אייל פודהורצר מנכל אקונרגי
צילום: ליאורה רויטמן
דוחות

אקונרג'י: רווח של 1.4 מיליון אירו ברבעון; צופה האצה בהכנסות במחצית השנייה

אקונרג'י צופה לסיים את השנה עם הכנסות של 102 מיליון אירו - את המחצית הראשונה סיימה עם הכנסות של 42.4 מיליון אירו; המניה קופצת ב-10%
רוי שיינמן |

אקונרג'י אקונרג'י 0.03% , הפועלת בתחום הייצור והאגירה של אנרגיה מתחדשת מדווחת על תוצאותיה לרבעון השני של השנה. ההכנסות ברבעון הסתכמו בכ- 3.9 מיליון אירו לעומת כ-0.1 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד.  החברה ציינה כי ברבעון נרשמו הכנסות ממכירת חשמל לאור ההפעלה המסחרית של הפרויקטים החדשים שחוברו ברבעון, מתן שירותי ניהול לפרויקטים משותפים בהקמה.  

אייל פודהורצר, מייסד שותף ומנכ

אייל פודהורצר, מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י; קרדיט: ליאורה רויטמן

חלק החברה ברווחי חברות המטופלות לפי שיטת השווי המאזני, הסתכמו לסך של כ-3.2 מיליון אירו ברבעון. הרווח התפעולי ברבעון הסתכם בכ-0.1 מיליון אירו לעומת הפסד תפעולי של כ-3.4 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הסתכם לכ-1.4 מיליון אירו לעומת הפסד של 2.8 מיליון אירו ברבעון המקביל אשתקד. 

החברה סיימה את הרבעון השני עם פרויקטים בהספק של 252 מגה וואט מחוברים בהפעלה מסחרית, אשר עתידים להניב כ-28 מיליון אירו בשנה מייצגת. לחברה צבר פרויקטים של כ-19 ג'יגה וואט בפיתוח, מתוכו 8.2 ג'יגה וואט PV ורוח ו-10.6 ג'יגה וואט פרויקטי אגירה. 

 בנוסף, במהלך הרבעון חובר לרשת החשמל פרויקט Parau שברומניה, פרויקט בהספק של 92 מגה ואט אשר צפוי להניב בשנה מייצגת כ- 10.5 מיליון אירו הכנסות. פרויקט Parau הצטרף לפרויקט Ratesti שברומניה בהספק של 155 מגה וואט, אשר הרבעון פעל והניב באופן מלא. פרויקט Ratesti צפוי להניב בשנה מייצגת כ-17.4 מיליון אירו הכנסות. 

לחברה פרויקטי PV בהספק של 155 מגה וואט ואגירה בהספק של 102 מגה וואט שעה אשר סיימו הקמה ובשלב מוכנות לחיבור אשר צפויים להתחבר עד סוף השנה. בנוסף, במהלך הרבעון  השני הודיעה אקונרג'י כי נחתם הסכם בין אקונרג'י אנגליה (חברת בת, בבעלות 80%) לחברת בת של קונגלומרט מוביל בבלקן, למכירת פרויקט Niculesti של החברה ברומניה בהספק של כ-214 מגה וואט בשלב "מוכן להקמה". תמורת הפרויקט תקבל אקונרג'י אנגליה כ-32.9 מיליון אירו (כ- 145,000 אירו למגה וואט ובתוספת תשלום עבור הקרקע). עם השלמת העסקה, החברה צפויה לרשום רווח ממימוש ייזום בהיקף מוערך של כ-29 מיליון אירו. 

 

תחזיות החברה 

החברה מעדכנת כי מעתה תפעל לדיווח תחזית תוצאותיה העסקיות באופן שנתי, וזאת למעט עדכון בדבר שינויים מהותיים, ככל שיחולו בתחזיות החברה, אשר יוסיפו להיכלל בדוחותיה הרבעוניים.  

קיראו עוד ב"שוק ההון"

*במיליוני אירו

את 2024 צופה החברה לסיים עם הכנסות של 102 מיליון אירו לצד EBITDA של 99 מיליון אירו, רווח תפעולי של 87 מיליון אירו ותזרים מזומנים חופשי של 72 מיליון אירו. את 2025 צופה החברה לסיים עם הכנסות של 83 מיליון אירו, את 2026 עם 214 מיליון אירו, את 2027 עם 360 מיליון אירו.

"אנו מרוצים מאד מההתפתחויות הרבות בחברה", מסר אייל פודהורצר, מייסד שותף ומנכ"ל אקונרג'י. "בחודשים האחרונים עשינו קפיצת מדרגה חשובה בחיי החברה עם חיבורם של שני פרויקטים גדולים ומשמעותיים ברומניה ונכון להיום בבעלותנו 252 מגה וואט מחוברים שמייצרים הכנסות ממכירת חשמל וניהול. לפני ימים אחדים חתמנו על הסכם מימון לפרויקט אגירת האנרגיה  Swangate שבאנגליה בהספק של 102 מגה וואט שעה. זהו פרויקט האגירה הראשון שלנו והוא צפוי להתחבר בחודשים הקרובים. בנוסף אנו במו"מ מתקדם למימון מספר פרויקטים בהספק של כ- 300 מגה וואט הנמצאים בשלב מוכנות להקמה במספר מדינות. בנוסף אנו במו"מ למימוש פרויקט נוסף ברומניה בהספק של 75 מגה וואט אשר יהווה תוספת לחיזוק מימון תוכניות הצמיחה שלנו. אקונרג'י בתנופת עשייה בכל תחומי הפעילות ופירות עמלנו ילוו אותנו בשנים הבאות".

מניית אקונרג'י נסחרת לפי שווי של 680 מיליון שקל אחרי ירידה של 7% מתחילת השנה ועלייה של 6% ב-12 החודשים האחרונים.

מניית אקונרג'י מתחילת השנה

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)
צילום: ראסל אלוונגר (שלומי יוסף)

טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?

מנכ"ל שהציל חברה והביא אותה לשווי של 11 מיליארד דולר, מניה שמזנקת למכפילי רווח שלא היו בעבר, מסיבת AI ענקית שלא ברור אם אנחנו בתחילתה, באמצע או בסופה

אבישי עובדיה |

הדוחות של טאואר טאואר 4.53%   טובים מאוד, התחזית חזקה (מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"). המניה זינקה ב-17% ל-98.2 דולר, שווי של 11 מיליארד דולר. דווקא בשווי הזה כדאי להזכיר לכולם שהקמת טאואר בארץ בתחילת שנות ה-90', שזה אומר הקמת מפעל ייצור שבבים בישראל, היתה רעיון כושל. כוח העבודה פה יקר ואין שום יתרון תחרותי מול המפעלים בעולם. טאואר הקימה מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה ואחר כך עוד מפעל שכולו סובסידיות מהמדינה. היא הרוויחה כששוק השבבים המחזורי היה טוב והפסידה פי 5 כשהוא היה למטה. 

היא עברה הסדר חוב. היא קיבלה הנשמה מהמדינה וממשפחת עופר. ואז הדירקטוריון קיבל את ההחלטה שבדיעבד הצילה את החברה והפכה אותה לענקית במונחים מקומיים - לגייס את ראסל אלוונגר כמנכ"ל. אלוונגר קיבל לפני 20 שנה חברה כושלת וידע לנתב אותה לשני מקומות שהצילו אותה - לנישות שבהן יש לה מומחיות (כי הגדולות לא פעלו בנישות) ולפעילות ייצור בחו"ל. טאואר בזכותו היא חברה גלובלית, רווחית, צומחת, עם נוכחות באחד התחומים החשובים בעולם - שבבים.

מניית טאואר זינקה פי 2 מאז פרסום הדוח הקודם, והיא במחיר של יותר מכפול מזה שאינטל רצתה לרכוש את החברה. רכישה שלא יצאה לפועל כי הסינים התנגדו. בהתחלה המשקיעים חששו והמניה ירדה מתחת ל-30 דולר, שנתיים אחרי, הם מאוד מרוצים. 

תחום השבבים מחולק באופן גס לשניים - תחום הייצור ותחום הפיתוח. הפיתוח הוא הקצפת. אנבידיה מפתחת שבבי AI ומוכרת אותם ברווחיות גולמית של מעל 80% כי יש למוצר-לשבב ערך גדול ויתרונות טכנולוגיים. בייצור יש לרוב תחרות גדולה. יש טכנולוגיות ייצור שונות, אבל בסוף מזמין השבב יכול לעשות זאת בכמה מקומות. זאת פעילות שלא אמורה להניב רווחיות גבוהה, סוג של קומודיטי. אבל, על רקע המחסור בשבבים, הרווחיות עלתה בשנים האחרונות. טאואר גם פועלת כאמור בנישות שבהן הרווחיות טובה יותר, ומסתבר שיש בכל זאת הבדלי איכות משמעותיים בין יצרנים שונים. 

חוץ מזה, אלו הסכמים שעוטפים את הלקוח. חברה שרוכשת שבבים מיוחדים שהיא עיצבה וטאואר ייצרה, תמשיך לרכוש את השבבים האלו מטאואר במקביל לגידול בהיקף המכירות שלה, וזה יחלחל לגידול בפעילות טאואר. כלומר כשמארוול שהיא לקוחה מדווחת על גידול במכירות זה יכול לחלחל לטאואר. 

קרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״דקרדיט אלעד גוטמן מנכ״ל בזק- ניר דוד ויור בזק- תומר ראב״ד

סרצ'לייט נערכת לצאת מבזק - נתניהו חתם על ההיתר למכירת המניות

הקרן האמריקאית תוכל למכור את מלוא אחזקותיה בתוך שנתיים ולרדת מתחת ל־5%; לראשונה, בזק תתנהל כחברה ללא בעל שליטה יחיד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה בזק ניר דוד

ראש הממשלה בנימין נתניהו חתם על ההיתר שמאפשר לקרן סרצ'לייט לרדת מהשליטה בבזק בזק -0.48%  , הצעד האחרון שנדרש כדי להשלים את השינוי המבני בחברת התקשורת. החתימה סוגרת הליך רגולטורי של חודשים ארוכים, שבו עבר המסמך בין משרד התקשורת, משרד הביטחון והשב"כ.


עם חתימת ראש הממשלה, הקרן האמריקאית יכולה מעתה למכור את אחזקותיה בבזק, שהן כיום כ־15.9% ממניות החברה  ולרדת בהדרגה גם מתחת לרף של 5%, מבלי להזדקק להיתרים נוספים. כלומר, בזק תצטרף לשורה מצומצמת של חברות בורסאיות גדולות בישראל שפועלות ללא גרעין שליטה.


החתימה של נתניהו מגיעה לאחר שאושרה קודם על ידי שר התקשורת שלמה קרעי, שקידם את המהלך במשרדו, וכן לאחר הסכמת שר הביטחון ישראל כ"ץ והשב"כ. יחד, האישור המשולב של שלושת הגורמים מהווה את התנאי הסופי הדרוש לפי רישיון בזק. ההיתר החדש מאפשר לסרצ'לייט למכור את מניותיה בבורסה כבר החל ממחר. לקרן יינתן פרק זמן של עד שנתיים כדי להשלים את המכירה ולרדת מתחת ל־5% מהון החברה. בתקופת המעבר תוכל להותיר נציג אחד בדירקטוריון בזק, בעוד שני הדירקטורים הנוספים מטעמה יתפטרו.


בשלב זה מחזיקה סרצ'לייט בשליטה בבזק יחד עם השותף הישראלי דוד פורר, באמצעות חברת ביקום. שני הצדדים מבצעים בשנה האחרונה מהלך מכירה מדורג: במרץ נמכרו כ־5% מהמניות בכ־950 מיליון שקל, ובספטמבר עוד כ־5.7% תמורת כ־965 מיליון שקל. העסקאות הללו צמצמו את אחזקות הקרן מ־27% ל־15.9%, והן צפויות להמשיך עד ליציאה מלאה. ההיתר החדש מבטל את מגבלת המכירה בתקופת החסימה ,מהלך חריג בהסכמים מסוג זה ומאפשר לסרצ'לייט למכור גם במהלך תקופה זו, בכפוף לתיאום עם החתמים.


בזק תפעל לראשונה ללא גורם שליטה יחיד

עזיבת הקרן צפויה לשנות את מבנה הניהול בבזק. לראשונה בתולדותיה, החברה תפעל ללא גורם שליטה יחיד, אלא תחת בעלות מבוזרת של גופים מוסדיים ומשקיעים מהציבור. זהו מודל פחות שכיח בחברות תשתית מפוקחות, אך מקובל יותר בשווקים מפותחים. במשרד התקשורת מעריכים כי השינוי יגביר את השקיפות ויחזק את המשילות התאגידית בחברה. מנגד, יש מי שמזהירים כי ניהול ללא גורם מרכזי עשוי להקשות על קבלת החלטות מהירה ולדרוש תיאום הדוק יותר בין בעלי המניות.