אורביט דניאל אשחר
צילום: יח"צ, צילום מסך אתר החברה

הזמנה נוספת לאורביט: תספק מערכת תקשורת לווינים ב-2.5 מיליון דולר

בנובמבר חתמה אורביט על עסקה דומה עם לקוח אמריקני אחר. בראיון לביזפורטל  חזה המנכ"ל דניאל אשחר כי חתימה עם לוקהיד מרטין תביא לגידול בהזמנות מחברות אחרות. תחזית שהתממשה מהר מהצפוי
אלמוג עזר | (1)

חברת  אורביט -0.34%  מדווחת על קבלת הזמנה נוספת מחברת תקשורת הלווינים האמריקאי INMARSAT, בהיקף של כ-2.5 מיליון דולר. המערכות, תסופקנה במהלך שנת 2021, כחלק מהסכם מסגרת ארוך טווח עליו חתמו במרץ 2019. בעקבות הדיווח מניית החברה קופצת בכ-7%, ומשלימה זינוק של כ-44% מתחילת השנה לשווי שוק של כ-225 מיליון שקל.

המערכת הינה מערכת תקשורת לווינית מוטסת רב תכליתית (MPT – Terminal Purpose-Multi) בתדרי Ka, המותאמת לצרכים צבאיים, ממשלתיים ומסחריים. המערכת הקומפקטית כוללת אנטנה בקוטר 30 ס"מ ותסופק כמערכת אינטגרלית מלאה שתכלול ממשקים תוכנתיים, מכניים וחשמליים. המערכת המודולרית הרב שימושית עברה התאמה ואופטמיזציה לצרכיה של החברה האמריקנית ולשימוש עבור שירותי תקשורת לווינית רחבת הפס שלה.

הזמנה זו למערכות תקשורת לווינית מוטסות רב תכליתיות קומפקטיות בקוטר 30 ס"מ, נוספת להזמנות קודמות. בחודשיים האחרונים אורביט קבלה הזמנות מלקוחות בסכום של יותר מ-15 מיליון דולר: מערכות עקיבה ופתרונות לניהול קשר ושמע במערכות מוטסות בשווי 2.5 מיליון דולר, הזמנה מיצרנית המטוסים האמריקנית לוקהיד מרטין למערכת Orion Combat של אורביט' מערכת ניהול הקשר והשמע למטוסי F-16 בהיקף של כ-6 מיליון דולר, למימוש בשלוש השנים הקרובות.

בראיון לביזפורטל בחודש שעבר חזה מנכ"ל אורביט דניאל אשחר כי אותה חתימה עם לוקהיד מרטין תביא לגידול הזמנות מחברות אמריקניות אחרות. תחזית שהתממשה מהר מהצפוי. הבוקר אמר דניאל אשחר: "אנו גאים מאוד על הזמנה נוספת מלקוח אמריקאי שהינו מוביל שוק בעולם שירותי תקשורת לווינים – שבחר שוב באורביט כספק מוביל למערכות תקשורת לווינים מוטסות ובכך מביע אמון ביכולת הטכנולוגית של אורביט אל מול מתחריה. הזמנה זו מחזקת את מובילותה הטכנולוגית של אורביט במערכות תקשורת לווינים בכלל ומערכות מוטסות בפרט, אורביט מביאה 20 במרץ 2019 לשוק זה מוצר מוביל שהינו אחד ממנועי הצמיחה של אורביט".

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אחלה רעיון להשתמש במסתיק לתקשורת לוינית (ל"ת)
    koko 06/12/2020 12:33
    הגב לתגובה זו
צחי אבו
צילום: ארי נדלן
ראיון

צחי אבו: "אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית, כל נכס אצלנו עובר השבחה"

על רקע הדוחות ותוכניות ההרחבה של ארי נדל״ן באילת ובאשדוד, בתוספת המו״מ לרכישת שטחי מסחר בגבעת שאול, החברה מציגה אסטרטגיה של השבחה מאסיבית וקידום של הרחבת זכויות בנכסיה;"תפיסה שמחברת בין נדל״ן מניב לבין ייזום אקטיבי לאורך זמן״

צלי אהרון |

ארי נדל״ן ארי נדלן -0.51%  , העוסקת בנדל"ן מניב מסחרי וקניונים בישראל ובחו"ל,מציגה את דוחותיה לרבעון עם NOI מאוחד שעומד על כ-24 מיליון שקל בדומה לרבעון המקביל, בעוד ה-FFO עלה לכ-13 מיליון שקל, גידול של כ-18%. שיעורי התפוסה בנכסים המרכזיים נותרו גבוהים, סביב 96% בישראל וכ-99% בקניון My Mall בלימסול לאחר הרחבה. מנגד, הוצאות המימון עלו לכ-18 מיליון שקל לעומת כ-14 מיליון שקל אשתקד, בעיקר בשל הנפקת סדרת אג״ח חדשה שהגדילה את היקף החוב הפיננסי. 

נראה כי החברה מפנה חלק גדול מהדגש לאסטרטגיית ההשבחה שלה: הרחבת סטאר אילת, קידום התכנית הגדולה בסטאר אשדוד והתקדמות בפרויקט תחנת הכוח שמוערך בהיקף של כ-362 מיליון שקל. בנוסף, לאחר מועד הדוח השלימה החברה גיוס הון וחוב בהיקף כולל של כ-208 מיליון שקל, גם באמצעות הנפקת מניות וגם בהרחבת אג״ח - מה שהביא את בית ההשקעות מיטב להפוך לבעל עניין. בשבועות האחרונים קידמה החברה שתי תוכניות תכנוניות מהותיות: הוועדה המחוזית דרום אישרה להפקדה את תוכנית ההרחבה במתחם סטאר אילת, הכוללת תוספת של שני מגדלים חדשים בהיקף של כ-80 אלף מ"ר, ובמקביל ביקשה לבצע תיקונים בתוכנית המקיפה במתחם סטאר אשדוד - תוכנית שאמורה להוסיף 2,000 דירות וכ-110 אלף מ"ר מסחר ותעסוקה.

כמו כן, ארי נדל״ן מנהלת מו״מ לרכישת שטחי מסחר בהיקף של 15 אלף מ"ר ו-300 חניות בירושלים, במהלך שמטרתו לחזק את פורטפוליו הנכסים המניבים באזורים צפופים ומבוקשים. המהלך מתווסף לשורה ארוכה של פרויקטי השבחה שמקדמת החברה בארץ ובעולם , מהרחבת קניון MYMALL ועד לקידום תוספת זכויות במתחמי מסחר ודיור בנהריה ובנתניה.

המנכ"ל ובעל השליטה צחי אבו מסכם זאת כך: ״אנחנו לא חברת נדל״ן מניב קלאסית. כל נכס אצלנו עובר השבחה״. לדבריו, החברה שואפת לייצר תמהיל ייחודי בין נכסים מניבים לבין תוספת זכויות משמעותית בכל נכס ונכס. נראה שהתפיסה הזו באה לידי ביטוי כמעט בכל הנכסים של החברה.

בראיון לביזפורטל מסביר אבו כיצד כל אחד ממהלכי החברה משתלב עם אסטרטגיית הליבה, מדוע היזמות היא חלק בלתי נפרד מהמודל העסקי, ומה עומד על הפרק בשנה הקרובה:

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%

בשונה מהמגמה מעבר לים ולאחר מגמה חיובית בשעות הראשונות של היום ברקע דוחות אנבידיה, המדדים במגמה שלילית שניתן לייחסה גם להפרת הסכם הפסקת האש בעזה וההתקפות בלבנון; מזרחי טפחות איבד 2.8%, הראל 2.6%, נייס 3.2%
מערכת ביזפורטל |

היום האחרון לשבוע המסחר נפתח אומנם במגמה חיובית, אך סגר בירידות שהבנקים הובילו. מדד הבנקים איבד 1.7%, מדד הביטוח ירד ב-1.8%. מזרחי טפחות בלטה בירידה של 2.8%, הראל ב-2.6%, נייס המשיכה לרדת ואיבדה 3.2%. 


במקביל הדולר נחלש ושערו הרציף נסחר ברמת 3.25 שקלים לעמוד שער הדולר הרציף


על בד על בד 15.99%  - ביום מצוין. המניה זינקה 16% על רקע תוצאות טובות. הכנסות הקבוצה עלו לכ־460 מיליון שקל, גידול של 2% לעומת הרבעון המקביל, עם צמיחה אורגנית של כ-6%; הרווח הנקי קפץ ל־18.2 מיליון שקל; הצמיחה הושגה למרות העלייה במחירי חומרי הגלם, תנודתיות במטבעות והמכסים בארה"ב עלבד מזנקת לאור צמיחה אורגנית של 6%  


אלוט  אלוט 11.25%   זינקה ב-11%. החברה שמספקת פתרונות סייבר ו-Network Intelligence לספקיות תקשורת וארגונים, מדווחת על רבעון שלישי חזק והמניה מגיבה בזינוק. ההכנסות הסתכמו ב-26.4 מיליון דולר לעומת ציפיות של 25.67 מיליון דולר, עלייה של 14% משנה קודמת, כששירותי ה-SECaaS ממשיכים להתרחב ומהווים כבר 28% מהמחזור. הרווח המתואם למניה הגיע ל-0.10 דולר, יותר מכפול מהצפי שעמד על 0.04 דולר. ה-ARR של תחום ה-SECaaS הגיע ל־27.6 מיליון דולר צמיחה שנתית של 60%. ברמה החשבונאית Allot עוברת לרווח תפעולי של 2.2 מיליון דולר אחרי הפסד בשנה שעברה, והרווח התפעולי המתואם עלה ל-3.7 מיליון דולר לעומת 1.1 מיליון דולר ברבעון המקביל. החברה מציגה גם תזרים חיובי של 4 מיליון דולר ומסיימת את הרבעון עם 81 מיליון דולר בקופה. להרחבה: אלוט מעלה תחזיות ומסבירה זינוק של פי 7 בשנה וחצי; המניה מגיבה בחיוב





אחת התופעות הבולטות במחצית הראשונה של השנה היתה הירידה הדרמטית במכירות הדירות, לא מדובר על תופעה של גורם אחד בלבד אלא של כמה תהליכים שהתרחשו כמעט במקביל. העלאת המע"מ בנובמבר האחרון הביאה להקדמת עסקות לסוף 2024 ופגעה ברבעון הראשון של 2025; הגבלות המימון החדשות של בנק ישראל על מבצעי המימון של הקבלנים האטו את קצב השיווק; והעימות הביטחוני מול איראן במבצע ׳עם כלביא׳ ביוני האחרון הוביל לסגירת אתרי בנייה ולבלימת עסקאות. גם סביבת הריבית הגבוהה ממשיכה להכביד על רוכשי הדירות, שמתקשים לסגור פערים בין הון עצמי למשכנתא גבוהה.