חברת החשמל
צילום: יוסי וייס

החשמל יוזל רק ב-1.5% - אחרי שנתניהו וסמוטריץ' הבטיחו הוזלה של 8%

מחירי החשמל יעלו קצת פחות: הירידה במחיר תיכנס לתוקף בשבוע הבא, ה-1 בפברואר. בממשלה הבטיחו שההתייקרות של ה-8% במחירים תיבלם, אבל בינתיים הצליחו לעצור את העלייה רק בקצת; המחיר עשוי להמשיך לרדת בהמשך השנה, אחרי התקדמות בניית תחנות הכח המופעלות בגז
נתנאל אריאל | (14)

מחירי החשמל יעלו, אבל קצת פחות. על פי רשות החשמל, בעקבות הפחתת הבלו המחירים יירדו ב-1.5%, כך שבמקום התייקרות של 8.2% מחירי החשמל יעלו 'רק' ב-6.7%. מדובר בהפחתה קלה בהתייקרות המחירים, שמגיעה לאחר ההבטחה של ראש הממשלה בנימין נתניהו ושר האוצר בצלאל סמוטריץ' לעצור את התייקרות מחירי החשמל, לצד הארנונה, מחירי המים וההוזלה של 10 אגורות במחירי הדלק, שהם לדבריהם "מחוללי האינפלציה". אבל צריך לזכור שהמחירים כבר התייקרו ב-9.6% לפני חצי שנה, כלומר מחירי החשמל ישלימו למעשה עליה של 16% בשנה האחרונה (במקום 18%).

כזכור, בעקבות התייקרות מחירי החשמל ב-8.2% בתחילת החודש, כינסו נתניהו וסמוטריץ' מסיבת עיתונאים ובה הכריזו בין השאר על בלימת התייקרות מחירי החשמל. הם דיברו על עצירת ההתייקרות של 8.2%, אבל זו הייתה חגיגה מעט מוקדמת מדי. המחירים בפועל התייקרו וכעת לא מדובר על הפחתת כל אותה התייקרות אלא כאמור בשיעור של 1.5% בלבד.

שר האנרגיה ישראל כ"ץ: "בהמשך להורדת מס הבלו, שר האנרגיה ישראל כ״ץ מברך על החלטת רשות החשמל היום להוריד את תעריף החשמל. נמשיך ונעשה הכל להוריד את יוקר המחיה לטובת כלל אזרחי ישראל".

עם זאת, המחירים בישראל עדיין נמוכים ביחס לעולם, הנה השוואה של המחירים, על פי רשות החשמל:

 

מה בכל זאת יסייע למחירים לרדת משמעותית יותר בהמשך השנה?

עם העלאת המחירים לפני חודש אמרו ברשות החשמל ש"גורמים נוספים שהובילו לעלייה בתעריף הם עיכוב בבניית תחנות הכוח המופעלות בגז שיאפשרו את סגירת התחנות הפחמיות המזהמות (1-4) באורות רבין; עיכוב בפרויקט הסבת שאר היחידות הפחמיות מיצור בפחם ליצור בגז ואי מתן אישור לשעות יצור נוספות בשל היתר הפליטה הניתן ע"י המשרד להגנת הסביבה על יחידות 6-9 באתר אשכול של חברת החשמל".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    רוני 28/01/2023 23:22
    הגב לתגובה זו
    בנתיים מי שהעלו את המחירים זאת ממשלת בנט ולפיד ועל זה צריך לתת את הדעת!!! אבל עיתונאים שמאלנים מה אני מתפלא...)-:
  • 11.
    אני ביביסט, מהאכפת לי הבטחות, מילא המוח לא פועל ולא זוכר (ל"ת)
    בלימוח 26/01/2023 01:58
    הגב לתגובה זו
  • 10.
    לא הבנתם...המחיר יעלה רק ב70% מהלייה הכוללת של 8.25%.הפוך גוטה...הפוך. (ל"ת)
    יוסף 25/01/2023 20:39
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    שמעון 25/01/2023 18:12
    הגב לתגובה זו
    הכול שקר איפה הליכודנקים
  • מה עם לפיד ובנט שהעלו?? (ל"ת)
    רוני 28/01/2023 23:22
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    דן 25/01/2023 18:02
    הגב לתגובה זו
    זה השמאל אשם! בגצ! סורוס! האילומינטי! הרפורמים! הפרקליטות!
  • 7.
    שמוקטריץ יצאת פוץ . 25/01/2023 17:46
    הגב לתגובה זו
    האיש משקר את העם , הבטיח הבטחות חרטה ובכל זאת עשית איתו גועליציה . . מתפלא על האופוזיציה ששותקת . .גנבו להם את הבחירות בשקרים , בשוחד של מיליארדים והבטחות שווא שאין שום כוונה לקיים . רק לזה חייבים בית משפט חזק שיגן על המרומים .
  • 6.
    הדג מסריח מהראש 25/01/2023 17:38
    הגב לתגובה זו
    חייבים לתבוע את ביבי וחלק מאנשיו ששיקרו ערב הבחירות את הציבור והבטיחו הבטחות שווא שמתבררות עכשיו כשקרים שנועדו לגנוב את הבחירות . כל זה בתוספת המיליארדים הרבים שחולקו כשוחד בחירות לחרדים . לפיד תתעורר . בדיוק בשביל זה צריך את בית המשפט .
  • 5.
    איש פשוט 25/01/2023 16:48
    הגב לתגובה זו
    מדוע הם מבטיחים "ככה" ועושים "ככה" ??? אה, הם פוליטיקאים. והבכיר בין המבטיחים אינו נוהג לעמוד בהבטחותיו והתחייבויותיו לציבור שאינו משפחתו הגרעינית.
  • ברכה 25/01/2023 17:48
    הגב לתגובה זו
    שקרים ושוחד זה הסוף .
  • 4.
    יניב בן חמו 25/01/2023 16:25
    הגב לתגובה זו
    שקרן בן שקרן קרא לו השותף..... חחחההה....
  • 3.
    ממש מפתיע... (ל"ת)
    יוד 25/01/2023 16:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אם נתניהו היה עומד בהבטחותיו זה היה סקופ (ל"ת)
    החיים 25/01/2023 16:20
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    מישהו האמין לשקרן עם הכיסוי ראש או לביבי ואם כן הו 25/01/2023 16:16
    הגב לתגובה זו
    מישהו האמין לשקרן עם הכיסוי ראש או לביבי ואם כן הוא אדיוט
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.

אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקאתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוק

ירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?

ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נפט

פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.

המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.

חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.

רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט

למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.

גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.

העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.