"בפרוספקטים שמופו אך עוד לא נקדחו בישראל יש עוד 10.7 TCF של גז טבעי"

בועידת אנרגיה ועסקים 2013 אמר מנכ"ל רציו על "לוויתן": "עומד בפנינו אתגר הנדסי ממעלה ראשונה שעלות פיתוחו כ-5 מיליארד דולר"
יעל גרונטמן | (14)

"בפרוספקטים שעוד לא נבדקו יש עוד כ-300 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי", כך אמר היום הממונה על ענייני הנפט והגז במשרד האנרגיה והמים, ד"ר אלכסנדר ורשבסקי בפאנל בנושא חיפושי נפט שהתקיים היום במסגרת ועידת אנרגיה ועסקים 2013 בכפר המכביה. כלומר להערכת הממונה באזורי הרישיונות שמופו אך טרם נקדחו יש עוד 300 BCM (מיליארד מטר מעוקבים) ששווים כ-10.7 TCF (טריליון רגל מעוקבים), שזה בערך גודלו של מאגר "תמר".

לדברי הממונה על ענייני הנפט והגז "אחוז האקספלורציה בישראל הוא כ-55%, הרבה יותר גבוה ביחס לעולם שם היחס הוא כשליש. צריך לקחת את הכישלונות בפרופורציה. יש פוטנציאל למטרות אחרות שעוד לא נבדקו וגם ביבשה. בים הפוטנציאל העיקרי נמצא בעומק כמו במקרה של 'לוויתן' ומבנים דומים אחרים. בפועל נכון להיום 95% מהגז הטבעי מגיע ממאגר 'תמר'".

ד"ר ורשבסקי סמן את האתגרים עיקריים של המדינה ואמר כי "האתגר הראשון הוא אספקה סדירה של גז טבעי לישראל. כדי להשיג את זה יש אתגר לבעלי שדה "לוויתן" בפיתוח השדה. נובל כבר הוכיחה בשדה "תמר" שהיא יכולה לעמוד באתגרים אלו".

בנוסף, "יש גם היבטים רגולטורים לפתור כמו אישור סופי של תוכנית מתאר ארצית להבטחת כניסה של גז מכמה נקודות. אתגר נוסף הוא ההחלטה על היצוא על ידי הממשלה. כמו כן חשוב לבדוק האם ניתן להפיק גז ממאגר "מרי b" שיכול להיות מאגר אסטרטגי עתידי.

אדיסון רוצה להגדיל את הפעילות בישראל

הממונה הדגיש את החשיבות שהוא רואה בכניסתם של משקיעים בינלאומיים לענף ואמר "חשוב לנו לעודד כניסת גורמים בינלאומיים. יש מספר רישיונות עם פרוספקטים וכניסה של חברות בינלאומיות לפיתוח היא משימה חשובה".

בהתייחסות לדברים אלה של הממונה אמר אלסנדרו אגוסטיני מנהל הפיתוח העסקי של חברת אדיסון, "התחלנו את הפעילות בישראל לפני שנה. אנחנו רוצים להגדיל את הפעילות שלנו בישראל ולא רק בשני הרישיונות שיש לנו. יש תקווה. יהיו תמיד קידוחים יבשים אבל אם יש כבר תגליות יהיו עוד".

עלות פיתוח "לוויתן" - 5 מיליארד דולר

יגאל לנדאו , מנכ"ל רציו שהשתתף גם הוא בפאנל אמר כי "השלב הבא הוא פיתוח "לוויתן". עומד בפנינו אתגר הנדסי ממעלה ראשונה ואנו מעריכים את עלות הפיתוח בכ 5 מיליארד דולר, זה יהיה הפרויקט הגדול ביותר שנעשה אי פעם במדינה".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

לנדאו שאמר "סבלנו מעיכובים שגרמו לאי וודאות למשל סוגיית הייצוא" הדגיש כי "חברות בינלאומיות לא יגיעו לישראל אם תהיה מגבלה של שני רישיונות".

והוסיף, "יש במים הכלכליים של ישראל עוד הרבה גז ובלי ההשקעות של מליארדי הדולרים לא ימצאו אותו. הקלה בתנאים הדרקוניים תעודד את התחרות ותגדיר את כמות הגז במים הכלכליים".

אוהד מראני , מנכ ל הכשרה אנרגיה שהתייחס לכך ששתי המטרות ב"שרה" ו"מירה" נמצאו יבשות, ציין כ עד כה נעשו בארץ 500 קידוחים ואמר "יש סטיסטיקות ואנחנו חלק מהן. אנחנו עושים עיבודים ופינויים במטרות שעוד לא נקדחו ואנחנו מאמינים ברישיונות. דבר נוסף שאנחנו עושים הוא משקיעים מאמצים רבים להביא מפעיל שותף חזק כדי להוביל את הפעילות ברישיונות "שרה" ו"מירה".

לדבריו, "יש פקק שמשתחרר בצורה חלקית בנכונות החברות האמריקניות להכנס לישראל. חלק מזה זה המעבר של ארה"ב מיבואנית נפט ליצואנית נפט. יהיה לנו חלון שבו חברות אמריקניות פחות יחששו ממדינות ערב ויבוא לכאן. זה מתחבר לצורך במדיניות מסבירת פנים לחברות זרות. זה האתגר האמיתי של חברות ושל מדינת ישראל עם מדיניות רגולציה ברורה ושחרור פלונטרים על ידי הממשלה".

תגובות לכתבה(14):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 11.
    מוטי 22/11/2013 15:27
    הגב לתגובה זו
    להשקיע בחברות אנרגיה שכבר מפיקות ומרוויחות
  • 10.
    סזר 20/11/2013 15:55
    הגב לתגובה זו
    בזמן האחרון גלובס מקבלים הרבה כסף מיאנטרסנטים כדי להחפיש את מניות הגז היום הם עברו לק]פריסין שכאילו לא מסתדרים אם נובל עלק הכל ביכדי לעצור את המומ נתום החיובי בסקטור הגז ממש פחי זבל כמו הבעל הבית שלהם לא רו אה מימטר אצלו הכל זה כסף לא חשוב שלא חיובי היקר ליגרום נזק למשקיעים פח זבל עלק גלובס פח זבל של עיתון
  • 9.
    מקשקשים........ 19/11/2013 18:39
    הגב לתגובה זו
    רציו לשוא , מר לנדאו מסתיר מהציבור את הבדיקות הססמיות של שדה הגז בשדה גל "רועי" ו"נטע" ורק מקשקש בביבורים כלליים חסרי תועלת לציבור המשקיעים ! צופה עוד ירידה של 5-6 אחוז ...
  • 8.
    הכי ותיק 38 19/11/2013 17:35
    הגב לתגובה זו
    כאשר מנכל רציו אומר ///// דרושים עוד כ 5 מיליארד דולר לפיתוח//// כל אדם שמושקע בענף מבין----דרושים לפחות עוד 7-8 מליארד לפיתוח לויתן זה חומר למחשבה כמה שנים אתם עוד מוכנים לסבול בהחזקת נייר שלא בטוח מה היה גורלו
  • זהירות ותיק 38 =שורטיסט שהתחבא מתחת לאדמה בעליות רציו (ל"ת)
    רץ אץ 20/11/2013 01:15
    הגב לתגובה זו
  • למדינה יש אינטרס לפתח את המאגר צר עין עלוב שכמותך... (ל"ת)
    יעקב 19/11/2013 20:57
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    גיל 19/11/2013 17:35
    הגב לתגובה זו
    וברצינות, ברור שלא. דברים גדולים קורים ויקרו בנושא ולא רק בתחום הבורסה והחיפושים. תעשייה שלמה קורמת עור בארץ. בהצלחה לכולנו.
  • 6.
    חבריםהעים ראיתם אך 19/11/2013 17:21
    הגב לתגובה זו
    ופו הבורסה שלנו לא מתיחסת לכום רק עולה הבורסה 6 נקודות מהסי של כול הזמנים בפברואר שנת 2009 היתה המפולת מי 1340 נפלה פורואר לקנות מצנח גדול אני רוצה לראות את כול החחמים בבורסה
  • איפה יש נפילות יא אהבל (ל"ת)
    יעקב 19/11/2013 20:56
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    הזדמנות ב- הזדמנות (ל"ת)
    ק . רפי 19/11/2013 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    חברים על אזה חולשה 19/11/2013 16:59
    הגב לתגובה זו
    חברים המדינה לא מפגרת הבורסה הי שמתעה את הציבור מדברים על חלשה בבורסה לא צריך לעבוד בבורסה של ישראל כי פו זה ארץ הקודש רק עולה אבל הבורסה הי כמו בת יענה נסדק נפלת ופו עולה אבל מתי שהי רוצה הי מתיחסת לנסדק
  • 3.
    תמים 19/11/2013 16:57
    הגב לתגובה זו
    תפרסמו כבר את הסקרים של מאגר גל
  • 2.
    גזפרום 19/11/2013 16:54
    הגב לתגובה זו
    יכןל להיות שיש בגל 6 טי סי אף והרבה נפט...
  • 1.
    לא מיליון- מיליארד (ל"ת)
    לב 19/11/2013 16:30
    הגב לתגובה זו
כנס אנרגיהכנס אנרגיה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן |

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.