הבורסה התל אביבית רחוקה ב-1.5% משיאה
הבורסה התל אביבית תנסה להמשיך הבוקר את אותו סנטימנט חיובי שדחף אתמול את המדדים הכבדים לעליות שערים נאות. מניות הנדל"ן שכיכבו אתמול על רקע עסקת הענק למכירת השליטה באזורים לבוימלגרין הן אלה שהובילו את המגמה. ללא פערי ארביטראז' וללא מסחר אמש בשווקי וול סטריט ימתינו המשקיעים לפתיחת השווקים מעבר לים.
הבוקר יפתח מדד ת"א 25 את המסחר ברמה של 839.92 נקודות, מדד ת"א 100 יפתח ברמה של 862.89 נקודות והתל-טק 15 יחל להיסחר ב-434.53 נקודות.
מניות גמול עשויות לעניין את המשקיעים. "מעריב" מדווח הבוקר כי גמול השקעות צפויה לפרסם אזהרת רווח לרבעון האחרון של 2005 בגין מחיקות חד פעמיות בסך 50 מיליון שקל. המחיקות יתבצעו בשל פעילות החברה בתחום הנדל"ן והתשתיות והן בעקבות שיערוך חשבונות המביא להפחתת חלק מנכסי הנדל"ן של החברה.
מגדל תרכוש 4% מסלקום. כך מפרסם הבוקר "מעריב". ענקית הביטוח עומדת להצטרף לבנק ההשקעות גולדמן זאקס. היקף ההשקעה הכולל נאמד ב-64 מיליון דולר. מגדל פרסמה אתמול את דוחות 2005, לפיהם סיימה ברווח נקי של 556 מיליון שקל-עלייה של 4% לעומת 2004.
בית הדין להגבלים עסקיים יכריע סופית בנושא אישור המיזוג בין דור-אלון וסונול עד סוף החודש. רשות ההגבלים דחתה באחרונה הצעת פשרה של דור-אלון שלפיה היא תמכור כ-60 תחנות במסגרת המיזוג.
צרפת, בריטניה וקנדה בדרך להכרה במדינה פלסטינית – אז מה?
מהם התנאים להגדרת מדינה, האם יש משמעות לכך שמדינות מכירות במדינה פלסטינית, מהם הפתרונות לסכסוך, האם הם אפשריים
שינוי טקטוני מתרחש במערכת היחסים הדיפלומטית של ישראל עם בעלות בריתה המסורתיות. צרפת הודיעה כי בספטמבר תכיר רשמית במדינה פלסטינית, בעוד בריטניה וקנדה התחייבו עקרונית לצעד דומה בכפוף לתנאים מסוימים. המהלך המתואם מסמן סדק עמוק בחזית המערבית ומעמיד את ארצות הברית, הדבקה בעמדתה שמדינה פלסטינית יכולה לקום רק במסגרת הסכם שלום ישיר, בעמדת מיעוט.
הצעד האירופי-קנדי אינו מתרחש בחלל ריק. כ-150 מדינות ברחבי העולם כבר מכירות בפלסטין, והרשות הפלסטינית מקיימת נציגויות דיפלומטיות בעשרות בירות. אלא שעד כה, הגוש המערבי, בהובלת וושינגטון, היווה חומה בצורה נגד ההכרה. כעת, החומה הזו מתחילה להתפורר, ועימה ההערכה הישראלית בדבר תמיכה מערבית אוטומטית ובלתי מותנית.
מדינה על הנייר, כיבוש במציאות
הפרדוקס הפלסטיני חושף את הפער בין המשפט הבינלאומי למציאות בשטח. על פי אמנת מונטווידאו משנת 1933, ארבעה תנאים נדרשים להגדרת מדינה: אוכלוסייה קבועה, ממשל מתפקד, גבולות מוגדרים ויכולת לקיים יחסים בינלאומיים. הרשות הפלסטינית, במבט ביקורתי, עונה במלואו רק על הקריטריון הראשון.
הממשל הפלסטיני מפוצל ומשותק: הרשות שולטת חלקית בגדה המערבית, בעוד חמאס מחזיק ברצועת עזה מאז 2007. השליטה הצבאית הישראלית באזורי C, כ-60% משטח הגדה, והגבלות הסכמי אוסלו מרוקנים מתוכן את הריבונות הפלסטינית. הגבולות אינם מוסכמים, והיכולת לנהל מדיניות חוץ עצמאית מוגבלת בחוסר שליטה על מעברי הגבול והתלות הכלכלית בישראל.
ובכל זאת, המשפט הבינלאומי והקהילה הבינלאומית בוחרים להתעלם מהפערים הללו. מאז הכרזת אש"ף על הקמת מדינה פלסטינית ב-1988, זרם ההכרות הלך וגדל. ב-2012 העניקה העצרת הכללית של האו"ם לפלסטין מעמד של "מדינה משקיפה שאינה חברה", דרגה אחת מתחת לחברות מלאה, אך צעד סימבולי משמעותי שפתח דלתות לארגונים בינלאומיים ולבית הדין הבינלאומי בהאג.
