נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

במזרחי טפחות מעריכים שבנק ישראל עשוי להכפיל את תכנית הרכישות

להערכת האסטרטג הראשי של הבנק, מודי שפריר, בנק ישראל ינקוט בהרחבה מוניטארית בישיבה הקרובה - יגדיל או אף יכפיל את תוכנית הרכישות ועשוי אף להוריד את הריבית לרמה אפסית ולחזק את מדיניות ה-Forward guidance
ערן סוקול | (9)
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

הנגיד, ירון, אמר אתמול בראיון טלוויזיוני לבלומברג כי ב"י ימשיך לנקוט במדיניות מוניטארית מרחיבה מאד, ככל שיידרש - “will continue to do whatever accommodative measures that we need to do as we are going forward”. לדברי האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מודי שפריר, דברי הנגיד תומכים בהערכה כי בנק ישראל ינקוט בהרחבה מוניטארית בישיבה הקרובה ב-22 באוקטובר - יגדיל (או אף יכפיל) את תוכנית רכישת אגרות החוב הממשלתיות ועשוי אף להוריד את הריבית לרמה אפסית ולחזק את מדיניות ה-Forward guidance.

"הנתונים הכלכליים המהירים ממשיכים להצביע על פגיעה קשה בפעילות כלכלת ישראל במהלך הסגר השני, אך כפי שציינו לאחרונה - נראה שהפגיעה במגזר העסקי מתונה מהפגיעה בסגר הראשון (בחודש אפריל)", מציינים במזרחי.

ירידה חדה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי

במסגרת סקירת המאקרו מציין שפריר כי נרשמה ירידה חדה (ודי רוחבית) בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי מאז תחילת הסגר השני בישראל.

מקור: מזרחי טפחות

בהשוואה ל-OECD, המצב לא טוב

עפ"י נתוני הניידות של גוגל - השהייה במקומות עבודה התייצבה ברמה הנמוכה בכ-50% בהשוואה לרמה טרם משבר הקורונה (נתונים עד ל-09.10), גבוה מהרמה שנרשמה בזמן הסגר הראשון (60-70%), המעידה גם על ההרעה הניכרת במצב שוק התעסוקה המקומי בהשוואה בינ"ל.

מקור: מזרחי טפחות

פגיעה קשה בהכנסה הפנויה בישראל שצפויה להחמיר

תקבולי 'מסי הבריאות' (הנגזרים ממספר העובדים במשק ומרמות השכר) ירדו בשלושת החודשים האחרונים בחדות בהשוואה לאשתקד (נתונים נכונים לסוף אוגוסט) - "אינדיקציה נוספת לפגיעה הניכרת בהכנסה הפנויה של האזרחים בישראל, אשר צפויה אף להחמיר בספטמבר ובאוקטובר על רקע הטלת הסגר הנוסף", מעריך שפריר.

מקור: מזרחי טפחות

צפו להמשך סביבת אינפלציה נמוכה מאד בשנה הקרובה

הירידה החדה בהכנסה הפנויה והסגר השני הובילו, כאמור, לפגיעה ניכרת בענפי הכלכלה בכלל ובצריכה הפרטית בפרט – לדברי שפריר, עובדה זו תומכת בהערכת הבנק להמשך סביבת אינפלציה נמוכה מאד בשנה הקרובה.

החדשות הטובות - עלייה חדה בהיקף שחרור הרכבים ממכס

"בנימה מעודדת יותר, חרף הטלת הסגר במחצית השנייה של חודש ספטמבר, בחודש האחרון ובסיכום הרבעון השלישי נרשמה עלייה חדה בהיקף שחרור הרכבים ממכס, אשר צפויה לתמוך בהתרחבות נאה של התוצר ב-Q3 (לאחר ההתכווצות החדה בשני הרבעונים הראשונים של השנה) - היקף שחרור הרכבים ממכס עלה ברבעון השלישי ב- 135% QoQ בהשוואה ל-Q2", מציין שפריר.

מקור: מזרחי טפחות

חרף העלייה החדה ב-Q3, בסיכום תשעת החודשים הראשונים של שנת 2020 נרשמה ירידה של כ-26% במספר הרכבים ששוחררו מהמכס, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

מקור: מזרחי טפחות

עוד מציינים במזרחי לחיוב, כי טרם הטלת הסגר השני, רמות הביקוש בשוק הנדל"ן חזרו לרמות טרם משבר הקורונה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חקיין ומוקיון 04/02/2021 21:18
    הגב לתגובה זו
    בושה
  • 8.
    יורם 26/01/2021 07:14
    הגב לתגובה זו
    זו לא כלכלה זה אבדון. מצביעות רע!!
  • 7.
    אלמוג 01/12/2020 18:46
    הגב לתגובה זו
    לצורך רכישת נשק בחו"ל במקום שיקחו הלוואה יקרה במקום אחר? ככה הם יצטרכו לקנות דולרים בשביל להחזיר את ההלוואה. זה עדיף על כל שבנק ישראל ישב על ערמות של מזומנים בדולרים!
  • 6.
    זה שנים שמשקי הבית בישראל חיים מעבר ליכולות שלהם ו 16/10/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
    זה שנים שמשקי הבית בישראל חיים מעבר ליכולות שלהם והמשכורות יורדות והנדלן עולה בטירוף רק בהייטק מרוויחים כל השאר לאו טק מרוויחים מינימום יושבים בבית
  • 5.
    טוני 15/10/2020 16:38
    הגב לתגובה זו
    היזהרו השקל יירד נמוך..
  • 4.
    הייטקיסט משקיע נסד"ק 15/10/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
    הפך מזמן לגוף חסר השפעה, אם היה מעלה את הריבית בארץ אולי עוד היה יכול להשפיע על משהו, בינתיים הכסף יוצא לחו"ל בהינתן ונדל"ן ישראלי זו השקעה בסיכון גבוה שדורשת הון עצמי רב, הכי טוב להשקיע בסחורות ובמניות הנסד"ק
  • 3.
    במקום לקנות מניות מנופחות בנאסדאק , תקנו מניות בת"א (ל"ת)
    הצעה לנגיד הבנק 15/10/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חובבי השקל שימו לב! הורדת דירוג האשראי של ישראל קרובה (ל"ת)
    ראו הוזהרתם 15/10/2020 13:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין עבודה אין חיים אבל נוסעים על רכב חדש בתשלומים (ל"ת)
    ממי 15/10/2020 11:45
    הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

יום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?

למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?

מערכת ביזפורטל |


היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.

חוץ מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות הקריטיות של סוף השבוע.



מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.

זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.

זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.