האוצר: להפחית את ביטוחי החובה לרכב ב-6% נוספים
לאחר שנודע בשבוע שעבר על ההוזלה הצפויה במחירי המכוניות, מקבלים הנהגים בשורה חדשה, הפעם מכיוונו של אגף הפיקוח על הביטוח באוצר בראשות ידין ענתבי. האגף ימליץ להפחית בשיעור ממוצע של 6% את תעריפי ביטוח החובה לרכב, כך נודע ל"עסקים".
ההמלצה תפורסם בתוך מספר שבועות, אך ככל הנראה תיכנס לתוקף רק בתחילת 2007. הפחתה זו באה לאחר שלפני כשנה כבר הופחתו תעריפי החובה בשיעור 10%.
הפחתת תעריפי החובה לרכב נסמכת על עבודה אקטוארית שהתבצעה על-ידי חברת הייעוץ הבינלאומי ISO. בחודשים האחרונים בחנה החברה את המשתנים השונים המשפיעים על תעריפי הביטוח וכבר פרסמה טיוטת דוח. בימים האחרונים מנהלת ISO מגעים עם האקטוארים של חברות הביטוח במטרה לוודא כי הנחות העבודה שלה אכן תואמות גם את המצב בשטח.
המלצתה הראשונית של ISO היתה לבצע הפחתת תעריף בשיעור 16.3%. אולם, לנוכח מספר נעלמים, בכללם השינויים בגיל הפרישה והיקף התביעות כנגד המוסד לביטוח לאומי, הוחלט להסתפק בהמלצה שמרנית לביצוע הפחתה של 6% בלבד.
בסוף 2005 הצהיר האוצר על כוונתו לסגת מן הפיקוח על תעריפי הביטוח. מסיבה זו הוא אינו יכול לאכוף על החברות להפחית את התעריפים בפועל. עם זאת, דוח חברת הייעוץ והתחרות בין החברות צפויים להביא ללחץ ציבורי, שיאלץ את החברות להפחית את תעריפי הבסיס.
ענתבי אישר בתגובה כי המלצה על הפחתת התעריפים צפויה להתקבל, אך שיעורה ולוח הזמנים לביצועה טרם נקבעו.
מנגד טוענים גורמים בחברות הביטוח שאין מקום להפחתה נוספת, וכי נכון להיום עובדות החברות על מרווח אפסי ולעתים אף מפסידות. מנהל באחת מחברות הביטוח ציין בתגובה: "הנהלה אחראית לא תיגרר לתחרות שתביא להפחתת מחירים. לנוכח השחיקה ברווחיות הביטוח אין מקום להפחתה נוספת".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
