חזון מזרח תיכון חדש לנדאו: "ייצוא הגז המיידי מישראל - לפלשתינאים ולירדנים"
"טבעי כי הייצוא המיידי של גז טבעי - יהיה לשכנינו הפלשתינאים ולירדנים ואני מאמין שהקשר הזה יכול להיות נדבך חשוב ליצירת אמון ולשלום באזור", כך פרש שר האנרגיה והמים, ד"ר עוזי לנדאו, את חזון המזרח התיכון החדש שלו בכנס של השבועון Economist העוסק באתגרי האנרגיה האירופיים שמתקיים היום באתונה.
השר לנדאו נשא דברים במעמד הפתיחה, בו לקחו חלק גם שרי האנרגיה והסביבה מיוון ומקפריסין. בהמשך יתקיים דיון פתוח על אתגרים גלובאליים ובעיות שחולקות מדינות האזור.
בראשית דבריו איחל השר לנדאו הצלחה בחיפושי הגז הטבעי המתבצעים בתקופה זו בקפריסין ומתחילים בחודש הבא ביוון. "ההצלחה שלכם היא ההצלחה של האזור". אמר השר וציין כי מומחים מעריכים שבמזרח התיכון יש כמויות גז טבעי נכבדות ביותר.
השר דיבר על האתגרים שמציבים הגילויים בפני המשק והכלכלה הישראלים. "משק האנרגיה צפוי לעבור לשימוש נרחב ביותר בגז טבעי, נפתח את השימוש בגז טבעי ובמוצריו כמו מתנול, לתחבורה. באופן שיאפשר להשתחרר ככל הניתן מהתלות בנפט הערבי".
"הייצוא המיידי שאנחנו יכולים לחשוב עליו הוא לפלשתינאים ולירדנים, אנו מאמינים כי שימוש בגז הטבעי הישראלי עבור השכנים, ייצור אמון שיוכל לקדם את השלום באזור" אמר.
בסיכום דבריו אמר השר: "אנו מאמינים באמונה עמוקה, כי ההתפתחות החשובה הזו, במזרח התיכון, תוביל לעתיד טוב יותר לארצות שלנו, כמו גם לשכנינו. אנו בטוחים כי במזרח התיכון, שכרגע נמצא בכאוס, השותפות הזו, שבין יוון ישראל וקפריסין תיצור בסיס של יציבות שכל כך חשובה לאזור".
שגריר ישראל ביוון סיפר כי שישה שרים ישראלים ביקרו ביוון בשנה האחרונה לצורך יצירת שיתופי פעולה שונים, ו 12 שרים יוונים ביקרו בארץ, דבר המעיד על שיתוף הפעולה הפורה בין המדינות.
במהלך הביקור יחתום השר לנדאו עם שר האנרגיה והגנת הסביבה והאקלים היווני, על הסכם לשיתוף פעולה בין ישראל ליוון בתחום הגנת הסביבה, ההסכם, המדבר על החלפת ידע וניסיון, מדגיש במיוחד את נושא ניהול המים, טיהור השפכים וההשבה, התפלת המים, וכן הפקת ביו גז, ביומסה, התייעלות אנרגטית ועוד.
פגישת השרים מתקיימת על רקע הידוק היחסים בין המדינות בתחום יחסי החוץ, ולצורך בחינת אפשרויות להרחבת שיתוף הפעולה בין שלושת המדינות בתחומי האנרגיה והסביבה. השרים יעסקו בהזדמנויות החדשות הנובעות מתגליות הגז באזורי המים הכלכליים של ישראל ושל קפריסין, תוך בחינת הפוטנציאל הכלכלי הטמון בהם. עוד יעסקו בקידום פרויקטים בתחום האנרגיות המתחדשות, ובקידום הכבל החשמלי מישראל דרך קפריסין ליוון, שהסכם להקמתו נחתם לא מכבר בין החברות המבצעות.
כזכור הכבל החשמלי, באורך 600 ק"מ, נועד לגיבוי הדדי למשקי החשמל, שיעניק יתירות וביטחון ארוך טווח למשקי האנרגיה, והוא ישנה את מעמדה של ישראל ממצב של אי אנרגטי לחברה הנתמכת על ידי הגוש האירופי.
- 2.ג' ק . 29/03/2012 13:40הגב לתגובה זועכשיו הזמן לתת פול גז על הפקת אנרגיה סולארית . במקום להקשות שיפתח את כל הסכרים ויעודד להשקיע בסולארי בכל המרץ . זה העתיד כי שמש יש לנו בשפע !
- 1.גי 28/03/2012 18:31הגב לתגובה זואין לי מילים העם יודע מה גרמו לו ולמשקיעים ביחידות הגזוהנפט ניפגש בבחירות גזלנים ומושחתים בזכות המשקיעים מצאו את הגז ותיראו מה קרא שתיניץ וביביהו וכל הגזלנים כולל ברק שנתן את מרין לפליסטינים כאילו שהבאר היה של אבא שלו קיבל הוא ואר פעת כמה מיליונים לכיס שלהם ברק גם לימד את נתניהו איך לרמות את המשקיעים ולירוק להם בפנים לאחר שגילו את תגלית ליויתן מעשה מלוכלך מיבית נתניהו וכל החבורה שלו גוזלים את המשקיעים שלקכו סיכונים לחפש את הגז בימקום לישמוח המשקיעים בוכים ממש ליכלוך ליזרוק אותם מהכנסת יובל שתיניץ עלק וביבי נתניהו עלק הבית יצרי העיין שישנסקי עלק צרות העיין חוזים והסכמים יש לחבד ילכלוך עלק דואגים לעם מה זה הסיפור הזה לא השקיעו אגורה כי פחדו מה זה המשקיעם זה לא עם יליכלוך זבלים וצרי העיין

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית
מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי
עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.
בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.
פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".
- עמק המעיינות ובית שאן מתחברים לגז הטבעי
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"
בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון
ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.
גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי
פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.
החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.
מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף
נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.
- שר האנרגיה: "בזן תשוב לפעול תוך פחות מ־30 יום"
- שר האנרגיה: "האוצר הפגין חוסר אחריות עם שברון"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.