וול סטריט: החוזים מרמזים בירוק - אמזון מעודדת
בורסות וול-סטריט מרמזות על עליות שערים קלות בפתיחת המסחר, כך עולה לפי שעה מהמסחר בחוזים העתידיים. מחירי הזהב השחור יורדים בשעות המסחר המוקדמות בכ-0.3% ונסחרים סביב מחיר של 59.02 דולר לחבית, ובכך הם תורמים לאווירת האופטימיות בלבבות המשקיעים.
מדד הנאסד"ק יפתח ברמה של 2,175 הנקודות. מדד הדאו-ג'ונס יחל להסחר ברמה של 10,579 נקודות.
הזמנות מוצרים ברי קיימה אמורות להתפרסם טרם פתיחת המסחר. הצפי הוא לירידה של 1%-, בטווח שבין 2.5% ל-3.8%-. הנתון עשוי לשקף את מגמות התנהגות הצרכנים האמריקניים בחודש יוני.
מכירות הבתים החדשים בארה"ב בחודש יוני אמורות להתפרסם כמחצית השעה לאחר פתיחת המסחר. הצפי הוא למכירות בהיקף של 1.3 מיליון בתים חדשים, בטווח שנע בין 1.25 מיליון בתים ל-1.35 מיליון בתים חדשים.
במרכז
חנות הספרים המקוונת אמזון (AMZN) דווחה לאחר נעילת המסחר אמש על תוצאות שעקפו את צפי האנליסטים. המנייה זינקה בכ-11% במסחר שלאחר הסגירה אמש. הנהלת החברה גם העניקה תחזית לשנה הקרובה ששומרת על הצפי בהתאם להערכות של האנליסטים.
חברת התעופה בואינג (BA) עתידה לפרסם את הדוחות הכספיים שלה לאחר סגירת המסחר. האנליסטים בשוק מעריכים כי התוצאות תהיינה נמוכות מהצפוי בשורה התחתונה, למרות גידול צפוי במכירות.
בישראליות
האם מניות טבע ימשיכו לרכז עניין גם היום? לאחר שעלתה אמש בוול סטריט ב-2.3%. ברקע, רכישת איווקס על ידי טבע ב-7.4 מיליארד דולר זכתה לתגובות מעורבות מאנליסטים שונים בארץ ובחו"ל.
הבוקר פורסם, כי חברת דירוג האשראי S&P הכניסה את מניית טבע לרשימת מעקב לאחר רכישת חברת איווקס. ב-S&P מציינים כי לעסקה עלולות להיות השלכות שליליות על המניה. דירוג ההשקעה של טבע עומד כיום על BBB.
מניות צורן צפויות לרכז את עניין המשקיעים. החברה דיווחה היום על תוצאות הרבעון השני של השנה. הכנסות החברה הסתכמו ברבעון החולף ב-95.1 מיליון דולר - זינוק של קרוב ל-29% אל מול הכנסות של 73.9 מיליון דולר ברבעון הראשון של השנה וירידה של כ-8.3% בהשוואה לרבעון המקביל, שנה קודם לכן.
על אף הירידה בהשוואה שנתית, הצליחה צורן לעקוף את תחזיות האנליסטים שדיברו על הכנסות של 88 מיליון דולר בלבד. החברה הציגה רווח פרופורמה של 4.5 מיליון דולר או 10 סנט למניה, בעוד בשווקים חזו לה הפסד של 3 סנט למניה על בסיס זה.
לקראת פרסום התוצאות של חברת הסלולר פרטנר (אורנג') ברבעון השלישי יוצא האנליסט ריצ'ארד גוסו מבית ההשקעות אקסלנס נשואה בהמלצה פושרת על המנייה. "קצב הגידול בהכנסות ובצירוף הלקוחות צפוי לקטון", הוא מאמין, ומותיר את המלצתו על "נייטרלי" ללא מחיר יעד. מניות פרטנר עתידות להגיב.
מניות ליפמן עשויות להמשיך ולרכז עניין, לאחר שעלו במהלך המסחר היום בבורסה בתל אביב. החברה דיווחה אמש את תוצאותיה לרבעון השני, הכנסותיה הסתכמו ב-58.3 מיליון דולר, עליה של 52% בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה דיווחה החברה על רווח נקי של 7.4 מיליון דולר או 27 סנט למניה, לעומת רווח של 6.6 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
המשקיעים הישראלים במניות החברה בארץ ובחו"ל, עשויים להתעניין גם בהמלצתו של האנליסט מידד דבש מהבנק הבינלאומי. הוא מותיר את המלצתו למניית ליפמן ב-"קניה חזקה" עם מחיר יעד של 170 שקל, מחיר הגבוה בכ-22.5% ממחירה בבורסה.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")