אקסלנס תשמש כ"עושה שוק" במניות LIMS בבורסה

פעמיים כי טוב, מוקדם יותר פורסם כי סולומון תשמש כעושה שוק במניות ליטו גרופ. באקסלנס כבר מגלים אופטימיות: מאז שהוכרז על המהלך - המחזור ב-LIMS קפץ פי 4 מבממוצע
חזי שטרנליכט |

עושה שוק נוסף במניות נכנס היום לפעילות בבורסה. בית ההשקעות אקסלנס נשואה הודיע כי ישמש כעושה שוק במניות אל.איי.אמ.אס (LIMS). אבנר חדד, מנהל מסחר באקסלנס נשואה ויועץ מקצועי בתחום עשיית השוק לצוות אקסלנס: "היכולות שלנו בתחום עשיית השוק מוכחות וכל אחד יכול לראות אותם ברמת הנזילות הגבוהה ללא תחרות של תעודות הסל שלנו בכל גובה עסקה. אנו מסוגלים להעניק לחברות נזילות גבוהה ללא תחרות וברמת סיכון נמוכה מאוד. רואים שהשוק מאמין בנו עובדה שהמחזור במניית LIMS מאז הידיעה על ההסכם הבוקר עלה פי 4 מהממוצע הרגיל לכ-1.3 מיליון שקל".

באקסלנס בטוחים מאוד בעצמם והתחייבו ל-LIMS למרווח של 2% הנמוך ביותר ממחצית מהתנאי המינימלי שנקבע בתקנון הבורסה (5%), כמו כן התחייבו לביד (סכום מוצע) של 50 אלף שקל בעוד שתקנון הבורסה דורש מינימום של 3,000 שקל בלבד ואף לא דרשו מ-LIMS שיפוי במקרה של הפסדי מסחר.

"ועדת האוזר" שמונתה בשנת 2001 על ידי רשות ניירות ערך המליצה לבורסה לשלב עושים בשוקי המניות והאג"ח התאגידיות (אשר ימונו וימומנו על ידי החברות הנסחרות בבורסה) בשוק האג"ח הממשלתיות (אשר ימונו וימומנו על ידי משרד האוצר) ושוק הנגזרים.

הבורסה לני"ע בתל אביב קיבלה חלק מהמלצות הוועדה על רקע העובדה שהחלק הארי של ניירות הערך הרשומים למסחר, סובל מזה שנים רבות מהעדר סחירות.

לפיכך הוסכם, כי הדרך לחזק את אמון המשקיעים בניירות ערך הנסחרים בבורסה כרוכה בהגברת הנזילות של ניירות הערך, וזו מותנית במידת הוודאות באשר לקיומו של עושה שוק בנייר ערך מסוים הנמצא תחת פיקוח על מידת עמידותו במחויבויות. דרך זו צפויה לחזק את אמון המשקיעים, וכפועל יוצא, להגביר את הנזילות באותם ניירות בהם יימצאו עושי שוק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.