אחרי האישור של קפריסין: מזכר הבנות לייצוא גז למצרים מאפרודיטה
יומיים אחרי שקיבלו את אישור הפיתוח ממשלת קפריסין, שותפות אפרודיטה וביניהן ניו-מד חתמו עם ממשלת מצרים וחברת הגז הלאומית המצרית (EGAS) על ייצוא גז טבעי למדינה השכנה
יומיים אחרי שקיבלו את אישור הפיתוח ממשלת קפריסין, השותפות במאגר אפרודיטי, וביניהן ניו מד ניו-מד אנרג יהש 2.16% , חתמו עם ממשלת מצרים וחברת הגז הלאומית המצרית (EGAS), על מזכר הבנות בלתי מחייב המתווה את המסגרת להמשך המשא ומתן בנוגע לייצוא הגז הטבעי מהמאגר למצרים, לרבות הקמת תשתית ההולכה הנדרשת והסדרי המכירה.
על פי תוכנית הפיתוח המאושרת השותפות יקימו מתקן הפקה עצמאי צף שימוקם מעל מאגר אפרודיטה, בעל יכולת הפקה מקסימלית משוערת של כ-800 MMCF ליום, באמצעות 4 בארות מפיקות בשלב הראשון. ייצוא הגז הטבעי יבוצע באמצעות צנרת תת ימית שתחובר למערכת ההולכה המצרית. החלטת השקעה סופית (FID) לפיתוח המאגר צפויה להתקבל בשנת 2027, לאחר ביצוע קדם תכנון הנדסי מפורט (Pre-FEED) וביצוע תכנון הנדסי מפורט (FEED). תחילת הפקת גז טבעי מהמאגר – בשנת 2031. תוכנית הפיתוח וההפקה המעודכנת מוערכת בסך של כ-4 מיליארד דולר (100%). כעת, על-פי מזכר ההבנות שנחתם בין הצדדים, EGAS תשמש כרוכשת הבלעדית של הגז הטבעי שיופק ממאגר אפרודיטה, לשותפים תוענק האפשרות לרכוש חלק מהגז שיימכר ל-EGAS, כגז טבעי נוזלי (LNG).
הדיווח היום מגיע לאחר שלפני יומיים הודיעה ממשלת קפריסין על אישור תוכנית הפיתוח והייצור של המאגר, הממוקם בבלוק 12 של האזור הכלכלי הבלעדי (EEZ) של המדינה. זאת לאחר שלפני מספר חודשים הגישו השותפות תוכנית פיתוח לאישור ממשלת קפריסין, המציעה יכולת הפקה מקסימלית של כ-800 MMCF ליום.
מאגר אפרודיטה, נמצא בשטח בלוק 12, כ-
170 ק"מ מלימסול, קפריסין ומוחזק על ידי Shell (35%) שברון (35%) וניו-מד (30%).
- ישראל וקפריסין מקדמות את שיתוף הפעולה האנרגטי: הכבל החשמלי התת ימי מתקדם
- קפריסין מאשרת את תוכנית הפיתוח של מאגר "אפרודיטה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יוסי אבו, מנכ״ל NewMed Energy: "אנו מתקדמים בפיתוח המאגר. הגז הטבעי ממאגר אפרודיטה יביא בשורה לקפריסין, למצרים ולמדינות נוספות באזור. הגז הטבעי באגן הים התיכון איננו רק מקור אנרגיה אלא גם מקור לשיתופי פעולה אזוריים״.
- 3.אנונימישו 20/02/2025 09:04הגב לתגובה זו50שנה מתכוננים ומתעצמים בנשק בשקט בשקט ליום הדין .מה שעשו החמאס הם רוצים לעשותאבל גדול פי כמה.הנהגה נאיבית או מירשעת
- 2.אנונימי 18/02/2025 07:47הגב לתגובה זומה לגבי הזדמנות ישראלית האם יפצו אותה לפני 2031 האם יש הסכם פיצויים סגור
- dw 18/02/2025 11:57הגב לתגובה זוהסברתי בפורום בורסה ושוק ההון בתפוז מדוע הזדמנות נסחרת כיום בשווי מלא לגמרי.מי שמבקש לקבל חשיפה לאפרודיטה עדיף שיבחר בניו מד שכן הנייר עדיין רחוק מלגלם את תוספת הערך שתגיע מהשדה.
- 1.ב2031 מצרים תצרוך כל כמות גז שתיוצר באזור (ל"ת)עושה חשבון 17/02/2025 15:55הגב לתגובה זו
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
אתר לקידוח נפט בלב ים קרדיט גרוקירד 20% ב-2025: איך איבד הנפט את הרגישות ההיסטורית למתחים גיאופוליטיים?
ביום האחרון של 2025, מחירי חוזי הנפט צנחו והשלימו את השנה עם ההפסדים השנתיים הגדולים ביותר מאז 2020. הירידות נרשמו על רקע חששות לעודף היצע עולמי, בעקבות ביטול המחויבויות להפחתת הפקה מצד מדינות אופ"ק+ ועלייה בהיקף ההפקה במדינות שלא חברות בארגון - על ה"התבגרות" של משקיעי האנרגיה
פעם כל כותרת על מתיחות במזרח התיכון הייתה מקפיצה את הנפט, היום זה לא המצב. אולי זה "התבגרות" מסוימת של המשקיעים בתחום האנרגיה ואולי הסיבה המרכזית לזה היא שההיצע התרחב ונדד הרחק מהמדינות המפרציות אל מדינות המערב. אם בעבר השוק היה כוסס את הציפורניים לקראת כל פגישה של קרטל אופק, היום הגדלת היצע או הקטנה שלו מתקבלים ביתר איפוק כשההבנה שיש תמיכה הרבה יותר גדולה מארה"ב וקנדה, ארה"ב הפכה מיבואנית תלויה ליצרנית הנפט הגדולה בעולם. היא מייצרת מעל 13 מיליון חביות ביום. כשיש מתיחות במזרח התיכון, העולם יודע שטקסס וקנדה יכולות "לפתוח את הברז" ולפצות על החוסר.
המשקיעים בשוק הנפט מתמודדים עם תמונה של היצע גובר. לצד ביטול ההגבלות על ההפקה במסגרת אופ"ק+, מדינות כמו ארצות הברית וקנדה מגדילות את תפוקתן. במקביל, מלאי הנפט העולמיים נותרו ברמות גבוהות יחסית, מה שמוסיף לחץ מטה על המחירים. הביקוש שעלה בתקופת החגים צפוי להצטמצם עם שובם של עובדים לשגרה, ולחזק את הציפייה לעודף היצע. מגמה זו מושפעת גם מהמעבר ההדרגתי לאנרגיות מתחדשות, שמפחית את התלות בנפט.
חוזה הנפט מסוג WTI ירד ב-0.9% לסגירת השנה במחיר של 57.42 דולר לחבית, מה שמסמן ירידה שנתית של כ-20%. הנפט מסוג ברנט ירד ב-0.8% ונסגר במחיר של 60.85 דולר לחבית, עם ירידה שנתית של כ-18%. ניתוח מעמיק מראה כי הירידות נובעות גם מחוסר ביטחון כלכלי גלובלי, שמשפיע על הביקוש לנפט.
רוסיה ואוקראינה משפיעות על הסנטימנט
למרות שהסיכון הגיאופוליטי עדיין משמעותי הוא הולך ונחלש בחודשים האחרונים. בייחוד אם מסתכלים על המלחמה בין רוסיה לאוקראינה, יש לאחרונה ניסיונות להשגת הסכם שלום שגורמים לתזוזות בשוק. במידה שההסכם לא יושג, צפויה החרפת האלימות ושיבושים באספקת הנפט. במקביל, סנקציות אמריקאיות מגבילות את סחר הנפט של ונצואלה, ומתחים גוברים במזרח התיכון, כמו הקולות החדשים לתקיפה על איראן שנשמעו בין השאר בפגישתם של טראמפ ונתניהו תורמים לחוסר היציבות, עם השפעה ישירה על מסלולי שינוע הנפט.
- מניית הנפט והגז ש-UBS ממליצים עליה
- מחירי הנפט עולים: טראמפ מכריז על חסימת מכליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם ב-2026, המתיחות הגיאופוליטית לא נעלמת. המלחמה בין רוסיה לאוקראינה רחוקה מסיום ברור, המזרח התיכון עדיין לא רגוע ויש בה עדיין אפשרות להסלמה מהירה, והלחצים על איראן וונצואלה לא צפויים להתפוגג. אבל שוק הנפט כבר לא מגיב לאירועים האלה כמו בעבר. הוא שוק שמביט קודם כל על המספרים, על מאזן ההיצע והביקוש, ופחות על הכותרות.
העולם יודע שהנפט כבר לא תלוי כמעט בלעדית במדינות המפרץ. ארה"ב, קנדה ומדינות נוספות מחזיקות היום ביכולת ייצור שמאפשרת גמישות, תגובה מהירה, ובעיקר תחושת ביטחון. גם אם יש זעזוע אזורי, השוק מעריך שיש מי שיכול למלא את החסר.
.jpg)