איתי רפאל, רציו פטרוליום
צילום: יח"צ

רציו פטרוליום: תגלית בטנג'ר-1 לאחר ניתוח חדש של תוצאות הקידוח

חוות דעת שהתקבלה ממעריך משאבים בלתי תלוי קובעת כי קיים ממצא של נפט בשכבת המטרה הראשונה - מדובר בהתפתחות חיובית, אולם ההערכה היא שעדיין אין הצדקה לפיתוח טנג'ר-1 כמאגר עצמאי
איתי פת-יה | (19)

יחידות ההשתתפות של רציו פטרוליום רציו פטרול יהש -1.87% קופצות בכ-12% אחרי שהשותפות עדכנה את תוצאות קידוח הניסיון (אקספלרוציה) טנג'ר-1 בבלוק Kaieteur בגיאנה, ודיווחה על קיומו של ממצא (Discovery) שהוגדר על ידה כעת כתגלית. העדכון מגיע בעקבות ניתוח חדש של תוצאות הקידוח הראשוני שביצעה בחודש שעבר. רציו פטרוליום מחזיקה ב-25% בבלוק לצד המפעילה אקסון (35%) ושותפות נוספות.

בדיווח הקודם על תוצאות הקידוח, הודיעה רציו פטרוליום כי נמצאו כמויות נפט משמעותיות, אולם אין בכך כדי להצדיק את פיתוחו של טנג'ר-1 כמאגר עצמאי (לכתבה המלאה) - הודעה שהובילה לקריסת היה"ש בכ-60%. 

התפתחות מחיר יחידות ההשתתפות של רציו פטרוליום ב-3 החודשים האחרונים

בשותפות שלחו את התוצאות לניתוח ע"י מעריך משאבים בלתי תלוי, Netherlands Sewell & Associates ולפי חוות הדעת שקיבלה ממנו, בהתאם לכללי המערכת לניהול משאבי פטרוליום (PRMS-SPE) וכן על בסיס המשך ניתוח ממצאי הקידוח ותוצאות של בדיקות הנוספות שעודן נערכות ע"י אקסון, קיים ממצא של נפט בשכבת המטרה הראשונה (Maastrichtian).

על כן, ברציו פטרוליום מדווחים על הקידוח כ"תגלית", הגדרה שמחזקת את ההתכנות לפיתוח עתידי של טנג'ר-1, אך ההערכה היא עדיין כי גם כמויות הנפט שבממצא אינן מצדיקות את פיתוחו כמאגר עצמאי, וכן כי אין בהירות מלאה לגבי איכות הנפט. ברציו פטרוליום יפעלו לפרסום דוח משאבים בתוך 60 יום.

 

אקסון מוביל, מפעילת הבלוק, צפויה בחודשים הקרובים להמשיך לנתח ולהעריך את המידע והממצאים שנאספו במהלך הקידוח על מנת להשלים את התמונה לגבי המאגר שנתגלה וזאת על-מנת לקבוע את מיקומו של הקידוח הבא, כחלק מהמשך פעילות האקספלורציה בשטח הבלוק.

 

הקידוח, אשר נקדח במים בעומק של כ-2,900 מטרים, הגיע לעומק סופי של 7,633 מטרים. במסגרת הקידוח, נקדחו כל שכבות המטרה שתוכננו. תוצאות הקידוח תספקנה מידע גיאולוגי שילמד על הפוטנציאל הפרוספקטיבי של כלל הבלוק וישפיע בצורה ישירה על הפרוספקט הבא שצפוי להיקדח בשטח הבלוק. 

 

תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 15.
    YL 26/12/2020 13:15
    הגב לתגובה זו
    להבנתי אקסון לא תשקיע אגורה יותר בשטח לאור ההצלחה האדירה ב שטחים אחרים ש ב בעלותה ב גינאה השאלה האם רציו פטרוליום חושבת ליזום לבד ...... או להמשיך לשבת על הגדר ו להמתין למשיח
  • גיל 08/01/2021 11:07
    הגב לתגובה זו
    יש התחייבות של אקסון לקידוח נוסף בשטח הרישיון תוך כשנה. דוח המשאבים החדש ייתן יותר מידע לפי דעתי עדיין פוטנציאל מאוד גדול.
  • 14.
    רועי נ 25/12/2020 08:36
    הגב לתגובה זו
    על סמך מה החברה הזאת עדיין מתקיימת? איך חמשת העובדים שלה עדיין מושכים משכורות מהקופה? אין שום חזון לחברה במיוחד עם מנכל כזה חסר נסיון
  • 13.
    דלית 21/12/2020 06:15
    הגב לתגובה זו
    גם לאחר הדוח, למה המניה לא עולה? היא חזרה לאיפה שהיא היתה לאחר הקריסה הענקית..
  • 12.
    YL 17/12/2020 20:52
    הגב לתגובה זו
    פשוט מאוד תקראו את התשקיף ו תגלו ש התשולם העמלות מ רווחי הנפט בנוי כך ש הזאבים יוכלו לכם הכל אז....אולי הכל מ למעלה.
  • אייזנברג 21/12/2020 06:14
    הגב לתגובה זו
    אם היו רווחים, יש לאייזנברג תמלוג על...אבל איזה רווחים יש על חור יבש..אההה...רווחי הפסדים המשקיעים, דווקא יפה??
  • 11.
    גל 17/12/2020 11:30
    הגב לתגובה זו
    הבנתי שהחברה מנסה לעלות את מחיר המניה כדי לשלם משכורות ודמי ניהול לשותף הכללי. המנכל מבאר שבע עדיין מרוויח 50 אלף בחודש?
  • 10.
    קשקוש 16/12/2020 13:48
    הגב לתגובה זו
    תגיד מההצחלה...פיתוח לא יהיה, קל
  • 9.
    עידן 16/12/2020 00:34
    הגב לתגובה זו
    יחידים שמפרסמים, דוח לא אומר כלום, פיתוח לא יהיה, תפסיקו לבלבל במוח
  • 8.
    בלוף ליגד 15/12/2020 18:37
    הגב לתגובה זו
    מעניין שאף שותף אחר לקידוח יצא בהודעה. ואין תכנון לשום קידוח..קיצר מניפולציההההנ
  • 7.
    אספימו 15/12/2020 18:23
    הגב לתגובה זו
    כמה שתשלמו יותר ככה העתודות יעלו. המסמך שלהם טוב למקום אחד בלבד.
  • אייזנברג 16/12/2020 13:49
    הגב לתגובה זו
    רק שאיתן עדיין עובד בקידוחים שלו בסיני..שישחרר כבר
  • 6.
    איתי טביב 15/12/2020 14:52
    הגב לתגובה זו
    דוח קשקוש, אקסון המדיכו הלאה. הסיבה היחידה לפרסום הדוח המצחיק זה כדי לעלות את מחיר המניה מעל 145 על מנת שפטרוליום תמכור את האופציות שלה לממן את הקידוח בסורינאם. לא כך פועלת חברה רצינית.
  • 5.
    YL 15/12/2020 13:48
    הגב לתגובה זו
    שבו בשקט בחוץ יתכן והמאגר נפט כבד שאן לו ביקוש כמו ב חברת אקו אטלנטיק****אגב לאן נעלם מנכל אקו????? פעם בכל ערוץ TV בלונדון אפשר היה לראות כתבה
  • 4.
    תגלית 15/12/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
    בהודעה הקודמת שלכם על אי ודאות המניינ צנחה ב65 אחוז היום באישור על תגלית עולים 10 אחוז מ הולך פה
  • 3.
    משקיע שרוף 15/12/2020 13:01
    הגב לתגובה זו
    100אלף שקל בקידוח הכושל שלהם.....איפה שמשפחות הרשע לנדאו ורטווילי נמצאות אז הסיכוי שלכם לרווח הוא אפסי.תשאלו את אנשי רציו לוויתן אך הם מרגישים לגבי התשואות שקיבלו מלוויתן.העיקר הם התעשרו.הלוואי ואני לא אשמע את השם שלהם לעולם.נוכלים שרופים אצלי לעולם.
  • 2.
    מה עם רציו גז מתי היא תעלה (ל"ת)
    רציובלוף 15/12/2020 13:01
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אז נחכה עוד 59 יום.... (ל"ת)
    גל 15/12/2020 12:50
    הגב לתגובה זו
  • לך על בטוח תמתין בחוץ (ל"ת)
    Yl 15/12/2020 19:16
    הגב לתגובה זו
טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.

דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

אדלטק נסוגה מהתביעה נגד דוראד הדרך להרחבת התחנה נפתחה

שינוי תקנון החברה ניטרל את עילת התביעה; השותפים האחרים יוכלו לקדם את פרויקט דוראד 2



אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה דוראד

המאבק המשפטי סביב הרחבת תחנת הכוח דוראד באשקלון הגיע לנקודת הכרעה - אדלקום, זרוע האנרגיה של קבוצת אדלטק, הודיעה לבית המשפט על מחיקת התביעה שהגישה נגד דוראד והשותפות בה, לאחר שהתברר כי שינוי תקנון החברה ניטרל בפועל את עיקר הסעדים שביקשה. מבחינת השותפים האחרים קבוצת אלומיי-לוזון וקצא"א, מדובר בהסרת החסם המרכזי שעמד בדרכו של פרויקט "דוראד 2", הרחבה בהיקף של מאות מגה-ואטים לתחנת הכוח הפרטית הראשונה בישראל והשבחת ערך משמעותית בהמשך. 

הסכסוך בין השותפים בדוראד נמשך שנים, אך בשנה האחרונה עלה מדרגה. בלב המחלוקת עמדה פרשנות תקנון החברה והסכם בעלי המניות: האם הרחבת התחנה מחייבת אישור פה אחד של האסיפה הכללית, כפי שטענה אדלטק, או שמספיק רוב בדירקטוריון. אדלטק ניסתה לבלום את קידום הפרויקט באמצעות בתי המשפט, אך במהלך השנה שינו בעלי השליטה את תקנון דוראד, כך שהחלטות מהותיות, ובהן הרחבת תחנת הכוח, אינן מחייבות עוד הסכמה מלאה. מהלך זה הפך את התביעה לצעד הגנתי חסר תוחלת, והוביל לנסיגה של אדלטק מההליך.

מבחינה עסקית, זהו הפסד ברור לאדלטק. החברה מחזיקה ב-18.75% ממניות דוראד, אך מתנגדת להרחבה לא משיקולים הנדסיים או סביבתיים, אלא מסיבות אסטרטגיות. הרגולציה בישראל מגבילה יזמים לנתח של עד כ-20% מכושר ייצור החשמל במשק, והרחבת דוראד "מבזבזת" לאדלטק חלק ניכר מהמכסה הזו,  מבלי להעניק לה שליטה או תשואה עודפת. מבחינתה, השקעה בתחנה שבה היא שותפת מיעוט פוגעת ביכולת שלה לקדם תחנות כוח אחרות, שבהן הייתה יכולה ליהנות מחלק גדול יותר מהערך הכלכלי.ולכן, לא מן הנמנע שנפתחה הדרך לעסקת מכירה. 

אלומיי ולוזון - השבחה עתידית בעקבות דוראד 2

לעומת זאת, עבור אלומיי-לוזון וקצא"א, התמונה הפוכה. השתלטותן על המניות שהוחזקו בעבר בידי זורלו הטורקית יצרה רוב שמאפשר להן להניע את הפרויקט קדימה. מבחינתן, דוראד 2 הוא נכס אסטרטגי: הרחבת תחנה קיימת, עם תשתיות פעילות, חיבור לרשת ולקוחות קיימים, נחשבת מהלך מהיר וזול יותר ביחס להקמת תחנת כוח חדשה מאפס.

רשות החשמל מגבילה את מספר תחנות הכוח החדשות שיכולות להתחבר לרשת עד סוף העשור. המשמעות היא משחק סכום אפס: כל פרויקט שמתקדם ותופס "מקום" ברשת, חוסם פרויקטים אחרים. אם דוראד 2 תגיע לסגירה פיננסית ותבטיח את מקומה, היא תצמצם באופן ניכר את מרחב הפעולה של יזמים מתחרים ותשפיע על מפת הייצור של החשמל בישראל לשנים קדימה.