקות ופירות) נרשמו עליות שמוסיפות עוד כמה נקודות בסיס למדד.

ומה ימתן את המדד?

מנגד, הייסוף החד בשקל, שהעצים לאחר העלאת תחזית הדירוג לישראל שקרתה לאחרונה, צפוי למתן את המדד במגוון רחב של סעיפים המושפעים מייבוא. גם סעיף הפירות טריים עשוי להציג ירידות מחירים, שעשויות לעבוד נגד הלחצים העונתיים האחרים.

כיתה
צילום: ללא

השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם

חופשה של כמאה ימים בשנה, שנת שבתון (כל 7 שנים) ותנאים סוציאליים נדיבים הופכים את החבילה הכוללת של המורים ליותר ממה שרובכם משתכרים

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מורים שכר

האם שכר המורים בישראל באמת נמוך? זו שאלה שחוזרת על עצמה בכל שביתה או משא ומתן קיבוצי. התשובה של רוב הציבור היא כן. אלא שהתשובה האמיתית היא ממש לא. השכר של מורים הוא שכר טוב, שכנראה שעולה על השכר של רובכם. בדיקה של הנתונים מגלה כי כשלוקחים בחשבון את כל החבילה - חופשות נדיבות שמגיעות לכ-100 יום בשנה, שבתון ממומן כל שבע שנים, שעות עבודה מוגבלות ותנאים סוציאליים יוצאי דופן - השכר האפקטיבי נהפך למשמעותי הרבה יותר, ליותר מ-22 אלף שקל בחודש למשה מלאה. והיינו שמרנים. 

השכר הממוצע של המורים עובדי המדינה זינק בשנים האחרונות כששכר ממוצע למשרה מלאה מגיע ל-16,622 שקל ועם נתון חציוני של 13.8 אלף שקל ברוטו. חשוב להדגיש שזה השכר למשרה מלאה, כשמורים בשנה הראשונה-שנייה מועסקים ב-60%-70%, והשכר שלהם נע סביב 7,500 שקל (כ-11 אלף שקל למשרה מלאה). המורים הצעירים מקבלים שכר נמוך כי דור א' ו-ב' לוקחים את הקופה. ועדיין, גם אצלם יש עליית שכר משמעותית וכמבינים שכמו בכל עבודה השנים הראשונות הן סוג של "התמחות" והשכר עולה בהמשך, אז זו בהחלט משרה עם שכר סביר, ויותר מכך - זו משרה שמאפשרת גמישות רבה. 


משרה מלאה של מורה כוללת רק 156 שעות בחודש, לעומת 185-182 שעות במגזרים אחרים. זה אומר ששכר שעתי אפקטיבי גבוה משמעותית - אפילו מורה מתחיל עם 65% משרה (כ-101 שעות) המרוויח 7,450 שקל, מקבל בפועל כ-73 שקל לשעה, לעומת 60-50 שקל בממוצע במשק. מורה וותיק מקבל פי שניים, מורה בשכר ממוצע מקבל יותר מ-100 שקל לשעה. 

מי שנשאר במקצוע זוכה לזינוק משמעותי

מורה ותיק יכול להגיע ליותר מ-20 אלף שקל - מעל הממוצע הארצי. זה שכר ברוטו, כשהשכר האפקטיבי הוא כ-30 אלף שקל. שכרם של מנהלי בתי ספר יסודיים הסתכם ב-2024 ב-30 אלף שקל בחודש בממוצע, ושל סגני מנהלים ב-23.8 אלף שקל. אפקטיבית זה שכר של יותר מ-30 אלף שקל. 

השוואה בינלאומית: הפער מצטמצם והולך

שכרם ההתחלתי של מורי התיכונים בישראל נמוך ב-30% מהשכר הממוצע המקובל בחברות ב-OECD, עם שכרו של מורה מתחיל שהגיע ב-2023 ל-31.4 אלף דולר. אבל הפער מצטמצם והולך, כשההטבות מסביב בארץ משמעותיות יותר וסוגרות חלק מהפער. לעומת עובדים אחרים במשק, השכר של המורים, בהשוואה לממוצע ה-OECD, וגם באופן אבסולוטי - הוא שכר טוב. מורה ממוצע מרוויח בהחלט טוב. הבעיה היא כאמור רק בשנתיים הראשונות, אבל גם שם זו לא באמת בעיה גדולה, כי בתוך שנתיים-שלוש הפער מצטמצם משמעותית.