כנס אנרגיה
כנס אנרגיה

עשור למתווה הגז: ישראל ביססה עצמה כמעצמת אנרגיה אזורית

מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, מנכ"ל איגוד חברות הגז, מסכמים עשור למתווה הגז, מביטים על המשק קדימה, ומסבירים מדוע ייצוא גז זה אינטרס ישראלי

אתי אפללו | (19)
נושאים בכתבה גז טבעי

עשור חלף מאז שאושר מתווה הגז, שהפך את ישראל לשחקנית משמעותית בזירה האנרגטית האזורית והבינלאומית. בפאנל שנערך במסגרת כנס האנרגיה של ביזפורטל, התארחו מנהל מינהל אוצרות הטבע במשרד האנרגיה חן בר יוסף ואמיר פוסטר, ומנכ"ל איגוד חברות הגז, לדבר על העשור שעבר, ועל זה שיבוא.

בר יוסף הזכיר את נקודת המוצא: "ב־2015 היינו מדינה עם אסדה אחת, צינור אחד ומאגר אחד. חשבנו שזה מספיק, אבל זה היה מסוכן מאוד. ללא המתווה לא היה לווייתן, לא כריש, ולא תחרות. היום אנחנו במקום אחר לחלוטין עם ביטחון אנרגטי גבוה, מחירים מהנמוכים ב־OECD, ויכולת לספק חשמל גם בעיצומה של מלחמה בלי הפסקות חשמל". לדבריו, הציבור נהנה מהפירות לא רק במחירי החשמל אלא גם בהכנסות המדינה ובשיפור היחסים עם שכנותיה.

פוסטר הרחיב: "בשלוש השנים האחרונות אני מסתובב בעולם, אין מדינה שהתקדמה בקצב כזה בפיתוח משק הגז כמו ישראל. למרות המחאות והעיכובים, זהו סיפור הצלחה בינלאומי". לדבריו, בעשור האחרון נכנסו לקופת המדינה כ־31 מיליארד שקלים, וכיום זורמים כחצי מיליארד שקל בחודש מהכנסות הגז. "מעבר לכך, הפחתנו פליטות מזהמים בצורה דרמטית: 90% פחות תחמוצות גופרית, 80% פחות תחמוצות חנקן ו־44% פחות פחמן דו חמצני".




יצוא מול צרכים מקומיים: "זה לא משחק סכום אפס"

בציבור עלתה לא אחת ביקורת על כך שישראל מייצאת גז במקום לשמור אותו לדורות. בר יוסף דחה את הטענה: "היכולת להפיק גז תלויה גם בביקוש. היצוא, בעיקר למצרים, מאפשר הרחבת כושר ההפקה, כך שגם בשעת חירום יש למדינה אלטרנטיבות. כשמאגר אחד נפגע, מאגרים אחרים שנבנו בזכות היצוא נכנסו לפעולה".

פוסטר הוסיף: "אין מדינה בעולם ששומרת גז טבעי לדורות כמו ישראל. בארה"ב, לדוגמה, היחס עומד על כ־15 שנה בלבד בזכות חיפושים מתמשכים. גם אצלנו, על פי ההסכמים הקיימים, יש מלאי שמספיק ליותר מ־30 שנה עוד לפני גילויים חדשים".

כדי לשמר ביטחון אנרגטי גם בעשור הקרוב, פוסטר הדגיש את הצורך בהשקעה בתשתיות: "אנחנו חייבים לפתח תשתיות כפולות ממה שהשוק המקומי דורש. רק כך נוכל להבטיח יציבות במחירים ולהתמודד עם מצבי חירום. את זה אפשר לממן באמצעות יצוא לשווקים נוספים".

קיראו עוד ב"אנרגיה ותשתיות"

הפן הגיאו־פוליטי היה נוכח אף הוא. פוסטר ציין: "יחסי שכנות אינם פשוטים, אבל אנרגיה היא צורך בסיסי, תחבורה, תקשורת וכלכלה בנויים עליה. כשישראל מספקת גז לשכנותיה, זה מייצר אינטרס הדדי לשמור על היציבות". 

בר יוסף הוסיף: "מצרים היא דוגמה מובהקת, מדינת ענק עם למעלה מ־100 מיליון תושבים, שההפקה המקומית שלה יורדת. הגז הישראלי מספק לה אנרגיה זולה ויציבה, וזה אינטרס ברור של שני הצדדים לשמר את ההסכם".


תגובות לכתבה(19):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 10.
    אנונימיראלף 17/09/2025 16:30
    הגב לתגובה זו
    לא יאומן כמה נלחמו בשביל להשאיר את הגז ביםהנס. זה קרה למרות התנגדות השמאל בישראל
  • 9.
    הסורק 17/09/2025 10:19
    הגב לתגובה זו
    מי מתעשר למי נתניהו שטייניץ דאגו לחברים במיליארדים. ביזיון לדורות בחסות ממשלת הדמים של 7.10. אזרחי ישראל נחנקים תחת ריביות מיסים והלוואות אין סופיות ואתם מפרסמים כתבות חסות למשרד האנרגיה
  • עוד קפלניסט גאון שמנותק מהמציאות. (ל"ת)
    אבישלום 17/09/2025 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    חי כהן 17/09/2025 10:05
    הגב לתגובה זו
    מדינה בהתפגרות מוכרים גז בזול למצרים גז שמדינת ישראל צריכה ושזקוקה לו לעתיד האנרגטי לדורות הבאים וכשזה יגמר תקנה במחיר מקסימלי זה פיגור .
  • הבנת הנקרא שלך לא קיימת נסה לקרוא שוב את הדברים שנאמרו בכנס. (ל"ת)
    אבישלום 17/09/2025 15:09
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    שרוליק 16/09/2025 14:22
    הגב לתגובה זו
    בכל יום כמיליון כולל ילדים נושמים עשרות סוגי רעלים למחלות קשות עד מוות. על מה השמחה..
  • 6.
    אנונימי 16/09/2025 14:19
    הגב לתגובה זו
    בינתיים ביום יום כמיליון נושמים מאות רעלים לתחלואה ומוות. אז על מה השמחה אפסים שכמוכם
  • תקנה חמור ועגלה. (ל"ת)
    אבישלום 17/09/2025 15:08
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    שבי 16/09/2025 12:36
    הגב לתגובה זו
    היה לנו זמן בהדרגה להפסיק להכניס רכבי בנזין כולל ההברידיים ולנסוע על גז וחשמל דמיוצר בפנלים סולריים . פעם לא היתה ברירה היום יש אפשרות למנוע את האלפיים המתים בשנה מבעיות זיהום אוויר ועוד אלפים עם בעיות נשימה וחבל יש כבר אוטובוסים חשמליים ויכולנו גם משאיות .כבה זה שאת המדינה מנהלת ממשלת חלם
  • 4.
    צרכן חשמל חשראלי 16/09/2025 12:04
    הגב לתגובה זו
    חברות הגז רוצות את הכסף עכשיו וביד.אחרי ששדדו והעבירו לקרן השפע של תושבי ישראל פרוטותרוצים להמשיך לשדוד את עתיד ילדינו. לנכדינו בטוח לא ישאירו
  • 3.
    אני יודע אם בעוד 30 שנה תהיה פה מדינה (ל"ת)
    נועה 16/09/2025 10:18
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עושה חשבון 16/09/2025 09:48
    הגב לתגובה זו
    ירידת מחירי אנרגיה מהשמש יורדים .לכן יש לחשב מסלול של הגברת אספקה מהשמש. מחירי האגירה מהשמש יורדיםכל העת ויש להגדיל את היעד ל50% .
  • נועה 16/09/2025 10:13
    הגב לתגובה זו
    במקום להרוס שטחים פתוחים להקים פאנלים מעל חניונים וכבישים מהירים
  • 1.
    זוכרים מי התנגד להוצאת הגז מהים...השמאל כמובן .כל ההחלטות שלו מסתברות ככישלון (ל"ת)
    פיני 16/09/2025 06:53
    הגב לתגובה זו
  • שבי 16/09/2025 12:39
    הגב לתגובה זו
    הכסף הולך על שחיתויות וגובים לעשרים משרדי ממשלה מיותריםבעלות עשרות מילארדי שקלים . את החשמל ייקרו לנו והזקנה עדיין במסדרון
  • אבישלום 17/09/2025 15:11
    המדינה קיבלה כבר מיסים בעשרות מליארדים חסכה מאות מליארדים וחסכה זיהום אוויר אבל למה לא לקשקש...
  • צרכן חשמל ימני 16/09/2025 12:06
    הגב לתגובה זו
    זה בעיה של תושבי ישראל
  • אנונימי 16/09/2025 09:37
    הגב לתגובה זו
    אה זו הייתה החלטה של הימין.
  • אבישלום 17/09/2025 15:14
    אבל הקשר בינך לבין המציאות אפילו לא מקרי.
נפט (גרוק)נפט (גרוק)

מחירי הנפט מתחת ל-55 דולר לחבית - הרמה הנמוכה ביותר מאז 2021

הרחבת ההפקה של OPEC+, אפשרות לחזרת נפט רוסי לשוק והצטברות מלאים בסין מציבים את שוק האנרגיה בפני אחת השנים החלשות בעשור

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה נפט

מחירי הנפט בארה״ב ירדו מתחת לרמה של 55 דולר לחבית, לראשונה מאז תחילת 2021. הירידה משקפת שילוב של חששות מעודף היצע עולמי והערכות גוברות לירידה בסיכון הגיאופוליטי, בעיקר על רקע האפשרות להסכם בין רוסיה לאוקראינה.

חוזי הנפט מסוג WTI נסחרו  בשפל של 54.98 דולר לחבית, רמה שלא נראתה מאז פברואר 2021. בהמשך המסחר התייצב המחיר מעט מעל 55 דולר, אך עדיין רושם ירידה יומית חדה של קרוב ל־3%. נפט מסוג ברנט ירד אל מתחת ל־59 דולר לחבית, ירידה של כ־2.8%, והגיע לרמות שנחשבות נמוכות ביחס לשנים האחרונות. שני המדדים מצביעים על מגמה של ירידה מתמשכת במחירי האנרגיה.

במבט שנתי, מדובר באחת השנים החלשות לנפט בעשור האחרון. הנפט האמריקאי איבד כ־23% מערכו מאז תחילת השנה, בעוד שמחיר הברנט ירד בכ־21%. עבור שני המדדים מדובר בביצועים השליליים ביותר מאז 2018 ו־2020, בהתאמה.

הירידה במחירי הנפט מחלחלת גם לצרכן 

בארה״ב ירדו מחירי הבנזין אל מתחת ל־3 דולרים לגלון, הרמה הנמוכה ביותר מזה ארבע שנים, לפי נתוני ארגון הנהגים AAA. מדובר בהתפתחות שמקלה על האינפלציה, אך גם משקפת חולשה בביקוש. אחת הסיבות המרכזיות ללחץ על המחירים היא מדיניות ההפקה של מדינות OPEC+. לאחר שנים של קיצוצי תפוקה, המדינות החברות החלו להגדיל את הייצור בקצב מהיר יחסית, מה שמגדיל את ההיצע בשוק העולמי בתקופה שבה הביקוש אינו מציג האצה משמעותית.

במקביל, המשקיעים מתמחרים ירידה אפשרית בסיכון הגיאופוליטי. נשיא ארה״ב דונלד טראמפ מפעיל לחץ על אוקראינה להגיע להסכם עם רוסיה, והאפשרות לסיום הלחימה משנה את הערכות הסיכון לגבי אספקת נפט מאזור מזרח אירופה.

טורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיותטורבינות רוח ימיות של אורסטד. קרדיט: רשתות חברתיות

מבט לים: משרד האנרגיה בוחן איך תיראה האנרגיה של ישראל שתיוצר במים

המשרד משלים מכרז לביצוע סקר אסטרטגי שיבחן אילו טכנולוגיות אנרגיה ואקלים ניתן לפתח בים התיכון. הבדיקה תכלול אנרגיה מגלים, רוח ושמש, אגירה, מימן ירוק ולכידת פחמן. המטרה: לגבש בסיס ידע שיסייע בקבלת החלטות על פיתוח ימי, תוך איזון בין צרכים כלכליים, סביבתיים וציבוריים

עוזי גרסטמן |

משרד האנרגיה והתשתיות נמצא בימים אלה לקראת סיום הליך מכרז לביצוע סקר אסטרטגי סביבתי רחב היקף, שמטרתו לבחון את הפוטנציאל של המרחב הימי של ישראל לפיתוח אנרגיה מתחדשת ופתרונות אקלים. את הסקר יבצע המרכז הלאומי לכלכלה כחולה, הפועל בחיפה תחת HiCenter Ventures, והוא צפוי להימשך כשנה וחצי, בליווי ועדת היגוי ווועדת מומחים בראשות המשרד.

על פי הודעת המשרד בנושא, הסקר נועד לבחון איזה טכנולוגיות מתקדמות יכולות להתאים ליישום בים התיכון, ומהם התנאים שיאפשרו פיתוח אחראי שלהן. בין התחומים שייבדקו נמצאת הפקת אנרגיה מגלים וזרמים ימיים, מתקני רוח ושמש בים, פתרונות לאגירת אנרגיה, ייצור מימן ירוק, גידול ביומסה ימית, שימוש בחילוף חום וכן אפשרויות ללכידת פחמן במרחב הימי. במסגרת העבודה, יתבצע מיפוי של הטכנולוגיות הרלוונטיות לישראל, ניתוח רמת הבשלות שלהן והערכת היתכנות כלכלית, סביבתית וחברתית.

מעבר לבחינת הטכנולוגיות עצמן, הסקר ינסה לענות גם על שאלות של מיקום ותכנון. הוא יכלול איתור אזורים בים שבהם ניתן יהיה להקים מתקנים ימיים בצורה מיטבית, לצד גיבוש המלצות בנוגע למדיניות פיתוח, כללי תכנון, רגולציה וניטור סביבתי. המטרה היא ליצור תמונה רחבה שתסייע לממשלה לקבל החלטות מושכלות לגבי השימוש במרחב הימי, שהוא משאב מוגבל ורב-שימושי.

במשרד האנרגיה מדגישים כי הסקר הוא חלק מתהליך מקובל במדינות מפותחות, המכונה סקר אסטרטגי סביבתי, שנועד לשמש בסיס לתכנון ארוך טווח של משאבי טבע. תוצרי העבודה אמורים לספק למשרד תשתית מקצועית המבוססת על נתונים, שתאפשר לקדם פיתוח ימי באופן שמצד אחד תורם ליעדי האקלים של ישראל, ומצד שני שומר על איזון בין צורכי המשק, ההגנה על הסביבה והאינטרס הציבורי.

לדברי אולגה זלטקין, מרכזת בכירה למחקר ימים ואגמים ביחידת המדען הראשי של המשרד, המרחב הימי נהפך לרכיב חשוב במיוחד בפיתוח אנרגיה מתחדשת בישראל, בין היתר בשל מגבלות השטח ביבשה. היא הסבירה כי הים מאפשר לא רק להגדיל את היקפי הייצור, אלא גם לקדם טכנולוגיות שאין להן חלופה יבשתית, כמו אנרגיה מגלים וזרמים. הסקר, לדבריה, נועד ליצור בסיס ידע לאומי שיתמוך בתכנון זהיר, בגיוון מקורות האנרגיה ובחיזוק הביטחון האנרגטי של המדינה.