קידוח נפט גז דלק
צילום: Pixabay

מחסור עולמי: הביקוש הגובר לגז טבעי מטפטף לאסיה ודוחק את המחירים

לאחר שבחודש הקודם נסקו מחירי הגז הטבעי באירופה לשחקים חדשים, בעקבות המחסור הגובר של המשאב ביבשת על רקע חורף קר במיוחד והעובדה כי המדינות לא התכוננו כראוי לחוסרים, כעת מגיעים הביקושים הגוברים גם לשווקים המזרחיים, וההיצע - לא גדל
תומר אמן | (9)

המרדף אחר גז טבעי מתרחב גם לכלכלות אסיה המתפתחות, כאשר המצטרפות הטריות ביותר אליו הן הודו ואינדונזיה שלאחרונה החלו גם הן בחיפושים אחר המשאב, וזאת בעקבות הלחץ הביקושים הגלובאלי הגובר לצד משבר האנרגיה באירופה.

תאגיד הנפט הממשלתי של הודו, יחד עם זה הלוקאלי של מחוז גוג'ראט ההודי קנו לאחרונה מכולות של גז טבעי נוזלי וזאת לאחר היעדרות של מספר חודשים מהשוק. אינדונזיה מנגד, אחת מייצאניות הנפט הגדולות ביותר הורתה למפיקות הנפט במדינה לתעדף ראשונה את הלקוחות המקומיים על פני ייצוא בינלאומי. גם תאילנד ובנגלאדש נמצאות בחיפושים אחר מקורות נפט וגז טריים. 

ההתעניינות הדרום ודרום מזרח אסיאתית מצטרפת כמובן לביקושים הגואים באירופה, שם מחירי המשאב השיאו לגבהים חדשים בחודש הקודם. הביקושים לגז, שבדרך כלל משמש מאגר חשמל או דלק לחימום, גוברת לרוב לקראת החורף כאשר האקלים מתקרר משמעותית, והשנה גבר אף יותר בעקבות התאוששאות מדינות העולם ממשבר הקורונה שתקף אותו. 

ההיצע לעומת זאת, נשאר מוגבל הודות להזנחת הפרוייקטים החדשים בענף בשנים האחרונות. צרכנים מיבשת אסיה היו פעילים בשוק הגז בחיפוש אחר אספקתו לבין חודשי ינואר למרץ, וזאת על אף עליות המחירים בענף. מדינות אלו הן לרוב הרגישות ביותר למחירי הסחורות, וכעת הן נאלצות לבצע את הרכישות במחירים הגבוהים על מנת להימנע מהצורך שלגלגל את המחסור במשאב לאחר מכן לצרכנים הפרטיים והתעשייתיים, בעקבות המחסור.

מבין כל מדינות אסיה, פקיסטן היא הנפגעת הגדולה ביותר, שם המחסור בגז נוגס לתוך יצור אחד מסחורות היצוא ההכרחיות שלה ביותר - טקסטיל. ארגונים בתוך המדינה מדווחים כי היעדר היצוא פוגע בכלכלה ובפוליטיקה המקומית. 

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מוש 17/01/2022 20:57
    הגב לתגובה זו
    תודה לביבי, עוד היו כאלו שדרשו להשאיר את הגז באדמה , ביבי ראה את העתיד כמה צעדים לפני כולם.
  • 5.
    למרות שעשו הכל להכשיל 13/01/2022 00:35
    הגב לתגובה זו
    למרות שעשו הכל להכשיל
  • 4.
    ורק אלהרר זנדברג ומיכאלי גאונות הדור חושבות שהגז מיותר (ל"ת)
    שפן ניסויים 11/01/2022 16:55
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    העיקר בישראל עצרו את חיפושי הגז השנה (ל"ת)
    אנונימי 11/01/2022 10:19
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    אנונימי 06/01/2022 11:37
    הגב לתגובה זו
    חכו ששברון יקדחו מתחת לגז שם אז תקבלו הפתעה בגודל של 1.5 מיליארד ברות הפקה.חכו נדבר בעוד שנה שנתיים...בנתיים כל הסולארי וכל האגירה של חשמל שווה לקליפת השום....
  • 1.
    איפה כל הפמיניסטיות שרצו לקבור את לויתן כל הכבוד לשטיינ (ל"ת)
    משה ראשל"צ 06/01/2022 11:29
    הגב לתגובה זו
  • איפה הכסף של קרן העושר (ל"ת)
    ארז 09/01/2022 17:04
    הגב לתגובה זו
  • עוד יגיע והרבה החל מהשנה בו התחלו לשלם גם מס מיוחד בנוס (ל"ת)
    רוני 17/01/2022 16:14
  • יוסי 06/01/2022 12:40
    הגב לתגובה זו
    מבלבלות תשכל . יוצאות על עומר אדם
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".