הצלחה חלקית להצעת הרכש של מימון וצוף לאקויטל
לאחר פרסום תוצאות הצעת הרכש לאקויטל, עולה מניית יואל בשל ספקולציות כי רכיב המזומן במיזוג עשוי לגדול. אקויטל צפויה לסבול מהיצעים בעדכון המדדים הבא
הצעת הרכש של קובי מימון וחיים צוף לאקויטל -0.19% זכתה להיענות גבוהה, אך לא מלאה. י.ח.ק, בעלת השליטה באקויטל, הציעה לקנות 4.09 מיליון מניות, המהוות כ-25% מהון מניות החברה. הציבור נענה למכור לבעלת השליטה רק 3.5 מיליון מניות - כ-85% מהכמות המירבית בהצעה.
הצעת רכש זו גורמת לירידה באחזקות הציבור, ולהגדלת האחזקות של בעלת השליטה כאמור - מה שעשוי להביא לירידה במשקל של אקויטל במדדים. מכיוון שמדדי המניות בבורסה מתחשבים בשיעור אחזקות הציבור, המקבל צפוי לרדת ולכן צפויים היצעים בעדכון המדדים הבא. יואל עולה בשל ספקולציות טרם קיבול הצעת הרכש מחזיקה י.ח.ק ב-44.5% ממניות אקויטל. המחיר שהוצע הוא 97.7 שקלים. הצעת רכש זו היא חלק מהליך שמקדמת הקבוצה למיזוג עם החברה הבת יואל. מיזוג זה נחוץ כחלק מחוק הריכזיות לצמצום פירמידות עסקיות. המיזוג, אם ייצא אל הפועל, עשוי לדלל את אחזקות י.ח.ק בחברה הממוזגת. מטרת ההצעה היתה הגדלת חלקה של י.ח.ק באקויטל, אשר תעניק לה יותר מניות בחברה הממוזגת בסופו של דבר. לאחר פרסום תוצאות הצעת הרכש רושמת מניית יואל עליות שערים. הסיבה לעליות הן הערכות בשוק כי רכיב המזומן במיזוג עם יואל יגדל.
אקויטל היא החברה הציבורית אשר נמצאת במעלה הפירמדיה. מתחתיה החברות יואל, נפטא ואיירפורט סיטי. הנכסים העיקריים של הקבוצה הם מתחם איירפורט סיטי ליד נתב"ג ושותפות ישראמקו - בעלת 29% משדה הגז תמר.
באופן רשמי הקבוצה נשלטת בידי חיים צוף, אך קיימת הנחה, שגובתה בין השאר על ידי הצהרות של שר האוצר משה כחלון, כי איש העסקים קובי מימון הוא בעל השליטה בי.ח.ק.
עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה
עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו
שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.
יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו
הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.
הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.
- יוסי אבו: "השוק מפספס את ניו מד" - מאיפה יגיע האפסייד בהמשך?
- משרד האנרגיה אישר את תוכנית הפיתוח המעודכנת למאגר לוויתן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עסקת היצוא שעל הפרק
ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות
