הצלחה חלקית להצעת הרכש של מימון וצוף לאקויטל
לאחר פרסום תוצאות הצעת הרכש לאקויטל, עולה מניית יואל בשל ספקולציות כי רכיב המזומן במיזוג עשוי לגדול. אקויטל צפויה לסבול מהיצעים בעדכון המדדים הבא
הצעת הרכש של קובי מימון וחיים צוף לאקויטל 2.03% זכתה להיענות גבוהה, אך לא מלאה. י.ח.ק, בעלת השליטה באקויטל, הציעה לקנות 4.09 מיליון מניות, המהוות כ-25% מהון מניות החברה. הציבור נענה למכור לבעלת השליטה רק 3.5 מיליון מניות - כ-85% מהכמות המירבית בהצעה.
הצעת רכש זו גורמת לירידה באחזקות הציבור, ולהגדלת האחזקות של בעלת השליטה כאמור - מה שעשוי להביא לירידה במשקל של אקויטל במדדים. מכיוון שמדדי המניות בבורסה מתחשבים בשיעור אחזקות הציבור, המקבל צפוי לרדת ולכן צפויים היצעים בעדכון המדדים הבא. יואל עולה בשל ספקולציות טרם קיבול הצעת הרכש מחזיקה י.ח.ק ב-44.5% ממניות אקויטל. המחיר שהוצע הוא 97.7 שקלים. הצעת רכש זו היא חלק מהליך שמקדמת הקבוצה למיזוג עם החברה הבת יואל. מיזוג זה נחוץ כחלק מחוק הריכזיות לצמצום פירמידות עסקיות. המיזוג, אם ייצא אל הפועל, עשוי לדלל את אחזקות י.ח.ק בחברה הממוזגת. מטרת ההצעה היתה הגדלת חלקה של י.ח.ק באקויטל, אשר תעניק לה יותר מניות בחברה הממוזגת בסופו של דבר. לאחר פרסום תוצאות הצעת הרכש רושמת מניית יואל עליות שערים. הסיבה לעליות הן הערכות בשוק כי רכיב המזומן במיזוג עם יואל יגדל.
אקויטל היא החברה הציבורית אשר נמצאת במעלה הפירמדיה. מתחתיה החברות יואל, נפטא ואיירפורט סיטי. הנכסים העיקריים של הקבוצה הם מתחם איירפורט סיטי ליד נתב"ג ושותפות ישראמקו - בעלת 29% משדה הגז תמר.
באופן רשמי הקבוצה נשלטת בידי חיים צוף, אך קיימת הנחה, שגובתה בין השאר על ידי הצהרות של שר האוצר משה כחלון, כי איש העסקים קובי מימון הוא בעל השליטה בי.ח.ק.
נפט (גרוק)הבנקים הגדולים צופים: שנות 2026-2027 יהיו חלשות לשוק הנפט
ג׳יי פי מורגן, גולדמן זאקס ועוד מעריכים כי עודף ההפקה הגלובלי ימשיך ללחוץ מטה על מחירי הנפט, ומזהירים כי מפיקות ייאלצו לצמצם פעילות אם השוק לא יתאזן, למרות ביקוש יציב
נפט אנליסטים מהמוסדות הפיננסיים הגדולים בוול סטריט מציגים בשבועות האחרונים תחזיות מאוחדות למדי לגבי שוק הנפט: השנים 2026–2027 צפויות להיות מאתגרות, גם לאחר ירידה של כמעט 20% במחירי הנפט מתחילת השנה. למרות ביקוש שנשאר יציב, ההיצע ממשיך לטפס וללחוץ מטה על המחירים.
בג׳יי פי מורגן מציבים תרחיש בסיס שלפיו נפט ברנט ירד לכ־58 דולר לחבית בשנת 2026, כאשר מחיר ה־WTI האמריקאי ייסחר בפער של ארבעה דולרים מתחתיו. לפי התחזית, הירידה תימשך גם ב־2027, אם כי בקצב מתון יותר. האסטרטגים בבנק מדגישים כי ההתראות על עודף היצע נשמעות כבר יותר משנה והנתונים רק מתחזקים.גם בגולדמן זאקס מציגים תחזית דומה לשנה הקרובה, אך עם התאוששות אפשרית בהמשך. הבנק מעריך כי 2027 תהיה נקודת מפנה, וכי המחירים יחלו לעלות ב־2028 בחזרה לרמות של 76–80 דולר לחבית, בהנחה שהשוק יחזור לאיזון ופרויקטי הפקה חדשים יידרשו כדי לענות על ביקוש גבוה יותר.
ההיצע ממשיך לגדול
למרות שהביקוש לנפט נותר יציב ואף הפתיע לטובה השנה, ההיצע הגלובלי ממשיך לגדול. קבוצת OPEC+ הגדילה בחודשים האחרונים את תפוקותיה לאחר תקופה ארוכה של קיצוצים, והוסיפה מעל שני מיליון חביות ביום לשוק. בארה״ב, תעשיית הפצלים מתקרבת לשיא חדש נוסף בייצור.עד אמצע 2025, חלק מהתוספת בהיצע נבלעה בזכות רכישות משמעותיות של סין, שהמשיכה למלא מאגרים בקצב מהיר. גם במדינות המזרח התיכון הביקוש המקומי נותר גבוה, בעוד בתי זיקוק בהודו הגדילו את רכישות הנפט מרוסיה במחירים מוזלים יחסית לשוק.
לצד ההפקה הגוברת, גורם נוסף שמכביד על השוק הוא היקף המלאים בים. יותר ממיליארד חביות מאוחסנות כיום במכליות ברחבי העולם, הכמות הגדולה ביותר מאז 2023. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה העריכה כי בשנת 2026 צפוי היצע־יתר של כארבעה מיליון חביות ביום, אם קווי הייצור יישארו ללא שינוי.
- ענקית הנפט הסעודית ארמקו שוקלת מכירת נכסים ב-10 מיליארד דולר
- הדפדפן שנרכש ב-4.2 מיליארד דולר ומה קרה היום לפני 52 שנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקווארי מתייחסים לנתונים הללו כבסיס לתחזית מחירים חלשה במיוחד בשנים הקרובות. האנליסטים בבנק האוסטרלי צופים כי שנת 2026 תלווה בלחץ משמעותי על מחירי הנפט, ועשויה לדרוש צעדי התאמת הפקה מצד המפיקות הגדולות. התחזית שלהם קובעת מחיר יעד של כ־61 דולר לברנט.
