יניב ביטון מיכמן
צילום: יח"צ
דוחות

מיכמן: ירידה בהפרשה לחובות מסופקים למרות הריבית; התיק גדל ב-60%

הרווח הנקי של החברה לאשראי לעסקים זינק ברבעון הראשון של השנה פי 4.2 והסתכם בכ-13.1 מיליון שקל, לעומת כ-3.1 מיליון שקל אשתקד. הירידה בחובות מסופקים מגיעה למרות שהתיק גדל ל-747 מיליון שקל
איציק יצחקי | (1)

הרווח הנקי של מיכמן אשראי לעסקים מיכמן זינק ברבעון הראשון של השנה פי 4.2 והסתכם בכ-13.1 מיליון שקל, לעומת כ-3.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות (מימון) הסתכמו בכ-36.5 מיליון שקל, גידול של כ-90% לעומת כ-19.2 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול נובע מגידול בהיקף פעילות החברה, עליית שיעורי הריבית ומהמשך ביקושים ערים לאשראי בקרב לקוחות החברה – עסקים במשק הישראלי. התשואה להון, אגב, עומדת על 33%.

לעומת זאת, הרווח התפעולי ברבעון הראשון צמח לכ-17.7 מיליון שקל (כ-48% מההכנסות) לעומת כ-8.6 מיליון שקל (כ-45% מההכנסות) ברבעון המקביל בשנת 2022. החברה הציגה בתום הרבעון הראשון מרווח אשראי נטו משוקלל שהסתכם בשיעור של כ-13.5%.

תיק האשראי נטו הסתכם ברבעון הראשון בכ-747 מיליון שקל, גידול של כ-60% לעומת כ-467 מיליון שקל אשתקד. תיק האשראי בעת הוצאת הדוח מסתכם בכ-760 מיליון שקל. יתרת ההפרשה לחובות מסופקים עמדה ברבעון הזה על 0.45%, לעומת 0.87% אשתקד.

היו"ר דורון ספיר והמנכ"ל יניב ביטון מסרו: "אנו מסכמים רבעון נוסף של גידול בכל הפרמטרים העסקיים המשקפים את יכולות הניהול והחיתום האיכותי של החברה תוך גידול מתמיד בהכנסות וברווח. מיכמן ממוקדת החל משנת 2022 באסטרטגיה של חברת מימון רב תחומית ובשיפור איכות תיק לקוחותיה לטובת לקוחות בעלי איתנות פיננסית גבוהה וסיכון נמוך. אנו מקדמים מתן פתרונות מימון לטווח בינוני-ארוך לחברות בצמיחה הן במימון מגובה נדל"ן והן בעסקאות חוב ישיר מגובה בטוחות, תוך צמצום פעילות האשראי העקיף מצדדי ג', כך שיתרת פעילות זאת מסך תיק האשראי עמדה על שיעור של כ-20% בסוף הרבעון לעומת כ-80% בסוף הרבעון המקביל אשתקד.

"החברה מרחיבה את נוכחותה בשוק ואת סל פתרונות המימון ועל אף הפעולות שננקטו לטיוב תיק האשראי, הצגנו ברבעון הראשון מרווח אשראי נטו משוקלל שהסתכם בשיעור של כ-13.7%.

"בייחוד בתקופה מאתגרת זו של סביבת ריבית עולה, לשוק האשראי החוץ בנקאי יש תפקיד מרכזי בהגדלת נגישות האשראי לעסקים במשק הישראלי. מיכמן תמשיך להתפתח ולקדם את ענף המימון העסקי בישראל תוך ניהול סיכונים מוקפד, חיתום איכותי והטמעת טכנולוגיות פינטק מתקדמות לייעול תהליכי הבקרה והחיתום".

מהחברה נמסר כי "על מנת להקטין את הסיכון בפעילותה, מיכמן ממשיכה בטיוב תיק האשראי ומפחיתה משמעותית את פעילותה מול עסקים בעסקאות ממסרים דחויים של צדדים שלישיים לטובת לקוחות בעלי איתנות פיננסית גבוהה ופוטנציאל סיכון נמוך יותר במימון מגובה בטוחות והלוואות ישירות (סולו). נכון לסוף הרבעון הראשון רק 20% מפעילות החברה הינה בעסקאות ממסרים דחויים של צדדים שלישיים ומגמת הגידול בעסקאות מגובות בטוחות נמשכת גם לאחר הרבעון הראשון".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד נמסר כי מקורות ההון והיקף האשראי של החברה גדלו ברבעון הראשון לכ-755 מיליון שקל לעומת כ-503.4 מיליון שקל ברבעון המקביל בשנת 2022. מקורות ההון והאשראי של החברה כוללים כ-172 מיליון שקל הון עצמי, כ-148 מיליון מאשראי בנקאי, כ-111 מיליון ש"ח ממקורות שאינם בנקאיים, 120 מיליון שח ממוסדיים וכ-204 מיליון שקל כספי אג"ח.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אשרי המאמין 25/05/2023 12:13
    הגב לתגובה זו
    מריח כמו פונזי... ריביות שוק אפור עם הפרשה נמוכה מבנק...
חיים שטפלר מנכל ארית
צילום: באדיבות המצולם

מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור

המוסדיים יקנו, אבל האם הם היו קונים אם זה היה הכסף האישי שלהם? ארית בתקופה נהדרת ואחרי שהיתה על סף פשיטת רגל והמדינה הצילה אותה, היא מרוויחה מהמדינה מאות מיליונים ברווחיות של חברת אנבידיה - גאות בשוק הביטחוני היא סיבה נהדרת לצבי לוי למכור-להנפיק לפי 5 מיליארד שקל, אבל האם הרווחים האלו יימשכו? ממש לא בטוח

אדיר בן עמי |

אם המוכר רוצה למכור במחיר מסוים, אז ברור שהמחיר מתאים לו, המחיר טוב מבחינתו. אם הקונה רוצה לקנות במחיר הזה - אז יש עסקה. האם יכול להיות שהמחיר טוב לשני הצדדים. כן, אם שניהם "מקריבים" בדרך ומתכנסים לעסקה. בהנפקות זה לא קורה, כי לרוב יש א-סימטריה של מידע. המוכר יודע יותר מהקונה, וגם כי הקונים הם לא באמת שמים את הכסף שלהם, אלא "כסף של אחרים".   

במצב המתואר, האם זו עסקה במחיר ראוי-נכון? האם כשגופים מוסדיים יקפצו עכשיו על ההנפקה של ארית-רשף זו עסקה ראויה? אי אפשר לדעת מה  יהיה והמניה בהחלט יכולה להמשיך לעלות, אבל אפשר לדעת דבר אחד ברור - ארית שהיתה חברה של 100-150 מיליון שקל, קפצה לשווי של 5 מיליארד שקל בזכות המלחמה. ההצטיידות היתה גדולה, המחירים היו בשמיים - משרד הביטחון קנה כנראה בלי לחשוב יותר מדי - המספר בדוח של ארית שמוכיח - משרד הביטחון מפזר כספים

זה לא יכול להימשך. נכון שיש שינוי תפיסתי עולמי ונכון שההצטיידות הצבאית עלתה, אבל זה גם יביא תחרות ויוביל לשחיקה ברווחיות. כמו כמעט כל דבר שעולה מהר, יש גם ירידות, טלטלות וגלים בדרך. ארית לא מפתחת שבבי AI שהיא יכולה להרוויח עליהם 75% , היא לא אינבידיה, היא חברה של לואו טק שעושה עבודה טובה, מייצרת מערכות וכלים טובים מאוד, אבל יש גאות בעסקיה,  בשל ניצול הזדמנות של ההנהלה והבעלים. אגב, כשהחברה קרסה והגיעה לפשיטת רגל, המדינה הצילה אותה מספר פעמים. עכשיו כשצריך אותה, היא - ואין לנו טענות על כך, זו המטרה של עסק - ממקסמת רווחים ומוכרת במחירים גבוהים.

הטענות שלנו הן כלפי המוסדיים שאם יעשו שיעורי בית יפנימו שהתוצאות של ארית ימשיכו להיות טובות עוד שנה, אולי שנתיים, אבל מה אחר כך? לקנות חברה במכפיל רווח של 8 זה לא תמיד נכון, השאלה אם זה יימשך לאורך זמן. וכל זה כשהטכנולוגיה משתנה - התותחים החדשים שייכנסו לצבא מתוצרת אלביט לא יעבדו כנראה רק עם סוגי המרעומים של ארית. 

וכמובן שדגל האזהרה הגדול הוא המכירה - ארית מנפיקה את רשף שהיא כאמור כל הפעילות של ארית, היא בעצם מוכרת את עצמה. אם המצב כל כך טוב, והצמיחה ברורה והרווחים הגדולים ימשיכו, אז למה להנפיק? מה יודע המוכר, צבי לוי, הבעלים ויו"ר החברה שהקונים לא יודעים? ולמה הוא כנראה יצליח לסדר אותם?   

 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

פורסייט צונחת 10%, בלייד ריינג'ר מזנקת 22%; המדדים במגמה מעורבת

פורסייט עם הודעה שבלבלה לרגע את השוק; אפולו מגייסת ונופלת; בלייד ריינג׳ר מזנקת אחרי החתימה עם ויז׳ן ווייב; ג'ין טכנולוגיות מזנקת לאחר הסכם עם ביטוח ישיר, והכוונה להנפיק את רשף מפילה את ארית שנסחרת בצניחה חדה; טאואר חוזרת מחו״ל עם רוח גבית; יום המסחר האחרון של השבוע מתנהל במגמה מעורבת

מערכת ביזפורטל |

אחרי שנעלה בחולשה המסחר בבורסה במגמה מעורבת כשת״א 35 מתחזק ב-0.6% ות״א 90 נחלש 1.4%.

בהסתכלות ענפית המגמה גם היא מעורבת, במגזר הפיננסים - ת״א בנקים עולה 1.3% ואילו מדד ת״א ביטוח תנודתי ונסחר כרגע בירידה של 0.9%.

ת״א נדל״ן מאבד 1.3% ות״א נפט וגז שהיה תנודתי אתמול ואיבד 1.1% ממשיך בתנודיות, ולאחר עליות, יורד כעת עד 0.8%.


נחשף בביזפורטל: נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש -0.6%   ממשיכה להתרחב אל מחוץ למגרש הביתי ומסמנת טריטוריות חדשות גיאנה ודרום אפריקה. לביזפורטל נודע כי שותפות הנפט חתמה על הסכם אסטרטגי עם Eco Atlantic הקנדית, שבמסגרתו תשלם 2 מיליון דולר עבור קבלת אופציות לכניסה כשחקן מוביל בשני רישיונות חיפוש ימיים. העסקה מציבה את נאוויטס, אחרי פרויקט שננדואה במפרץ מקסיקו ופרויקט Sea Lion בפוקלנד, במהלך בינלאומי נוסף שמכוון להרחבת תיק הנכסים שלה ולביסוסה כאופרייטר בפרויקטי חיפוש גדולים. אמנם זהו איננו תשלום מהותי אך יש לו פוטנציאל לפתוח לשותפות דלתות ביבשת האפריקאית העתירה במשאבים - נאוויטס נכנסת לגיאנה ודרום אפריקה: תשלם עבור אופציה להיות מפעילה




ארדואן חולם על מעצמה אנרגטית, הוא רוצה לקחת את טורקיה לימי גדולתה העות׳מאנית והדרך לזה בעולמנו היא, אנרגיה - האם בישראל צריכים לחשוש? טורקיה מקדמת שינוי מבני בשוק האנרגיה שלה. אחרי הביקור ההיסטורי של ארדואן בבית הלבן שבו הוסכם על הגדלת יבוא הגז הנוזלי (LNG) מארצות הברית, טורקיה מודיעה כי היא בוחנת השקעות ישירות בשדות הגז והנפט האמריקאיים. שר האנרגיה הטורקי, אלפאסלאן בייראקטאר, אומר כי החברה הממשלתית Turkish Petroleum מנהלת שיחות עם חברות כמו שברון ו-אקסון על כניסה לנכסי הפקה upstream. כלומר הטורקים בוחנים להשתלב בהשקעה כבר בשלבי הפקת הגז והנפט מהאדמה. אם המגעים יבשילו, ייתכן שנראה הכרזה רשמית כבר בשבועות הקרובים - טורקיה תשקיע בשדות גז בארה״ב ותגדיל יבוא LNG - מה זה אומר לישראל?


לקראת אישור תקציב המדינה, שר האוצר בצלאל סמוטריץ' נשא נאום שבו הוא פורש את קווי המדיניות הכלכלית שלו ואת המאבק ביוקר המחיה, במונופולים ובמערכת הבנקאית. בדבריו הדגיש השר את חשיבותן של הרפורמות הכלולות בתקציב ואת הצורך, לדבריו, להחזיר כוח לציבור ולשבור ריכוזיות בשווקים המרכזיים. ״אני לא נגד עשירים״ הוא אומר בנאומו ״אבל חייבים לטפל במונופולים״ הוא מכריז מלחמה על הבנקים והיבואנים; ״נצביע רק על חוק גיוס שוויוני״ סמוטריץ׳: ״מי שלא יוריד מחירים, ימוסה״


רכבת הרים עברה על הנדל״ן בארץ. אחרי ירידות חדות ב-2023, התאוששות מסוימת ב-2024, ושוב חולשה במכירות לאורך 2025, השחקנים המרכזיים בשוק מנסים להבין האם אנחנו רואים שינוי מבני בענף או שזה רק אירוע נקודתי. בפאנל על ענף הנדל״ן והתשתיות שנערך בוועידה הכלכלית של ביזפורטל שמענו מהשחקנים הגדולים בתחום מה הם חושבים על המצב. בפאנל השתתפו דן פרנס, מנכ"ל קרסו נדל"ן, רוני בריק, נשיא התאחדות הקבלנים, ורונית שבירו, יועמ"שית ומבעלי קבוצת שבירו. שלושת הפנליסטים מסתכלים לעבר 2026 כשנת מפנה פוטנציאלית. 

אחד ההסברים המפתיעים שהם נתנו לירידה בביקושים ב-2024 וב-2025 מגיע דווקא מהכיוון הדמוגרפי. לדברי דן פרנס, ישראל חוותה גל הגירה שלילית חריג. לדבריו, בהשוואה לרמה הרב שנתית, מספר העוזבים עלה ב-40 אלף ישראלים, מה שתורגם לכעשרת אלפים דירות שלא נרכשו או שלא נדרשו. עדיין נזכיר שההיצע הדירות הלא מכורות שובר שיאים בחודשים האחרונים ועומד על למעלה מ-83 אלף דירות. עם זאת הקבלנים והיזמים מנסים להישאר אופטימיים - "בשנה הקרובה נראה התאוששות משמעותית בשוק הדירות" הם אומרים בפאנל.