ניתוח טכני: נפט ברנט - ממשיך למעלה

במסגרת מגמה קיימת, יכולת החיזוי ברמת המחיר היא עלובה למדי. הכיוון מעלה וכך הוא ישמר גם במהלך השבועות הקרובים. יתכנו תיקונים בסדר גודל כזה או אחר אך דומה שרמת השיא אליה העפיל הנפט בשבוע האחרון אינה האחרונה בסדרה
אייל גורביץ |

מטבע הדברים הסקירה הנוכחית לא תחדש דבר מעבר לקודמותיה. הקו בו נקטתי במהלך השבועות האחרונים היה עקבי ויציב ולא בכדי. מחירה של חבית נפט בלתי מהולה במים עומד כעת הרבה מעבר ל-90 דולר כאשר מכל עבר אנו שומעים זמירות תלת ספרתיות. אלא שלעניות דעתי איש אינו יודע להיכן יגיע הנפט. במסגרת מגמה קיימת, יכולת החיזוי ברמת המחיר היא עלובה למדי. הכיוון מעלה וכך הוא ישמר גם במהלך השבועות הקרובים. יתכנו תיקונים בסדר גודל כזה או אחר אך דומה שרמת השיא אליה העפיל הנפט בשבוע האחרון אינה האחרונה בסדרה.

1. כפי שאפשר לראות על גרף הנרות השבועי המצורף המגמה לטווח הבינוני היא מגמת עלייה ברורה ועדיין אין די סימנים לסיומה. מאז רמת 52 דולר לחבית, שם החלה מגמת העלייה האחרונה, מסודרות נקודות השיא והשפל במבנה עולה, דבר המעיד על מגמת עלייה. גל העליות האחרון שהחל במחיר של 68.21 דולר לחבית, עדיין לא עבר תיקון וכזה יבוא, הוא יהיה חד ואלים.

2. על הגרף אפשר לראות את הממוצעים הנעים המסודרים בסדר עולה ומשופעים מעלה. מרכיב זה מחזק לא רק את עובדת קיומה של מגמת העלייה אלא גם את עוצמתה ואת הסבירות הנמוכה לסיומה.

3. עוד אפשר לראות בתחתית הגרף את מדד העוצמה היחסית והמדד הסטוקסטי הסתברותי המשייטים ברמות גבוהות ומעידים על עוצמתה של המגמה.

כמו בשבוע שחלף, שלושת המרכיבים הללו מעלים את הסבירות ולפיה כיוונו של הנפט מעלה וכי כל ירידה תתברר כירידה לצורך עלייה.

אין כאן הרבה חוכמות. המגמה היא מגמת עלייה ברורה וכוחה עדיין במותניה. לכן, הנחת העבודה גורסת שכיוונו של הנפט יוסיף להיות כלפי מעלה.

רמות תמיכה והתנגדות

1. תמיכה ראשונה ומשמעותית במחיר של 88 דולר לחבית. רמה זו שימשה בעבר כרמת התנגדות ושבירתה מעלה אמורה לגרום לה לשמש כרמת תמיכה. שבירתה מטה אינה קריטית ומתחתיה אפשר למצוא תמיכה חזקה יותר במחיר של 83 - 84 דולר לחבית.

2. מעולם לא שהה הנפט במחיר כה גבוה ולכן עובדת היותו מצוי בשיא כל הזמנים, מעידה שאין רמות התנגדות.

סיכום

הנפט ממשיך מעלה.הכיוון צפונה וההערכה היא שמחירה של חבית יגיע למחירים גבוהים משמעותית מאלו בהם הוא מצוי כיום.

* הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.