חן מלמד סופרגז אלקטרה פאוור
צילום: דורון סבג

אלקטרה פאוור רוצה להתייעל. כמה עובדים היא תפטר?

החברה מתכננת שינוי ארגוני בתחום המסורתי שלה - הגפ"מ, לניהול ממכרז הארץ, במקום בפריסה ארצית. היא מעסיקה 350 עובדים, מתוכם 240 מאוגדים בהסתדרות. 50 עובדים כבר עזבו את החברה בשנה האחרונה וסביר להניח שיהיה מדובר לפחות על מספר דומה
נתנאל אריאל |

חברת אלקטרה פאוור (לשעבר סופרגז) אלקטרה פאוור תפטר עובדים במסגרת "שינויים ארגוניים והתאמות", השאלה היא רק כמה. בחברה בינתיים לא מדברים על מספרים או אחוז מהעובדים שיילכו הביתה מאחר שהיא נמצאת בפגישות עם נציגי ההסתדרות ורק אומרת שיהיו "שינויים מסוימים במצבת כוח האדם".

240 עובדים מתוך 350 מעובדי החברה מאוגדים בהסתדרות (לעומת 397 עובדים בחברה בסוף שנת 2021), בחוזים קיבוציים לתקופות של שנתיים עד 3, ואלה צפויים להסתיים עד אוקטובר הקרוב. אלקטרה פאוור מעסיקה 198 עובדים בשיווק, מכירות ושיווק, מתוכם 231 בתחומים הללו - ומן הסתם עיקר הקיצוץ יגיע כאן, לצד - אולי - קיצוץ בפיתוח העסקי (שם צנח מספר העובדים ל-28 בסוף השנה האחרונה, לעומת 42 שנה קודם לכן).

מה שכן, סביר שהעובדים שיעזבו/ יפוטרו, לפחות חלק משמעותי מהם, יהיו תושבים מהפריפריה. רמז לכך ניתן לראות בשורות הבאות: לדברי החברה, היא הציגה לנציגות העובדים את הרצון שלה לשנות עוד לפני סוף השנה את מודל ההפעלה הארגוני בתחום הגפ"מ, התחום המסורתי שלה, "באמצעות מעבר לניהול מאוחד של מוקדי השירות והמכירות במיקום מרכזי תוך צמצום הדרגתי של פעילות סניפי החברה הפזורים כיום ברחבי הארץ".

באלקטרה פאוור אומרים שהמהלך מגיע לצורך "שיפור וייעול מערך השירות והמכירות ומהווה צעד משמעותי במטרה להתאים את החברה ופעילותה לתקופה הנוכחית ולשווקים המשתנים" וכי המהלך יביא לשיפור ביעילות התפעולית וברווחיות החברה. 

אלקטרה פאוור מנוהלת ע"י חן מלמד ונמצאת בשליטת אלקו אלקו 0%  (62.4%) של האחים זלקינד (דניאל זלקינד ומיכאל זלקינד). המניה נסחרת במחיר של 41.24 שקל למניה ושווי שוק של 661 מיליון שקל, לאחר שצללה ב-30% במהלך 12 החודשים האחרונים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.