הרעה משמעותית נרשמה במספר ימי האשראי בחודש יולי
מספר ימי האשראי בפועל רשם הרעה משמעותית בחודש יולי, כך עולה מדו"ח קבוצת ביזנס דאטה ישראל. בהמשך לחוסר יציבות כללי בחודשים האחרונים. המשק הישראלי רשם הרעה של 6 ימים בסך ימי האשראי בפועל (ימי פיגור+ ימי אשראי בהסכמה). בחודש יולי עמד מספר ימי האשראי בפועל על 101 ימים, בהשוואה ל-95 ימים בחודש יוני.
במהלך חודש יולי, עמד מספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה על 88 ימים. מספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה אמנם נותר יציב החודש, אך כלכלני ביזנס דאטה ישראל מזכירים כי מספר ימי האשראי הניתנים בהסכמה במשק הישראלי, גבוה מאוד ביחס לממוצע העולמי.
מספר ימי הפיגור בתשלומים בסוף חודש יולי עומד על 13 ימים, הרעה של 6 ימים, בהשוואה לחודש הקודם. כלכלני ביזנס דאטה ישראל מציינים, כי לאחר שהמשק הישראלי, רשם שיאים חיוביים חדשים בממוצע ימי הפיגור בתשלומים במהלך השנה החולפת, ממוצע ימי הפיגור בתשלומים במשק עומד החודש על 13 ימים - מספר ימי הפיגור בתשלומים הגבוה ביותר מאז יולי 2004, אז עמד מספר ימי הפיגור בתשלומים על 12 ימים. עוד מוסיפים בביזנס דאטה ישראל, כי מספר ימי הפיגור בתשלומים החודש גבוה מהממוצע העולמי, העומד על כ-10 ימים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
