משאבת דלק
צילום: Istock

דלק ישראל הודיעה על הפעלת מתקן גז דחוס

דלק ישראל הודיעה היום על הפעלת מתקן גז דחוס טבעי בסכום השקעה כולל של 62 מיליון שקל 
גיא עיני |

מנכ"לית דלק ישראל, אסתר אלדן הודיעה היום על הפעלת מתקן דחיסת גז טבעי וכניסתה לתחום אספקת גז טבעי דחוס לצרכני אנרגיה. מתקן הדחיסה הממוקם בפי גלילות באשדוד וגודלו כ 3,500 מ"ר, מאפשר לדחוס גז טבעי לתוך מכלים מיוחדים ולהוביל אותו לצרכני אנרגיה ברחבי הארץ.

על פי החברה, סכום ההשקעה שהושקע במתקן הדחיסה הינו כ-50 מיליון שקל, סכום השקעה במכליות גט"ד (גז טבעי דחוס) ייעודיות כ- 12 מיליון שקל, סה"כ השקעה של 62 מיליון שקל.

לאחרונה החלה החברה לספק גז טבעי דחוס למחלבת שטראוס באחיהוד ובקרוב תחל לספק גז טבעי דחוס לתדלוק צי משאיות האשפה של עיריית חיפה. יתרונות הגז הטבעי הוא בכך שהוא זול יותר ממקורות אנרגיה קיימים (כגון: סולר, בנזין, גפ"מ)  והשימוש בו  מפחית משמעותית את זהום האוויר.

מתקן דחיסת גז טבעי

 

אסתר אלדן, מנכ"לית דלק ישראל אמרה כי ההחלטה  על ההשקעה במתקן דחיסה הינה פועל יוצא מהאסטרטגיה העסקית של החברה להרחיב את פעילותה בקרב צרכני אנרגיה בתחומי התעשייה ותחנות הדלק. אנו צופים כי מהלך זה יביא לחסכון משמעותי בעלויות האנרגיה של בתי עסק ולהקטנת זיהום האוויר בישראל.

יורם כהן, מנכ"ל דלק גז טבעי - בעלת הרישיון לדחיסת ואספקת גז טבעי, אמר כי מתקן הדחיסה מאפשר לדחוס ולהוביל גז טבעי לצרכני אנרגיה שצנרת החלוקה לא תגיע אליהם ועד היום לא יכלו ליהנות מהיתרונות הרבים של הגז הטבעי.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן

"המשבר באירופה הפך את האנרגיות המתחדשות לאסטרטגיה, ואנחנו שם"

אייל פודהורצר, מייסד משותף ומנכ"ל אקונרג'י, מציב יעדים שאפתניים לחברה לקראת 2026, ומסביר מדוע גרמניה היא יעד אסטרטגי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה אנרגיה ירוקה

יתרונה הגדול של אקונרג'י הוא הפוזיציה שלה כ"שחקן מקומי" בכל שוק שבו היא פועלת, כך לדברי אייל פודהורצר מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י, בכנס אנרגיה ותשתיות של ביזפורטל. "בניגוד לשחקנים רבים שמגיעים עם הון בלבד, אנחנו למעשה יזמים מקומיים. נכנסנו מלמטה, מעולמות הפיתוח, וכיום אנחנו יצרני חשמל. בכל מדינה אנחנו בונים תשתית מקומית עם צוותי הנדסה, תכנון ותפעול, שמאפשרת לנו לנצל ידע, להוזיל עלויות ולהגדיל רווחיות".

בבואם לבחון מדינה חדשה, הסביר פודהורצר, החברה בודקת מספר פרמטרים: גודל השוק, יעדיה האנרגטיים של המדינה, חיבור לרשת החשמל, ורווחיות הפרויקטים. "המלחמה בין רוסיה לאוקראינה האיצה את התוכניות – מדינות קבעו יעדים שאפתניים מאוד. גרמניה, למשל, שואפת להגיע ל־80% אנרגיות מתחדשות עד 2030 ול־100% עד 2035", ציין.



"צוואר הבקבוק הוא לא הכסף – אלא החיבור לרשת"

על אף עודפי ההון המחפשים השקעות באירופה, פודהורצר מבהיר: "הבעיה אינה מימון, אלא זמינות פרויקטים וחיבור לרשת. אנחנו מפתחים היום פרויקטים שכבר אושרו אך יתחברו לחשמל רק ב־2029 או 2030. לכן אנחנו בונים מלאי פרויקטים ארוך טווח".

לדבריו, המלחמה באוקראינה סימנה נקודת מפנה: "אירופה הציבה לעצמה יעד ברור שהוא עצמאות אנרגטית. ראינו רגולציה חדשה, מכסות גבוהות יותר, מענקים ותמריצים. כיום אין היגיון כלכלי בהקמת אנרגיה שאינה מתחדשת. השוק מתרחב גם בזכות המעבר לרכב חשמלי".