בין השורות: חשבתם שמניית שופרסל בסכנה? לא בטוח

האם הורדות ההמלצות של אנליסטים למניית שופרסל היו מוקדמות מידי? שי פאוזנר חושב שכן ומנמק
שי פאוזנר |

ישלם מי שתופף בתופי המלחמה. בשבועות האחרונים - למעשה כבר מראשית הקיץ, מסמנים אנליסטים בשוק את מניית שופרסל , ככזו הנמצאת בסכנת חיתוך עמוק. חלקם חשבים שאוליי אפילו, עדיף להיפטר מ"הסחורה" שאתם מחזיקים בה.

הסיפור המרכזי ששינה את הסנטימנט החיובי למניית שופרסל בשנתיים שעברו, עד הקיץ האחרון, הוא סיפור מלחמת המחירים מול רבוע כחול . הכל התחיל ביוני - כאשר החלו בעיתונות פרסומים, כי רבוע החליטה להלחם בשופרסל (הגדולה הרבה יותר ממנה), בתוך הערים. למי שלא זוכר נזכיר, כי ההחלטה ברבוע היתה למתג מחדש את חנויות הקו אופ הוותיקות בתוך הערים, תחת השם "מגה-בעיר". ברבוע החליטו במקביל, כי כדי לסחוף כמות משמעותית של קונים קבועים בשופרסל בתוך הערים, הם יורידו מחירים בכ-10% במוצרים נבחרים שמהווים בסיס לסל של רובנו.

עם היוודע סיפור המיתוג מחדש המתקרב, כבר בתחילת יוני, השתנה יחסו של השוק ברחוב אחד העם לשתי המניות הללו. המניה של הרבוע צנחה ביותר מ-22.7%. כל מי שעיניו בראשו הבין כבר אז, כי שופרסל לא תשב בחיבוק ידיים וכי מלחמת מחירים יקרה עומדת בפתח - המניה של שופרסל נחתכה בתקופה הזו ביותר מ-11.5%.

אז נכון, אפשר להאשים בכך גם את הירידה החדה בשווקים, שהגיעה לבורסה של ת"א, אבל בואו נודה על האמת - התמונה לא היתה כל כך בולטת, ללא סיפור התחרות הקשה בין שתי הרשתות. וכך, גם התגובה של השחקנים הגדולים בשוק, שלא אחרה לבוא. האנליסט מאיר סלייטר מפריזמה, למשל, הוריד את המלצת הקניה של למניה ל"ניטראלי". כך עשו גם אחרים.

שיחות עם אנליסטים העוקבים אחרי מניית שופרסל מעלות המסקנה ברורה אחת. כולם חושבים שבחודשים הקרובים רבוע ושופרסל ימשיכו לשמור על מחירים תחרותיים (לפחות עד תחילת 2008). הבעיה, מסביר למשל סלייטר, בשיחה עימו, איננה בכמות הכסף שתזרום בקופות של הסופרים (של שתי הרשתות). זו כמובן תגדל על חשבון המכולות והשווקים הפתוחים בערים. סלייטר מעריך כי נתח השוק של "השוק המבורקד" (הסופרמקרטים בתוך הערים) יצמח עד תום המלחמה הזו מ-63.5% ל-65%. אולם ההערכה שלו ושל אחרים היא שהפגיעה תהיה בעיקר ברמת הרווחיות הגולמית והתפעולית של החברות.

צריך להזכיר בעניין זה, כי בשופרסל הרווח הגולמי צמח בעקביות ברבעונים האחרונים מ-3.3% בסוף 2006 ל-3.8% הרבעון הראשון השנה, עד ל-4.3% ברבעון השני.

מי יכול להילחם במלחמה. במצב שנוצר בין שתי הרשתות, קיימת בעיה מרכזית אחת - אף אחת מהן לא מוכנה למצמץ. כלומר, קשה לראות כעת מי תהיה הראשונה שתעז להעלות מחדש את המחירים. בנתיים, המחיר שכל אחת מהן משלמת הופך ליקר מאוד. עד כמה יקר? את זה נדע רק עם פרסום דוחות הרבעון השלישי. בנתיים מעריכים רוב אנליסטים איתם דברנו, כי הרווחיות התפעולית בשקלים של שופרסל תחתך ברבעון ב-6%-8%.

ועכשיו למפנה...

שופרסל, כך שמענו בשוק בימים האחרונים, וכך גם פרסם מעריב אתמול, החליטה לשנות את מפת המלחמה מבחינתה. בשוק ההון יש מי שמעריכים, כי בשופרסל צופים שרבוע כחול תחל "למצמץ" כבר בינואר הקרוב. כיום עומד היקף ההנחות של השתיים על כ-10%-11% ממה שראינו בחנויות השוכנתיות עד הקיץ. בשוק חושבים שברבוע יפחיתו את רמת ההנחות ל-1%-3% כבר ברבעון הראשון של השנה.

זו הזדמנות מבחינתה של שופרסל, להמשיך ולהגדיל את נתח השוק - למרות שחלק מהמומחים טוענים שנאמנות הלקוחות של הסופרמרקטים נמצאת בשפל חסר תקדים, בשל המגוון הגדול של אפשרויות קנייה ברדיוס לא גדול יחסית מהבית. ובכל זאת, שופרסל נראית ככזו המתכננת עכשיו להמשיך ולשמור על מחירים נמוכים מאוד לעומת הרבוע - בתחילת השנה, אם אכן יקרה מה שמצופה מהרבוע (להעלות מחירים כבר בינואר).

פרט מעניין על הפרטי. נראה שבשופרסל מכינים הפתעה לרבוע. שופרסל החלה ללחוץ בתקופה האחרונה על ספקיה, כדי שאלה יורידו מחירים וישתתפו ב"מאמץ המלחמתי" שלה מול הרבוע הכחול. תגובת ספקים גדולים שהחברה פנתה אליהם היתה חד משמעית - סירוב מקיר לקיר. בשופרסל - בעיקר תחת המנכ"ל הנוכחי, אפי רוזנהויז, כבר נרשמו כמה תקדימים בעניין המלחמות בספקים. למי שהספיק לשכוח נזכיר אירועים כמו, הורדת מוצרים של קוקה קולה מהמדפים (בעיקר של חברת הבת שלה, טרה) לאחר שיצרנית המשקאות הקלים הגדולה במדינה "העזה" להעלות את המחירים שגבתה משופרסל על מוצריה.

גם ענקית מוצרי הצריכה יוניליוור (בעלת המותגים דאב, תלמה, קליק ועוד) הגיעה לקרב ראש בראש עם הרשת והורידה מהמדפים מצרים בשל מלחמת מחירים מול שופרסל.

אלה עלולות להיות דוגמאות שמלמדות על מה שיכול לקרות בשבועות ואולי בחודשים האחרונים הקרובים ברשת השיווק הגדולה בישראל. זו שהפכה עם הצמיחה האורגנית שלה, ו"בליעת" קלאב מרקט, לבעלת עוצמה כל כך גדולה, עד שהיא יכולה לרשות לעצמה לאיים על ספקי ענק.

ועוד עניין - אחד ההימורים הגדולים של שופרסל בשנה וחצי האחרונות היתה השקעת ענק במותג הפרטי "שופרסל". קשה לאמוד את היקף ההשקעה הכולל האמיתי במותג, ולו מפני שהוא כולל הוצאה עקיפה של פרידה ממוצרים מתחרים שהורדו מהמדף. כך למשל - נזכיר אירוע בעניין זה, בו סדרות שלמות של חטפי מוצרי טבע של שטראוס-עלית הורדו מהמדפים, כאשר ביצעה שופרסל את החדרתם של מוצרים מתחרים תחת המותג הפרטי החדש שלה, אשתקד.

האם זה מקרי שדווקא עכשיו - שופרסל מרשה לעצמה לפתוח חזית מול ספקים חשובים? אולי זה אומר משהו על הצלחת המותג הפרטי שלה?

המותג הפרטי בשופרסל הוא נושא שצריך להדליק נורה אדומה אצל משקיעים במניה. שכן, בעבר נכשלה הרשת כשניסתה להחדיר מותג פרטי - וגם הפעם עלול להתגלות כי ההצלחה של המותג הפרטי היא עניין זמני, אם לא תשכיל שופרסל לשלבו לצד תמהיל נכון של מותגים חזקים בשוק.

לאורך זמן - קשה לראות איך שופרסל מסתדרת בלי המותגים החזקים בישראל, כמו אלה של שטראוס-עלית, קוקה קולה, רקיט בנקיזר, יוניליוור ואחרים. גם בעולם הגדול זה לא עבד והרשתות החזקות בעולם - ווולמארט בראשן, לא הצליחו מעולם להגדיל את חלקו של המותג הפרטי מעבר לאחוזים בודדים מהמכירות שלהם.

אולם בטווח הקצר, ברור לכל כי שופרסל תוכל להגדיל מאוד את הריווחיות הגולמית שלה אם היא תצליח במשימה הזו. אולי לפחות רק לתקופה של חודשים קצרים אשר יספיקו לא כדי להראות לרבוע 'מי כאן המלכה'.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.