ריצ'ארד גאסו: "השוק מתמחר שהמלצות צמח יאושרו", מה יקרה בתרחיש קיצון?
סף הלחץ סביב סוגיית ייצוא הגז הטבעי נמצא בעלייה, לקראת ההכרעה בעניין שבינתיים מתעכבת. מצד אחד עומדות החברות (דלק, נובל ורציו יהש) שלוחצות לאישור המלצות 'צמח' מצד שני עומדים חברי כנסת ובראשם יו"ר האופזיציה שלי יחימוביץ' שמתנגדים לייצוא.
Bizportal שוחח הבוקר עם 3 אנליסטים לגבי ההתנהגות הצפויה של המניות בתרחישים השונים. לדברי ריצ'ארד גאסו, אנליסט האנרגיה בדש ברוקראז', "כרגע ההנחה היא שהמלצות צמח יאושרו. גם אם יהיו שינויים קטנים בהמלצות, זה לא יהיה קריטי. השאלה הקריטית היא האם תהיה כדאיות לפיתוח 'לוויתן'. והרי זה אינטרס של המדינה לפתח את 'לוויתן', גם לצורך צריכה מקומית. לכן אני מעריך שבסופו של דבר יאפשרו ייצוא ובכמויות מספקות, כלומר תהיה כדאיות לפיתוח 'לוויתן'. עם זאת, על המשקיעים לקחת בחשבון כי במקרה של איסור ייצוא או מתן אישור ייצוא אבל בכמויות שלא מצדיקות פיתוח של 'לוויתן', פוטנציאל הירידה במניות הקשורות הינו גבוה יותר ובאופן משמעותי מפוטנציאל העליות במידה ויאושרו ההמלצות".
גיל בשן , אנליסט האנרגיה של איביאיי, אומר כי "השוק מתמחר כיום את המניות תוך שהוא מניח שהמלצות צמח יאושרו, ואני גם חושב שבצורה כזו או אחרת - זה מה שיקרה. אני לא מניח שיאשרו ייצוא של כמויות קטנות מידי שכן זה לא יאפשר פיתוח של לוויתן. הדבר הבעייתי בעיניי זה התמשכות התקופה שבא לא מקבלים החלטה. לדעתי, תחת ההנחה המרכזית שאכן יהיה ייצוא - יש עוד אפסייד במניות".
ירון זר מכלל פיננסים אומר כי "אם כמות הייצוא לא תופחת מ-400 BCM, אז לא אמורה להיות בעיה, כלומר לא תהיה פגיעה אפקטיבית. מתחת לכמות הזאת, החברות יצטרכו לעשות שינויים בתוכניות הייצוא שלהן. מעבר לכך, ההמלצות של 'צמח' הסתכלו על שנת 2013 כשנה ראשונה מתוך אופק של 25 שנה. במידה ויבוצע השינוי המינורי של התחלה מ-2014, שינוי זה לבדו אמור להגדיל את היקף הגז המיועד לשוק המקומי - כלומר פגיעה מסויימת בייצוא. צריך לשים לב בעניין זה, שכל תשומת הלב היא על כמויות הייצוא, אבל ייתכנו שינויים נוספים בהמלצות צמח שישפיעו על המניות הקשורות. בכל אופן, עדיין מוקדם לדעת מה יחליטו הפוליטקאים".
נציין כי רציו יהש מדשדשת כבר למעלה מחצי שנה במחיר הולך ויורד (כפי שניתן לראות בגרף). גם אבנר יהש מדשדשת כבר תקופה ארוכה (מאז דצמבר) כאשר המשקיעים ממתינים להתפתחויות בגיזרת הייצוא.
- 9.מוטי 22/05/2013 21:50הגב לתגובה זוועדת צמח פעלה לפי רוחו של לנדאו שהיה הבוס של צמח. כזכור לנדאו היה הלוביסט הגדול ביותר של תשובה ונובל אנרג'י כאשר פעלה ועדת שישינסקי. זכור לנו ואנו לא שוכחים את ההפחדות שלו אם נגדיל את גובה התמלוגים. התמלוגים גדלו וכולם רוצים וממשיכים בחיפושי וקידוחי הנפט.
- 8.K 22/05/2013 14:31הגב לתגובה זוזה א ב של כלכלה, שיפור בכלכלה מגיע מהכנסת כספים למדינה מבחוץ, לא מהעברת כסף מהאזרח לקופת המדינה
- 7.יוסי 22/05/2013 13:07הגב לתגובה זומדוע מתפרסמים הודעות שליליות תמיד באתר זה בעזרת הידען הגדול ירון זר
- 6.זאביק 22/05/2013 12:51הגב לתגובה זורציו תעלה 300 אחוז. בתרחיש קיצון טבע תפשוט רגל. בתרחיש קיצון ירון זר יהיה בעד.
- 5.בני 22/05/2013 12:05הגב לתגובה זוכי צריך איזה 10 שנים מראש עד שיקימו צינורות מרוסיה במחיר כפול ומשולש מהיצוא
- בני יפה שתיקה לחכמים קל וחומר לך. (ל"ת)בתוך עמי 22/05/2013 14:06הגב לתגובה זו
- 4.צריך להפגין נגד המפגינים גדי לעזור לממשלה להחליט. (ל"ת)אלעד 22/05/2013 12:05הגב לתגובה זו
- 3.רועי 22/05/2013 11:43הגב לתגובה זומורחים את ההחלטה כבר שנה. לבנון וקפריסין ייצאו גז עוד לפנינו.
- 2.xipr28 22/05/2013 11:41הגב לתגובה זונראה אותם מחזירים את הרשיונות למדינה לא צריך לתמרץ ולא לצפר יש מספיק לכולם הבעיה שתשובה רוצה לבלוע את כולם ולא להשאיר כלום לאחרים יחזירו המדינה תפתח וכל הרווחים ילכו למדינה לטובת האזרחים
- טמבל וככה המדינה לא לקחה הכל? להזכירך 80% !! (ל"ת)רון 22/05/2013 12:49הגב לתגובה זו
- רועה חשבון 22/05/2013 12:20הגב לתגובה זוהחברות יפתחו בהתנדבות ואת כל הכסף יעבירו לממשלה. מה אתה אומר?
- משקיע קטן 22/05/2013 20:59צריך להוציא צו שיכריח את החברות לפתח את המאגרים, ואחר כך לקחת להם את המאגרים, ולזרוק את החברות ואת המשקיעים לים!
- שייקה 22/05/2013 11:57הגב לתגובה זואם אתה לא מבין אז תשתוק שלא נקרא את השטויות שאתה כותב
- 1.שר 22/05/2013 11:39הגב לתגובה זואני לא מבין אם אתם כאלה חכמים למה ל א התניתם עוד לפני הקידוח ככה ניראת מדינת ישראל מדינה שהעסקנים שלה חיים בחושך מי יפתח את הבאר שלי החולת נפש שאותה מעניין רק הכיסא חברה אף אחד נורמאלי לאיבוא להשקיע פו בבי תתעורר
- דג 22/05/2013 22:37הגב לתגובה זולבנון: לפני שבועיים יצאו מכרזים, 40 משתתפים לאחר ניפוי. קפריסין, מספר המשתתפים במכרז רשיונות, אתם יודעים טוב ממני. בריטיש גז ויתרה על חלקה בתמר, בעזה מוכנה להשקיע, בישראל - לא.
מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
כשמחירי הנפט יורדים, חשוב להסתכל על עלות ההפקה - החברות עם עלות הפקה נמוכה, ייפגעו פחות וירוויחו יותר; על החברה שפועלת בארץ והעתיד שלה הוא בגיאנה
מחיר הנפט מסוג ברנט צנח מכ-73 דולר לפני שנה לרמה של כ-63 דולר - ירידה של כ-14%. זו ירידה שאמורה להיות מכה קשה למניות הנפט. עם זאת, שברון הצליחה להפיק השנה תשואה חיובית קטנה, עובדה המעידה על אופן שונה שבו השוק מתמחר את נכסיה ואת יכולתה לייצר תזרים גם בסביבה מאתגרת. שברון פועלת גם בישראל עם החזקות במאגרי הגז, אבל נראה שהעתיד שלה מצא בגיאנה
ב-UBS מתארים את שברון כמובילה בתחום האפסטרים (חיפוש והפקה). האנליסטים מסבירים שהשוק מתמחר לא רק את מחיר החבית, אלא גם את מלאי הרזרבות, עלויות ההפקה וקצב יצירת המזומנים לטווח ארוך. הם ממליצים על המניה כמועדפת בסקטור וסבורים שהיא צריכה להיסחר בפרמיה על הסקטור מכיוון שהיא עם נכסים איכותיים שמייצרים תזרים חופשי יציב גם בסביבת מחירים נמוכה.
למה ירידת מחירי הנפט לא שוברת את שברון
ירידת מחירי הנפט פוגעת בכל היצרנים, אך בעוצמות שונות. פרמטרים כמו איכות מאגרי ההפקה ועלות הפקה לחבית קובעים את גובה הפגיעה. ככל שהנכסים זולים יותר להפקה (ככל שעלות ההפקה לחבית נפט נמוכה יותר), כך החברה יכולה להמשיך להרוויח, או לפחות לשמור על תזרים חיובי, גם כשהברנט יורד לאזור ה-60 דולר.
שברון נתפסת כחברה שמצליחה לאזן בין מחזוריות הנפט לבין ניהול הון ממושמע, תוך שמירה על תזרים לבעלי המניות גם בתקופות קשות. מניות נפט לא נעות אחד לאחד מול מחיר החבית – יש השפעה של ציפיות עתידיות, החלטות השקעה בפרויקטים, רכישות ומכירות נכסים, ותמחור סיכונים רגולטוריים וגיאופוליטיים. החלטות ההשקעה של שברון בגיאנה משפיעות באופן משמעותי על תפיסת המשקיעים.
- עלייתה ונפילתה של חלוצת הרובוטיקה הצרכנית והצבאית
- לידיעת המשקיעים בשותפויות הגז - שברון צופה ירידת מחירים לקראת סוף העשור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רכישת הס והמאגר בגיאנה: הקלף המנצח
נקודת המפנה בסיפור שברון היא רכישת הס, מהלך שהביא חשיפה לרזרבות נפט משמעותיות בגיאנה. אזור זה הפך בשנים האחרונות לאחד ממוקדי ההפקה המעניינים בעולם הודות לשילוב של מאגרים גדולים ועלויות הפקה תחרותיות.
