בין השורות: חשבתם שמניית שופרסל בסכנה? לא בטוח
ישלם מי שתופף בתופי המלחמה. בשבועות האחרונים - למעשה כבר מראשית הקיץ, מסמנים אנליסטים בשוק את מניית שופרסל , ככזו הנמצאת בסכנת חיתוך עמוק. חלקם חשבים שאוליי אפילו, עדיף להיפטר מ"הסחורה" שאתם מחזיקים בה.
הסיפור המרכזי ששינה את הסנטימנט החיובי למניית שופרסל בשנתיים שעברו, עד הקיץ האחרון, הוא סיפור מלחמת המחירים מול רבוע כחול . הכל התחיל ביוני - כאשר החלו בעיתונות פרסומים, כי רבוע החליטה להלחם בשופרסל (הגדולה הרבה יותר ממנה), בתוך הערים. למי שלא זוכר נזכיר, כי ההחלטה ברבוע היתה למתג מחדש את חנויות הקו אופ הוותיקות בתוך הערים, תחת השם "מגה-בעיר". ברבוע החליטו במקביל, כי כדי לסחוף כמות משמעותית של קונים קבועים בשופרסל בתוך הערים, הם יורידו מחירים בכ-10% במוצרים נבחרים שמהווים בסיס לסל של רובנו.
עם היוודע סיפור המיתוג מחדש המתקרב, כבר בתחילת יוני, השתנה יחסו של השוק ברחוב אחד העם לשתי המניות הללו. המניה של הרבוע צנחה ביותר מ-22.7%. כל מי שעיניו בראשו הבין כבר אז, כי שופרסל לא תשב בחיבוק ידיים וכי מלחמת מחירים יקרה עומדת בפתח - המניה של שופרסל נחתכה בתקופה הזו ביותר מ-11.5%.
אז נכון, אפשר להאשים בכך גם את הירידה החדה בשווקים, שהגיעה לבורסה של ת"א, אבל בואו נודה על האמת - התמונה לא היתה כל כך בולטת, ללא סיפור התחרות הקשה בין שתי הרשתות. וכך, גם התגובה של השחקנים הגדולים בשוק, שלא אחרה לבוא. האנליסט מאיר סלייטר מפריזמה, למשל, הוריד את המלצת הקניה של למניה ל"ניטראלי". כך עשו גם אחרים.
שיחות עם אנליסטים העוקבים אחרי מניית שופרסל מעלות המסקנה ברורה אחת. כולם חושבים שבחודשים הקרובים רבוע ושופרסל ימשיכו לשמור על מחירים תחרותיים (לפחות עד תחילת 2008). הבעיה, מסביר למשל סלייטר, בשיחה עימו, איננה בכמות הכסף שתזרום בקופות של הסופרים (של שתי הרשתות). זו כמובן תגדל על חשבון המכולות והשווקים הפתוחים בערים. סלייטר מעריך כי נתח השוק של "השוק המבורקד" (הסופרמקרטים בתוך הערים) יצמח עד תום המלחמה הזו מ-63.5% ל-65%. אולם ההערכה שלו ושל אחרים היא שהפגיעה תהיה בעיקר ברמת הרווחיות הגולמית והתפעולית של החברות.
צריך להזכיר בעניין זה, כי בשופרסל הרווח הגולמי צמח בעקביות ברבעונים האחרונים מ-3.3% בסוף 2006 ל-3.8% הרבעון הראשון השנה, עד ל-4.3% ברבעון השני.
מי יכול להילחם במלחמה. במצב שנוצר בין שתי הרשתות, קיימת בעיה מרכזית אחת - אף אחת מהן לא מוכנה למצמץ. כלומר, קשה לראות כעת מי תהיה הראשונה שתעז להעלות מחדש את המחירים. בנתיים, המחיר שכל אחת מהן משלמת הופך ליקר מאוד. עד כמה יקר? את זה נדע רק עם פרסום דוחות הרבעון השלישי. בנתיים מעריכים רוב אנליסטים איתם דברנו, כי הרווחיות התפעולית בשקלים של שופרסל תחתך ברבעון ב-6%-8%.
ועכשיו למפנה...
שופרסל, כך שמענו בשוק בימים האחרונים, וכך גם פרסם מעריב אתמול, החליטה לשנות את מפת המלחמה מבחינתה. בשוק ההון יש מי שמעריכים, כי בשופרסל צופים שרבוע כחול תחל "למצמץ" כבר בינואר הקרוב. כיום עומד היקף ההנחות של השתיים על כ-10%-11% ממה שראינו בחנויות השוכנתיות עד הקיץ. בשוק חושבים שברבוע יפחיתו את רמת ההנחות ל-1%-3% כבר ברבעון הראשון של השנה.
זו הזדמנות מבחינתה של שופרסל, להמשיך ולהגדיל את נתח השוק - למרות שחלק מהמומחים טוענים שנאמנות הלקוחות של הסופרמרקטים נמצאת בשפל חסר תקדים, בשל המגוון הגדול של אפשרויות קנייה ברדיוס לא גדול יחסית מהבית. ובכל זאת, שופרסל נראית ככזו המתכננת עכשיו להמשיך ולשמור על מחירים נמוכים מאוד לעומת הרבוע - בתחילת השנה, אם אכן יקרה מה שמצופה מהרבוע (להעלות מחירים כבר בינואר).
פרט מעניין על הפרטי. נראה שבשופרסל מכינים הפתעה לרבוע. שופרסל החלה ללחוץ בתקופה האחרונה על ספקיה, כדי שאלה יורידו מחירים וישתתפו ב"מאמץ המלחמתי" שלה מול הרבוע הכחול. תגובת ספקים גדולים שהחברה פנתה אליהם היתה חד משמעית - סירוב מקיר לקיר. בשופרסל - בעיקר תחת המנכ"ל הנוכחי, אפי רוזנהויז, כבר נרשמו כמה תקדימים בעניין המלחמות בספקים. למי שהספיק לשכוח נזכיר אירועים כמו, הורדת מוצרים של קוקה קולה מהמדפים (בעיקר של חברת הבת שלה, טרה) לאחר שיצרנית המשקאות הקלים הגדולה במדינה "העזה" להעלות את המחירים שגבתה משופרסל על מוצריה.
גם ענקית מוצרי הצריכה יוניליוור (בעלת המותגים דאב, תלמה, קליק ועוד) הגיעה לקרב ראש בראש עם הרשת והורידה מהמדפים מצרים בשל מלחמת מחירים מול שופרסל.
אלה עלולות להיות דוגמאות שמלמדות על מה שיכול לקרות בשבועות ואולי בחודשים האחרונים הקרובים ברשת השיווק הגדולה בישראל. זו שהפכה עם הצמיחה האורגנית שלה, ו"בליעת" קלאב מרקט, לבעלת עוצמה כל כך גדולה, עד שהיא יכולה לרשות לעצמה לאיים על ספקי ענק.
ועוד עניין - אחד ההימורים הגדולים של שופרסל בשנה וחצי האחרונות היתה השקעת ענק במותג הפרטי "שופרסל". קשה לאמוד את היקף ההשקעה הכולל האמיתי במותג, ולו מפני שהוא כולל הוצאה עקיפה של פרידה ממוצרים מתחרים שהורדו מהמדף. כך למשל - נזכיר אירוע בעניין זה, בו סדרות שלמות של חטפי מוצרי טבע של שטראוס-עלית הורדו מהמדפים, כאשר ביצעה שופרסל את החדרתם של מוצרים מתחרים תחת המותג הפרטי החדש שלה, אשתקד.
האם זה מקרי שדווקא עכשיו - שופרסל מרשה לעצמה לפתוח חזית מול ספקים חשובים? אולי זה אומר משהו על הצלחת המותג הפרטי שלה?
המותג הפרטי בשופרסל הוא נושא שצריך להדליק נורה אדומה אצל משקיעים במניה. שכן, בעבר נכשלה הרשת כשניסתה להחדיר מותג פרטי - וגם הפעם עלול להתגלות כי ההצלחה של המותג הפרטי היא עניין זמני, אם לא תשכיל שופרסל לשלבו לצד תמהיל נכון של מותגים חזקים בשוק.
לאורך זמן - קשה לראות איך שופרסל מסתדרת בלי המותגים החזקים בישראל, כמו אלה של שטראוס-עלית, קוקה קולה, רקיט בנקיזר, יוניליוור ואחרים. גם בעולם הגדול זה לא עבד והרשתות החזקות בעולם - ווולמארט בראשן, לא הצליחו מעולם להגדיל את חלקו של המותג הפרטי מעבר לאחוזים בודדים מהמכירות שלהם.
אולם בטווח הקצר, ברור לכל כי שופרסל תוכל להגדיל מאוד את הריווחיות הגולמית שלה אם היא תצליח במשימה הזו. אולי לפחות רק לתקופה של חודשים קצרים אשר יספיקו לא כדי להראות לרבוע 'מי כאן המלכה'.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- בנק הפועלים ודיסקונט ילוו פרויקט התחדשות רחב היקף בשטח סמינר הקיבוצים
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
