במזרחי טפחות מעריכים שבנק ישראל עשוי להכפיל את תכנית הרכישות
הנגיד, ירון, אמר אתמול בראיון טלוויזיוני לבלומברג כי ב"י ימשיך לנקוט במדיניות מוניטארית מרחיבה מאד, ככל שיידרש - “will continue to do whatever accommodative measures that we need to do as we are going forward”. לדברי האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מודי שפריר, דברי הנגיד תומכים בהערכה כי בנק ישראל ינקוט בהרחבה מוניטארית בישיבה הקרובה ב-22 באוקטובר - יגדיל (או אף יכפיל) את תוכנית רכישת אגרות החוב הממשלתיות ועשוי אף להוריד את הריבית לרמה אפסית ולחזק את מדיניות ה-Forward guidance.
"הנתונים הכלכליים המהירים ממשיכים להצביע על פגיעה קשה בפעילות כלכלת ישראל במהלך הסגר השני, אך כפי שציינו לאחרונה - נראה שהפגיעה במגזר העסקי מתונה מהפגיעה בסגר הראשון (בחודש אפריל)", מציינים במזרחי.
ירידה חדה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי
במסגרת סקירת המאקרו מציין שפריר כי נרשמה ירידה חדה (ודי רוחבית) בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי מאז תחילת הסגר השני בישראל.
מקור: מזרחי טפחות
בהשוואה ל-OECD, המצב לא טוב
עפ"י נתוני הניידות של גוגל - השהייה במקומות עבודה התייצבה ברמה הנמוכה בכ-50% בהשוואה לרמה טרם משבר הקורונה (נתונים עד ל-09.10), גבוה מהרמה שנרשמה בזמן הסגר הראשון (60-70%), המעידה גם על ההרעה הניכרת במצב שוק התעסוקה המקומי בהשוואה בינ"ל.
מקור: מזרחי טפחות
פגיעה קשה בהכנסה הפנויה בישראל שצפויה להחמיר
תקבולי 'מסי הבריאות' (הנגזרים ממספר העובדים במשק ומרמות השכר) ירדו בשלושת החודשים האחרונים בחדות בהשוואה לאשתקד (נתונים נכונים לסוף אוגוסט) - "אינדיקציה נוספת לפגיעה הניכרת בהכנסה הפנויה של האזרחים בישראל, אשר צפויה אף להחמיר בספטמבר ובאוקטובר על רקע הטלת הסגר הנוסף", מעריך שפריר.
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- ירידה קלה בריבית המשכנתאות; מזרחי טפחות שוב עם ריבית גבוהה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: מזרחי טפחות
צפו להמשך סביבת אינפלציה נמוכה מאד בשנה הקרובה
הירידה החדה בהכנסה הפנויה והסגר השני הובילו, כאמור, לפגיעה ניכרת בענפי הכלכלה בכלל ובצריכה הפרטית בפרט – לדברי שפריר, עובדה זו תומכת בהערכת הבנק להמשך סביבת אינפלציה נמוכה מאד בשנה הקרובה.
החדשות הטובות - עלייה חדה בהיקף שחרור הרכבים ממכס
"בנימה מעודדת יותר, חרף הטלת הסגר במחצית השנייה של חודש ספטמבר, בחודש האחרון ובסיכום הרבעון השלישי נרשמה עלייה חדה בהיקף שחרור הרכבים ממכס, אשר צפויה לתמוך בהתרחבות נאה של התוצר ב-Q3 (לאחר ההתכווצות החדה בשני הרבעונים הראשונים של השנה) - היקף שחרור הרכבים ממכס עלה ברבעון השלישי ב- 135% QoQ בהשוואה ל-Q2", מציין שפריר.
מקור: מזרחי טפחות
חרף העלייה החדה ב-Q3, בסיכום תשעת החודשים הראשונים של שנת 2020 נרשמה ירידה של כ-26% במספר הרכבים ששוחררו מהמכס, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.
מקור: מזרחי טפחות
עוד מציינים במזרחי לחיוב, כי טרם הטלת הסגר השני, רמות הביקוש בשוק הנדל"ן חזרו לרמות טרם משבר הקורונה.
- 9.חקיין ומוקיון 04/02/2021 21:18הגב לתגובה זובושה
- 8.יורם 26/01/2021 07:14הגב לתגובה זוזו לא כלכלה זה אבדון. מצביעות רע!!
- 7.אלמוג 01/12/2020 18:46הגב לתגובה זולצורך רכישת נשק בחו"ל במקום שיקחו הלוואה יקרה במקום אחר? ככה הם יצטרכו לקנות דולרים בשביל להחזיר את ההלוואה. זה עדיף על כל שבנק ישראל ישב על ערמות של מזומנים בדולרים!
- 6.זה שנים שמשקי הבית בישראל חיים מעבר ליכולות שלהם ו 16/10/2020 13:07הגב לתגובה זוזה שנים שמשקי הבית בישראל חיים מעבר ליכולות שלהם והמשכורות יורדות והנדלן עולה בטירוף רק בהייטק מרוויחים כל השאר לאו טק מרוויחים מינימום יושבים בבית
- 5.טוני 15/10/2020 16:38הגב לתגובה זוהיזהרו השקל יירד נמוך..
- 4.הייטקיסט משקיע נסד"ק 15/10/2020 16:33הגב לתגובה זוהפך מזמן לגוף חסר השפעה, אם היה מעלה את הריבית בארץ אולי עוד היה יכול להשפיע על משהו, בינתיים הכסף יוצא לחו"ל בהינתן ונדל"ן ישראלי זו השקעה בסיכון גבוה שדורשת הון עצמי רב, הכי טוב להשקיע בסחורות ובמניות הנסד"ק
- 3.במקום לקנות מניות מנופחות בנאסדאק , תקנו מניות בת"א (ל"ת)הצעה לנגיד הבנק 15/10/2020 14:23הגב לתגובה זו
- 2.חובבי השקל שימו לב! הורדת דירוג האשראי של ישראל קרובה (ל"ת)ראו הוזהרתם 15/10/2020 13:47הגב לתגובה זו
- 1.אין עבודה אין חיים אבל נוסעים על רכב חדש בתשלומים (ל"ת)ממי 15/10/2020 11:45הגב לתגובה זו
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגיום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
חוץ
מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות
הקריטיות של סוף השבוע.
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגיום ראשון אחרון של מסחר; האם המימושים במניות הביטוח ימשכו?
למה מניות הביטוח נפלו בחמישי, על מניות הארביטראז' והאם להאמין לארביטראז' חיובי של מעל 13% בפורמולה?
היום יהיה זה יום הראשון האחרון שבו יתבצע מסחר ומשבוע הבא נעבור לשבוע של שני עד שישי, שבוע המסחר על הדרך יקוצר גם בכשעתיים כשבשישי הבורסה תיסגר בשעה 14:00. המעבר של הבורסה בתל אביב למתכונת מסחר של שני-שישי אמנם נועד לסנכרן אותנו עם השווקים הגלובליים, אבל יש לו גם מחיר יקר, איבוד היתרון היחסי של ישראל כ'מגיבה ראשונה'. עד היום, ימי ראשון בישראל שימשו כ'סייסמוגרף' ברמה גלובלית לאירועים שהתרחשו במהלך סוף השבוע. היכולת של משקיעים מקומיים וזרים להגיב בזמן אמת, בזמן שוול סטריט ואירופה סגורות, הפכה את תל אביב לזירה אסטרטגית שמרכזת עניין וזרימת כספים ייחודית. בביטול יום ראשון, אנחנו מוותרים על הייחודיות שלנו והופכים לעוד גרורה של השוק האמריקאי, במקום להיות השוק שנותן את הטון הראשון לשבוע המסחר החדש.
חוץ
מזה יש חשש ששישי יהיה יום מסחר "מת" או דל מאוד בנזילות בגלל כניסת השבת. בעוד שבוול סטריט המסחר בעיצומו, בישראל הגופים המוסדיים והסוחרים הדתיים עשויים לצאת מהשוק מוקדם בעיקר בתקופת החורף בה השבת נכנסת מוקדם מה שעשוי להוביל למסחר מקוטע ופחות יעיל דווקא בשעות
הקריטיות של סוף השבוע.
מניות הביטוח נסחרת בתמחור גבוה. אנחנו כותבים את זה כאן די הרבה, אך מציינים כי המגמה חיובית וזרימת הכספים של החוסכים לגופים המנהלים (ביניהם כמובן חברות הביטוח) מייצרת זרם ביקושים למניות. במילים אחרות - אולי זה יקר לפי מבחנים פונדמנטליים, אבל יש יותר קונים ממוכרים. כמעט כל הבורסה יקרה באופן יחסי לעבר. לפני שנתיים מכפיל סביר ומייצג של ענפים רבים היה סביב 10-12, היום זה 15-18.
זרימת הכספים שלנו לבורסה לא תרד. מדי חודש זורמים מיליארדים. הגופים המוסדיים בבעיה - אין להם במה להשקיע, אז הם משקיעים באותו הדבר. ככל שהם משקיעים באותו דבר הם בעצם מנפחים את התיק שלהם - כי הם קונים את מה שיש להם ביקר יותר והערך של התיק עולה. תניחו שגוף מסוים החזיק ב-3% ממניית לאומי ב-42 שקלים לפני כשנה והוא הגדיל ל-4.5% ממניות הבנק רק שכעת המחיר הוא 69 שקלים. ההחזקה המקורית - ה-3%, זינקה בזכות הרכישות שלו ושל הגופים האחרים. אם נסתכל רחב יותר - מניות הבנקים מוחזקות בעיקר על ידי מוסדיים שקנו עוד והעלו את המניות. האם יש עם זה בעיה? כן, זה סוג של וויסות, אבל יש בזה רציונל כלכלי - מכפילי הרווח והשווים הכלכליים לא מנופחים מדי וגם - יש תחרות בין הגופים המוסדיים, זה לא עדר שמחזיק ב-65% ממניות הבנקים ופועל כראש אחד.
- אלביט עלתה 2.6%, מדד הביטוח ירד 2.1%; המדדים ננעלו בעליות קלות
- ראלי בת"א: טבע עלתה 2.6%, הבנקים עלו 1.4%, הייפר ועל בד זינקו 16%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
זה לא ויסות קלאסי, אבל עצם זרימת הכספים הגדולה היא ויסות טבעי, סוג של כרית ביטחון לשוק. הבעיה הגדולה של הזרמות כספים לא מרוסנות היא שבשלב מסוים זה מתנתק מערכים כלכליים, ובסוף - הכלכלה מנצחת.
