גז-נפט

חמצן למשק האנרגיה: בקידוח 'פינקלס' נתגלה גז - יחובר למאגר מרי-B עד יולי

קידוח 'פינקלס' סמוך למאגר ים תטיס. אושר תקציב פיתוח של המאגר בהיקף כולל של 100 מיליון דולר. המאגר יחובר ל'ים תטיס' ומיועד לגשר על מחסור בגז טבעי עד שיושלם פיתוח מאגר 'תמר'
תומר קורנפלד | (7)

חדשות מעודדות למשק האנרגיה מגיעות היום מכיוונן של נובל אנרג'י, אבנר יהש ודלק קידוחים יהש. השותפות הודיעו היום כי בקידוח 'פינקלס' אשר סמוך למאגר מרי-B נמצאה שכבת גז טבעי בעובי של כ-30 מטר.

בכוונת נובל לפתח את המאגר ולחברו למאגר ים-תטיס. הגז יופק מן המאגר צפוי לגשר על הפערים הקיימים בצרכי הגז של המשק עד שהגז הטבעי ממאגר 'תמר' יזרום למשק עד אמצע 2013.

קידוח פינקלס בוצע על ידי אסדת ה-ENSCO 5006 (לשעבר פרייד נורת' אמריקה). הקידוח בוצע במאגרי לווין אשר סמוכים למאגר מרי-B שמספק היום את מלוא התצרוכת של מדינת ישראל.

במהלך הקידוח ביצעה נובל אנרג'י בדיקות לוגים תוך כדי קידוח (LWD) אשר הצביעו על קיומו של מאגר גז טבעי. בימים הקרובים צפויה נובל אנרג'י להשלים את עבודות הקדיחה והשלמתו כקידוח הפקה. לאחר מכן צפויה האסדה לעבור לידי שותפות ישראמקו יהש אשר תבצע קידוח ב'שמשון'.

גג מאגר הגז הטבעי בקידוח נמצא בעומק של 1,774 מטר (כולל עומק מים של 375 מטר). תקציב הפיתוח הכולל של המאגר עומד על כ-100 מיליון דולר. סכום זה כולל את עלויות האקספלורציה הנאמדות בכ-30 מיליון דולר. פיתוח המאגר הינו חלק מפיתוח משולב של מאגרי הלווין ושל מאגר נועה.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    יעקב 17/04/2012 07:18
    הגב לתגובה זו
    למה אין התייחסות שמדובר בתגלית ? למה איך התייחסות לכמות, ולו משוערת ? למה אין התייחסות לגילוי ולהשפעה על השותפות בקידוח ? מדברים רק הוצאות - למה אין התייחסות לצפי הכנסות ? מי הצרכן המרכזי ולמי מוכרים ? מי אמר שמוכרים לחב' חשמל ?
  • 3.
    מר צבי 16/04/2012 19:23
    הגב לתגובה זו
    קידוח שמן נמצא בסמוך לקידוחים אלו זה הזמן להתחיל לאסוף סחורה אל תגידו שלא אמרתי לכם .
  • 2.
    מקס פאואר 16/04/2012 15:12
    הגב לתגובה זו
    לאחר פיתוח השדה כדאי להתנתק כליל מהגז המוסלמי של מצריים.
  • חזי 17/04/2012 14:10
    הגב לתגובה זו
    על הפנסיה החלומית או חשמל חינם ואפילו לא על מתנות החגים השמנות
  • מר צבי 16/04/2012 19:27
    הגב לתגובה זו
    יש להתחיל לאסוף סחורה בקידוח שמן הוא קרוב לקידוחים האלה ושלא תגידו שלא אמרתי לכם
  • 1.
    זיפו 16/04/2012 10:36
    הגב לתגובה זו
    מי שלא משקיע היום בגזיות עולות כמו מודיעין והזדמנות שטרם ביצעו פריצה למרות רישיונות איכותיים יאכל לעצמו את הלב בעוד 2-3 שנים. הוא יאמר , הייתי שם , צפיתי מהצד , ידעתי שיפרצו אך השתפנתי. איך אמר הגיבור באווטאר , לפעמים רגע של טירוף מביא אותך להצלחה אדירה, לחלקכם כניסה לגזיות הנו רגע של טירוף . לחלקנו זה טירוף לא להיות שם , כי כל הים מלא גז. תעזבו נפט , זה בונוס . בהצלחה לכל המושקעים בגזיות .
  • אלי י 16/04/2012 12:28
    הגב לתגובה זו
    על משהו מהותי כמו תוצאות קידוח. לוויתן 1 כמו כמות הגז הסופית שבמאגר לוויתן אותנו לו מעניין. דיווחי סרק. שאין להם כל משמעות אתם לו עוסקים בעיקר אלה בטפל ........
דוראד
צילום: צילום מסך אתר החברה

דוראד יוצאת לדרך עם תחנת הכוח השנייה: הדירקטוריון אישר את הקמת "דוראד 2"

לאחר שינוי התקנון וגיבוש גוש הרוב, אושר תכנון וביצוע הרחבה של כ-640 מגה-ואט בהשקעה של כ-3 מיליארד שקל; החברה התחילה להיערך ברמה הפרקטית: מצד אחד לארגן את המימון מול הבנקים והגורמים המממנים, ומצד שני להבטיח מקום אצל יצרני הטורבינות בעולם

צלי אהרון |


אמש אושרה באופן רשמי יציאתה לדרך של תחנת "דוראד 2" - פרויקט ההרחבה הגדול של תחנת הכוח הפרטית באשקלון. מדובר בהוספה של טורבינה חדשה שתגדיל את כושר הייצור של התחנה בכ- 640 מגה-ואט, כך שסך ההספק יעמוד על כ-1.5 ג׳יגה-ואט. מדובר על מהלך שיהפוך את דוראד לאחת מהתחנות הגדולות והמרכזיות במשק הישראלי. היקף ההשקעה מוערך בכ- 2.5-3 מיליארד שקל.

המהלך התאפשר לאחר שבתחילת ספטמבר הנוכחי שונו סעיפי התקנון של החברה באסיפת בעלי המניות, מהלך שהוביל לכך שגוש הרוב החדש - המורכב מאלומי לוזון, המדינה (באמצעות קצא״א) וחברת הפניקס : מחזיק בלמעלה מ-80% מהזכויות. שינוי זה ניטרל את יכולתה של אדלטק, שמחזיקה כ-19% בלבד, להטיל וטו על החלטות מהותיות. למעשה, לראשונה בתולדות דוראד נוצר רוב יציב וברור שמסוגל להוציא לפועל מהלכים אסטרטגיים, ובראשם הרחבת התחנה.

במקביל לאישור העקרוני, החברה החלה לבצע את הצעדים המעשיים הנדרשים: גיבוש תקציב ראשוני לקראת סגירה פיננסית מול בנקים וגופים מוסדיים, ושריון "חלון ייצור" אצל ספקי ציוד טורבינות בינלאומיים. מדובר בשני שלבים קריטיים, האחד כדי להבטיח את מקורות המימון להקמה, והשני כדי להבטיח שלא ייווצר עיכוב של שנים בשל עומס ההזמנות בשוק העולמי. הפרויקט צפוי לתרום באופן מהותי ליציבות משק החשמל בישראל. 

ההוספה של מאות מגה-ואט לרשת בארץ תאפשר פיזור עומסים יעיל יותר בימי חום כבד ובאירועי חירום, ותקטין את הסיכון למחסור בהספק. בנוסף, בהיבט הכלכלי, הגדלת התחרות והיכולת של תחנות פרטיות לספק יותר חשמל עשויה להוביל בטווח הבינוני לבלימת עליות תעריף ואולי אף לירידה במחירים. כמו כן, המהלך מחזק את מעמדה של קבוצת לוזון בתחום האנרגיה ומבסס אותה כאחת מהשחקניות המרכזיות במשק. צירוף הפניקס והמדינה לגוש הרוב מעניק לחברה יציבות נוספת מול לחצים חיצוניים, ומאותת לשוק על ביטחון גבוה בהיתכנות הכלכלית של ההרחבה. 

מנגד, אדלטק נותרה כעת במיעוט ללא יכולת ממשית להשפיע, ותיאלץ לשקול את דרכה מחדש: בין אם משפטית או עסקית. עם זאת, הדרך ל"דוראד 2" עדיין לא פשוטה. החברה מציינת כי ההקמה מותנית בקבלת היתרי בנייה, בהשגת מימון בהיקפים גדולים, ובהתמודדות עם רגולציה מסוימת. כל עיכוב באחד מאלה עלול לדחות את לוחות הזמנים. בשוק מעריכים כי גם אם הכל יתנהל חלק, הפרויקט יגיע לשלב הפעלה מסחרית רק בעוד מספר שנים.

חן בר יוסף
צילום: שלומי אמסלם לעמ

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו |
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פורסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פורסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".



יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".