איך למכור את עצמך בראיון עבודה?
במקרים רבים מתקבל לעבודה מועמד פחות מוכשר לתפקיד. למה זה קורה? כי רוב המועמדים לא אוהבים למכור את עצמם. אך עם זאת חשוב לזכור שקבלה לעבודה ברוב המקרים היא לא על בסיס הכישורים שלך, אלא איך אתה מוכר אותם. וכאן המקום לשאול את השאלה האם אתה יודע למכור את עצמך?
עשו שיעורי בית לפני הראיון
לפני ההגעה לראיון נסו לאסוף מידע רב ככל הניתן על החברה ועל התפקיד, אתר אינטרנט, עיתונים. בקשו מהאדם שהזמין אתכם לראיון לספר לכם בקצרה על התפקיד (אל תלחצו בנושא, בכדי שלא תתפסו כחצופים). עיינו באופן ניסוח המודעה, היא יכולה ללמד אתכם רבות בנוגע לציפיות החברה מכם בעת ביצוע התפקיד.
הכנה מסוג זה תיתן לכם יתרון משמעותי על מועמדים שלא ביצעו הכנה, וזאת מכמה טעמים: אתם תגיעו רגועים יותר וממוקדים יותר לראיון, תדעו לספר על עצמכם באופן שיותר מותאם לציפיות החברה ותוכלו להרשים את החברה כאנשים רציניים, שעשו "שיעורי בית" לפני שהגיעו לראיון.
ראיון העבודה מתחיל בעמדת ההמתנה
הרושם הראשוני עליכם מתקבל מהרגע שבו נכנסתם לחברה: איך דיברתם עם המזכירה, כיצד ישבתם כאשר חיכיתם לראיון, ומה עשיתם באותו הזמן: האם אתם מחויכים, האם אתם חסרי סבלנות וכד'.
מספיק שמזכירתו האישית של המנכ"ל שמלווה אותו כבר 5 שנים, תאמר לו באינטרקום ש"אורית הגיעה, והיא לא נראית כל כך נחמדה" והסיכוי שלכם להתקבל צנח לסביבות האפס.
אל תפלו בפח של: "לשמור את האנרגיות החיוביות לראיון עצמו". מהרגע שבו אתם נכנסים לחברה בוחנים אתכם, וכמו שאמרו חכמים: אין הזדמנות שנייה לרושם ראשוני.
מה להגיד, או איך להגיד?
מה יותר חשוב? התכנים שאתם מעבירים בראיון, או האופן שבו אתם מעבירים את התכנים? מחקרים רבים מוכיחים שהדרך שבה אתם מעבירים את התכנים, דהיינו: שפת הגוף שאתם משתמשים בה, והאופן שבו אתם משתמשים בקול שלכם, משפיעים על אפקטיביות העברת המסר, הרבה יותר מהתכנים עצמם.
אם כך - מספר דגשים בנושא:
1. התלבשו בצורה ראויה - ראיון עבודה זה לא הזמן לבצע ניסיונות ייחודיים בלבוש.
2. חייכו - חיוך פשוט, הוא אחד האמצעים הבטוחים ליצירת קירבה בראיון עבודה.
3. לחצו את יד המראיין - לחיצת יד איתנה (לא חזקה מידי) חשובה מאד לרושם הראשוני.
4. שבו בנינוחות - אל תזוזו בכיסא בחוסר נוחות. מצאו תנוחה נוחה ושבו זקופים.
5. אל תשימו ידיים על השולחן - המראיין יכול לפרש את זה כפלישה לטריטוריה שלו.
6. התאימו את קצב הדיבור שלכם לקצב הדיבור של המראיין - פער גדול ייצור ריחוק.
7. שדרו אנרגיה גבוהה, מעסיקים מחפשים עובדים אנרגטיים.
ספר לי על עצמך
כמעט כל ראיון עבודה מגיע לשלב שבו המראיין מבקש מכם לספר על עצמכם. בשלב הזה אתם מפשפשים בזיכרון ומוציאים מהמגירה הנכונה את הפרזנטציה המרשימה שעבדתם עליה 3 ימים, ושאתם מציגים אותה בפעם ה-13. זה מקנה לך ביטחון.
הבעיה היא שיכול להיות שלא קלעתם לצורך של הלקוח. כאן המוצר הוא אתם, ולכן לפני שאתם מתחילים לספר למראיין שעבדתם 6 שנים בקיבוץ בגידול תרנגולות, חשוב שתדעו מה החברה מחפשת, כך שתוכלו להציג את עצמכם באופן שידגיש את הדברים החשובים ביותר עבור החברה.
בכדי לבחון את עצמכם בסיום ראיון, ולהבין אם ידעתם להתאים את עצמכם לחברה ולתפקיד, שאלו את עצמכם שתי שאלות:
1. האם אתם יודעים מהן ציפיות החברה מכם בעת ביצוע התפקיד? במקרה זה אני מדבר על ציפיות שהן מעבר להגדרת תפקיד פורמאלית, כגון: ציפייה להיות מנהיג ומוביל, ליזום, ציפייה ליחסי אנוש מעולים וכד'. ככל שתדעו יותר על ציפיות החברה, עשיתם את עבודתכם בצורה טובה יותר.
2. האם סיפרתם על עצמכם באופן שמותאם למה שהחברה מחפשת? האם הדגשתם את הדברים שחשובים לחברה, שבאים לידי ביטוי בניסיון שלכם, ביכולות שלכם, ובתכונות האופי שלכם. האם האופן שבו הצגתם את עצמכם בחברה X שונה מהאופן שבו הצגתם את עצמכם בחברה Y.
סגירת ראיון
כמו בכל תהליך מכירה, בסופו של דבר צריך לסגור את העסקה. במקרה של ראיון עבודה קיים מלכוד: מצד אחד אתם רוצים לדעת מה סיכוייכם להתקבל, ומצד שני - אתם לא מעוניינים להיראות נלהבים מידי.
קיימות שתי גישות מובהקות:
1. "אני קשה להשגה" - "הייתי שמח שתודיעו לי כמה שיותר מהר, כי יש לי עוד כמה הצעות על הפרק".
2 ."הגישה המתלהבת" - במקרה זה אתם משדרים למראיין שאתם מאד רוצים את התפקיד. במקרים מסוימים ההתלהבות הזו מהתפקיד היא בדיוק מה שהמראיין או החברה מחפשים.
ולסיכום - זכרו שאתם מכירים את עצמכם חיים שלמים, והמראיין מכיר אתכם רק חצי שעה - עזרו לו להשלים את הפער בצורה הטובה ביותר, כדי שגם הוא יידע עד כמה אתם מוכשרים.
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
