חן מלמד סופרגז אלקטרה פאוור
צילום: דורון סבג

אלקטרה פאוור רוצה להתייעל. כמה עובדים היא תפטר?

החברה מתכננת שינוי ארגוני בתחום המסורתי שלה - הגפ"מ, לניהול ממכרז הארץ, במקום בפריסה ארצית. היא מעסיקה 350 עובדים, מתוכם 240 מאוגדים בהסתדרות. 50 עובדים כבר עזבו את החברה בשנה האחרונה וסביר להניח שיהיה מדובר לפחות על מספר דומה
נתנאל אריאל |

חברת אלקטרה פאוור (לשעבר סופרגז) אלקטרה פאוור תפטר עובדים במסגרת "שינויים ארגוניים והתאמות", השאלה היא רק כמה. בחברה בינתיים לא מדברים על מספרים או אחוז מהעובדים שיילכו הביתה מאחר שהיא נמצאת בפגישות עם נציגי ההסתדרות ורק אומרת שיהיו "שינויים מסוימים במצבת כוח האדם".

240 עובדים מתוך 350 מעובדי החברה מאוגדים בהסתדרות (לעומת 397 עובדים בחברה בסוף שנת 2021), בחוזים קיבוציים לתקופות של שנתיים עד 3, ואלה צפויים להסתיים עד אוקטובר הקרוב. אלקטרה פאוור מעסיקה 198 עובדים בשיווק, מכירות ושיווק, מתוכם 231 בתחומים הללו - ומן הסתם עיקר הקיצוץ יגיע כאן, לצד - אולי - קיצוץ בפיתוח העסקי (שם צנח מספר העובדים ל-28 בסוף השנה האחרונה, לעומת 42 שנה קודם לכן).

מה שכן, סביר שהעובדים שיעזבו/ יפוטרו, לפחות חלק משמעותי מהם, יהיו תושבים מהפריפריה. רמז לכך ניתן לראות בשורות הבאות: לדברי החברה, היא הציגה לנציגות העובדים את הרצון שלה לשנות עוד לפני סוף השנה את מודל ההפעלה הארגוני בתחום הגפ"מ, התחום המסורתי שלה, "באמצעות מעבר לניהול מאוחד של מוקדי השירות והמכירות במיקום מרכזי תוך צמצום הדרגתי של פעילות סניפי החברה הפזורים כיום ברחבי הארץ".

באלקטרה פאוור אומרים שהמהלך מגיע לצורך "שיפור וייעול מערך השירות והמכירות ומהווה צעד משמעותי במטרה להתאים את החברה ופעילותה לתקופה הנוכחית ולשווקים המשתנים" וכי המהלך יביא לשיפור ביעילות התפעולית וברווחיות החברה. 

אלקטרה פאוור מנוהלת ע"י חן מלמד ונמצאת בשליטת אלקו אלקו -0.41%  (62.4%) של האחים זלקינד (דניאל זלקינד ומיכאל זלקינד). המניה נסחרת במחיר של 41.24 שקל למניה ושווי שוק של 661 מיליון שקל, לאחר שצללה ב-30% במהלך 12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: