אסדת גז קידוח תמר אסדה
צילום: אלבטרוס

הצלחה חלקית להצעת הרכש של מימון וצוף לאקויטל

לאחר פרסום תוצאות הצעת הרכש לאקויטל, עולה מניית יואל בשל ספקולציות כי רכיב המזומן במיזוג עשוי לגדול. אקויטל צפויה לסבול מהיצעים בעדכון המדדים הבא

מערכת Bizportal |

הצעת הרכש של קובי מימון וחיים צוף לאקויטל 1.38%   זכתה להיענות גבוהה, אך לא מלאה.  י.ח.ק, בעלת השליטה באקויטל, הציעה לקנות 4.09 מיליון מניות, המהוות כ-25% מהון מניות החברה. הציבור נענה למכור לבעלת השליטה רק 3.5 מיליון מניות - כ-85% מהכמות המירבית בהצעה. 

הצעת רכש זו גורמת לירידה באחזקות הציבור, ולהגדלת האחזקות של בעלת השליטה כאמור - מה שעשוי להביא לירידה במשקל של אקויטל במדדים. מכיוון שמדדי המניות בבורסה מתחשבים בשיעור אחזקות הציבור, המקבל צפוי לרדת ולכן צפויים היצעים בעדכון המדדים הבא. יואל עולה בשל ספקולציות טרם קיבול הצעת הרכש מחזיקה י.ח.ק ב-44.5% ממניות אקויטל. המחיר שהוצע הוא 97.7 שקלים. הצעת רכש זו היא חלק מהליך שמקדמת הקבוצה למיזוג עם החברה הבת יואל.  מיזוג זה נחוץ כחלק מחוק הריכזיות לצמצום פירמידות עסקיות. המיזוג, אם ייצא אל הפועל, עשוי לדלל את אחזקות י.ח.ק בחברה הממוזגת. מטרת ההצעה היתה הגדלת חלקה של י.ח.ק באקויטל, אשר תעניק לה יותר מניות בחברה הממוזגת בסופו של דבר. לאחר פרסום תוצאות הצעת הרכש רושמת מניית יואל  עליות שערים. הסיבה לעליות הן הערכות בשוק כי רכיב המזומן במיזוג עם יואל יגדל. 

אקויטל היא החברה הציבורית אשר נמצאת במעלה הפירמדיה. מתחתיה החברות יואל, נפטא ואיירפורט סיטי. הנכסים העיקריים של הקבוצה הם מתחם איירפורט סיטי ליד נתב"ג ושותפות ישראמקו - בעלת 29% משדה הגז תמר.  

באופן רשמי הקבוצה נשלטת בידי חיים צוף, אך קיימת הנחה, שגובתה בין השאר על ידי הצהרות של שר האוצר משה כחלון, כי איש העסקים קובי מימון הוא בעל השליטה בי.ח.ק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.