אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)אלי כהן, (קרדיט צילום סיון שחור לעמ)

ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם

אלי כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון

עוזי גרסטמן | (3)

ביקור עבודה של שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן, בקפריסין חיזק את הקשרים האנרגטיים בין המדינות. כהן נפגש עם מקבילו הקפריסאי, ג'ורג' פאפאנסטסיו, והשניים דנו בפרויקטים מרכזיים, לרבות הכבל החשמלי התת ימי והסכם מאגר הגז המשותף. בפגישה, שנערכה על רקע התקדמות אזורית משמעותית, הדגישו השרים את החשיבות האסטרטגית של שיתוף הפעולה, במיוחד לאור האתגרים הגיאופוליטיים באגן הים התיכון.

גשר חשמלי בין ישראל לאירופה: פרויקט בהיקף אזורי

פרויקט הכבל החשמלי התת ימי, The Great Sea Interconnector, נמצא כעת בשלב תכנון מתקדם וצפוי לחבר את ישראל לרשתות החשמל של קפריסין ויוון, ובהמשך לאירופה כולה. הפרויקט, בהיקף השקעה מוערך של כ-2 מיליארד אירו, יאפשר חיבור ראשון מסוגו של רשת החשמל הישראלית לרשת האירופית, תוך שיפור הביטחון האנרגטי האזורי. מדובר במהלך אסטרטגי שמשדרג את מעמדה של ישראל כמרכיב חיוני במפת האנרגיה, ומאפשר גם פוטנציאל לייצוא חשמל ירוק.

החיבור לרשת החשמל האירופית יעניק לישראל גיבוי בעתות חירום, ובמקביל יאפשר ייצוא עודפי חשמל, לרבות חשמל מתחדש, לשווקים באירופה. מנקודת המבט האירופית, מדובר במהלך שמסייע לגיוון מקורות האנרגיה ולחיזוק העצמאות האנרגטית - עניין קריטי בעידן של חוסר ודאות באספקת הגז מרוסיה. קפריסין כבר אישרה את חלקה בפרויקט בספטמבר 2024, והשרים סיכמו לקדם חתימה על חוזה להנחת הכבל במהלך 2025.

מאגר "אפרודיטה-ישי": מהסכם למינוף אנרגטי משותף

נושא מרכזי נוסף בפגישה היה ההסכם סביב מאגר הגז "אפרודיטה-ישי", שנמצא בשטח הכלכלי הימי של ישראל וקפריסין ומוערך בכ-5 טריליון רגל מעוקבת של גז טבעי. ההסכם, שנחתם לאחר מגעים ממושכים ומחלוקות גבוליות, מהווה דוגמה לשיתוף פעולה נדיר באזור רווי מתחים. בפברואר 2025 קפריסין וקונסורציום בראשות שברון הגיעו להבנות על תוכנית פיתוח מעודכנת, אך תחילת ההפקה נדחתה ל-2031 בשל אתגרים טכניים ומשפטיים.

פיתוח המאגר צפוי להניב הכנסות משמעותיות לשתי המדינות, לצד הרחבת היצוא האנרגטי של ישראל. במקביל, הוא מהווה נדבך נוסף במיצוב ישראל כמעצמה אנרגטית מתפתחת במזרח הים התיכון.

ממשיכים להרחיב את שיתופי הפעולה האזוריים

בפגישה השתתפו גם בכירים ממשרד האנרגיה, רשות החשמל ומשרד החוץ, בהם יריב גסר, המשנה למנכ"ל משרד האנרגיה, אמיר שביט, יו"ר רשות החשמל, חן בר יוסף, ראש מינהל אוצרות טבע, ועו"ד דלית זמיר, היועצת המשפטית של המשרד.

השרים סיכמו על המשך ההידברות להאצת קידום הפרויקטים, לצד הרחבת שיתופי הפעולה לתחומים נוספים כמו אנרגיה מתחדשת, אגירה חכמה ומעבר לטכנולוגיות דלות פחמן. בין היתר נדונה האפשרות לשלב בעתיד גם פרויקטים של הולכת גז כחלק ממסדרון אנרגטי רחב.

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

חיבור תשתיות כחלק ממהלך גיאו פוליטי רחב יותר

מעבר לתועלת הכלכלית הישירה, הכבל החשמלי ופרויקטים נוספים משתלבים במגמה גיאו פוליטית רחבה: חיזוק הקשרים בין מדינות האזור סביב אינטרסים משותפים באנרגיה, ביטחון וכלכלה. המהלך משתלב גם ברעיון של מסדרון תשתיות שיחבר את מדינות המפרץ, דרך ישראל וקפריסין, אל אירופה. בעתיד, המסדרון עשוי לכלול רכיבי תשתית נוספים כמו קווי גז, מסילות ברזל ונתיבי סחר.

במילים אחרות, ישראל לא רק מייצאת אנרגיה - היא ממצבת את עצמה כחוליה מרכזית במסלול האנרגטי מהמזרח למערב, תוך תרומה ישירה לביטחון האנרגטי האירופי.


רוצה שאכין גם גרסה קצרה ל"פתיח חדשותי" שתתאים לכותרת משנה או לטיזר באתר?


תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    רונןב 16/09/2025 23:33
    הגב לתגובה זו
    מנגד הקבלנים האיחוד האירופי שמממן חלק מהעלויות ויוון טוענים נגד העכוב בתשלומים ועל כל זה תורכיה מאיימת למנוע את הפרויקט בטענה שהוא עובר באזור הכלכלי שלה.
  • אנונימי 19/09/2025 20:28
    הגב לתגובה זו
    כל הסכם כזה משפר את משק האנרגיה של קפריסין ותוקע אצבע עמוק בין העיניים לאנטישמי המנוול מאנקרה.
  • 1.
    רונןב 16/09/2025 23:31
    הגב לתגובה זו
    לרשת חשמל אחת שתאפשר לגבות את מערכת החשמל ב 3 היבשות. נחתמו ההסכמים בין מצרים וקפריסין ובין ישראל וקפריסין. מנגד שר האוצר הקפריסאי מסרב לשלם בשלב זה את העלות שנצברה בנוגע לקו החשמל מקפריסין לכרתים.
גז טבעי
צילום: טוויטר

עימות בין ישראל וארה"ב על הגז: עסקת היצוא למצרים תקועה

עימות בין ישראל לארה"ב על רקע הסכם הגז עם מצרים; השר אלי כהן: הממשל האמריקאי מפעיל לחצים אדירים לאישור עסקת לווייתן; שר האנרגיה האמריקני ביטל את ביקורו

תמיר חכמוף |

שר האנרגיה אלי כהן הודיע כי מקבילו האמריקני, כריס רייט, ביטל את ביקורו בישראל שתוכנן לשבוע הבא, צעד שמגיע על רקע סירובו של כהן לאשרר בשלב זה את הסכם הייצוא למצרים, עד שיובטחו האינטרסים הישראליים וייקבע מחיר גז "הוגן לשוק המקומי". העניין נחשף אצלנו בביזפורטל - גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

על פי דיווחים, מאחורי הקלעים מתנהל בימים האחרונים מסע לחצים מצד הממשל האמריקני, שכלל פניות ישירות לכהן ואף הביא להתערבותו של ראש הממשלה נתניהו, במטרה להביא לאישור העסקה שנאמדת בכ-35 מיליארד דולר. על פי ההסכם, מאגר לווייתן אמור לספק למצרים כ-130 מיליארד מ"ק גז טבעי לאורך השנים הקרובות, אך כדי לממש זאת נדרש חתימתו של שר האנרגיה על היתר הייצוא החדש, מה שטרם קרה.

יש לציין כי חברת האנרגיה האמריקאית שברון, המחזיקה בכ-40% מהמאגר ומובילה את התפעול ואת מכר המלאי. נתון זה, לצד מעורבותו הפומבית של הממשל בוושינגטון בקידום העסקה, מרמז על משקלם הכלכלי והפוליטי של אינטרסים עסקיים חוצי יבשות שמופעלים לטובת השלמתה המיידית של עסקת הענק. במקביל, שותפות לווייתן האחרות, ובהן ניו-מד הישראלית, נמנעו בשלב זה מהתייחסות פומבית למסע הלחצים.

הצדדים החליטו להאריך את המועד לקבלת האישורים בחודש נוסף, אך במקביל נראה שהפערים הולכים ומעמיקים בין ישראל ומצריים. גורמים מדיניים מציינים כי כהן קושר את אישור העסקה להסדרת סוגיות מדיניות מול מצרים, ברקע טענות ישראליות להפרות של הסכם השלום.

עסקת היצוא שעל הפרק

ב-7 באוגוסט 2025 דווח על עסקת יצוא הגז הגדולה ביותר בתולדות המדינה, במסגרתה חתמו השותפות במאגר לוויתן, בראשות ניו-מד אנרג'י, עם חברת BOE המצרית על הסכם למכירת כ-35 מיליארד דולר. העסקה הייתה אמורה להתחלק לשני שלבים: השלב הראשון, שהיקפו לוויתן בעסקת יצוא למצרים של 35 מיליארד דולר עד 2040; שותפויות הגז מזנקות