החברה לישראל מדווחת על הכנסות של 14.8 מיליארד שקל
החברה לישראל, אשר הינה חברת החזקות הפועלת בייזום, קידום ופיתוח של עסקים בישראל ובחו"ל המוחזקת ע"י קבוצת עופר בשיעור של כ- 55%, דיווחה היום (א') על תוצאותיה לרבעון השלישי של 2007.
בשורה העליונה רשמה החברה הכנסות 14.84 מיליארד שקל, עלייה של כ-102% בהשוואה להכנסות 7.34 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. בסיכום שלושת הרבעונים הראשונים, רשמה החברה הכנסות של 29.6 מיליארד שקל, עלייה של כ-40%, בהשוואה להכנסות של 21.1 מיליארד שקל, בשלושת הרבעונים הראשונים של 2006.
בשורה התחתונה, מדווחת החברה על רווח של 201 מיליון שקל, ירידה בהשוואה לרווח של 221 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בהסתכלות על שלושת הרבעונים אשר הסתיימו ב-30 לספטמבר, מדווחת החברה לישראל על רווח של 529 מיליון שקל, ירידה של 16% בהשוואה לרווח של 627 מיליון שקל בשלושת הרבעונים המקבילים אשתקד.
בפירוט לאחזקות החברה לישראל, מדווחת החברה, כי כיל סיימה את תקופת הדוח ברווח של כ- 371 מליון דולר לעומת רווח של כ- 284 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. צים סיימה את תקופת הדוח ברווח של כ- 38 מליון דולר לעומת רווח של כ- 71 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. טאואר סיימה את תקופת הדוח בהפסד של כ- 105 מליון דולר לעומת הפסד של כ- 129 מליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד(בנטרול הכנסה חד פעמית של כ-80 מליון דולר).
החברה כללה את חלקה ברווחי בז"ן ואינקיה רק החל מיום 1 ביולי 2007.
ברבעון השלישי גדלו הוצאות המימון בצורה חדה עקב עלית מדד המחירים לצרכן בשיעור של כ- 2.52% ותיסוף השקל לעומת הדולר בשיעור של כ- 5.55%. הוצאות המימון בתקופת הדוח גדלו בצורה חדה - והסתכמו בסכום של כ- 548 מליון שקל לעומת סכום של כ- 324 מליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
יו"ר החברה, עידן עופר, אמר כי הוא מרוצה מהמשך התרחבות החברה ומהעליה בהיקף המכירות הכולל של הקבוצה. עופר ציין בסיפוק את העובדה כי היקף המכירות של כי"ל וצים, כל אחת בנפרד, עלה ברבעון השלישי מעל מליארד דולר. כמו כן ציין עופר כי ההשקעות של החברה, כפי שבאה לידי ביטוי ברבעון השלישי של השנה, כמו גם ברבעונים שמתחילת השנה, משרתות את האסטרטגיה של הקבוצה להרחבה גלובלית מחד, ולהעמקת הפעיליות בתחומי האנרגיה והאנרגיה הירוקה מאידך.
החברה לישראל הינה חברת החזקות הפועלת בייזום, קידום ופיתוח של עסקים בישראל ובחו"ל. לשם ביצוע השקעותיה, החברה, לרבות באמצעות חברות בנות, בוחנת מעת לעת הזדמנויות השקעה בתאגידים ומיזמים בתחומים שונים, ובכלל זה, מיזמים זרים או כאלו בעלי פעילויות בינלאומיות, תוך התמקדות בגופים בעלי היקף פעילות רחב או פוטנציאל להיקף כזה, ותוך שאיפה להחזיק בשיעורי החזקה משמעותיים בהם. בנק לאומי לישראל הינו שותף בשיעור של כ- 18% בחברה.
ניר גלעד, מנכ"ל החברה לישראל, ציין שהחברה לישראל והחברות הבנות מתמקדות בהשקעותיהן מאז תחילת השנה בהרחבת הפעילות הגלובלית של הקבוצה, במזרח הרחוק ובאמריקה הלטינית. ביטוי לכך ניתן בפעילות באמריקה הלטינית בתחום תחנות הכוח, ובכוונה להקים את מיזם ייצור המכוניות עם חברת צ'רי הסינית - פעילויות שדווחו בעבר.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
גילוי מרצון
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.
