נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון
צילום: דוברות בנק ישראל

במזרחי טפחות מעריכים שבנק ישראל עשוי להכפיל את תכנית הרכישות

להערכת האסטרטג הראשי של הבנק, מודי שפריר, בנק ישראל ינקוט בהרחבה מוניטארית בישיבה הקרובה - יגדיל או אף יכפיל את תוכנית הרכישות ועשוי אף להוריד את הריבית לרמה אפסית ולחזק את מדיניות ה-Forward guidance
ערן סוקול | (9)
נושאים בכתבה מזרחי טפחות

הנגיד, ירון, אמר אתמול בראיון טלוויזיוני לבלומברג כי ב"י ימשיך לנקוט במדיניות מוניטארית מרחיבה מאד, ככל שיידרש - “will continue to do whatever accommodative measures that we need to do as we are going forward”. לדברי האסטרטג הראשי של בנק מזרחי טפחות, מודי שפריר, דברי הנגיד תומכים בהערכה כי בנק ישראל ינקוט בהרחבה מוניטארית בישיבה הקרובה ב-22 באוקטובר - יגדיל (או אף יכפיל) את תוכנית רכישת אגרות החוב הממשלתיות ועשוי אף להוריד את הריבית לרמה אפסית ולחזק את מדיניות ה-Forward guidance.

"הנתונים הכלכליים המהירים ממשיכים להצביע על פגיעה קשה בפעילות כלכלת ישראל במהלך הסגר השני, אך כפי שציינו לאחרונה - נראה שהפגיעה במגזר העסקי מתונה מהפגיעה בסגר הראשון (בחודש אפריל)", מציינים במזרחי.

ירידה חדה בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי

במסגרת סקירת המאקרו מציין שפריר כי נרשמה ירידה חדה (ודי רוחבית) בהיקף הרכישות בכרטיסי אשראי מאז תחילת הסגר השני בישראל.

מקור: מזרחי טפחות

בהשוואה ל-OECD, המצב לא טוב

עפ"י נתוני הניידות של גוגל - השהייה במקומות עבודה התייצבה ברמה הנמוכה בכ-50% בהשוואה לרמה טרם משבר הקורונה (נתונים עד ל-09.10), גבוה מהרמה שנרשמה בזמן הסגר הראשון (60-70%), המעידה גם על ההרעה הניכרת במצב שוק התעסוקה המקומי בהשוואה בינ"ל.

מקור: מזרחי טפחות

פגיעה קשה בהכנסה הפנויה בישראל שצפויה להחמיר

תקבולי 'מסי הבריאות' (הנגזרים ממספר העובדים במשק ומרמות השכר) ירדו בשלושת החודשים האחרונים בחדות בהשוואה לאשתקד (נתונים נכונים לסוף אוגוסט) - "אינדיקציה נוספת לפגיעה הניכרת בהכנסה הפנויה של האזרחים בישראל, אשר צפויה אף להחמיר בספטמבר ובאוקטובר על רקע הטלת הסגר הנוסף", מעריך שפריר.

מקור: מזרחי טפחות

צפו להמשך סביבת אינפלציה נמוכה מאד בשנה הקרובה

הירידה החדה בהכנסה הפנויה והסגר השני הובילו, כאמור, לפגיעה ניכרת בענפי הכלכלה בכלל ובצריכה הפרטית בפרט – לדברי שפריר, עובדה זו תומכת בהערכת הבנק להמשך סביבת אינפלציה נמוכה מאד בשנה הקרובה.

החדשות הטובות - עלייה חדה בהיקף שחרור הרכבים ממכס

"בנימה מעודדת יותר, חרף הטלת הסגר במחצית השנייה של חודש ספטמבר, בחודש האחרון ובסיכום הרבעון השלישי נרשמה עלייה חדה בהיקף שחרור הרכבים ממכס, אשר צפויה לתמוך בהתרחבות נאה של התוצר ב-Q3 (לאחר ההתכווצות החדה בשני הרבעונים הראשונים של השנה) - היקף שחרור הרכבים ממכס עלה ברבעון השלישי ב- 135% QoQ בהשוואה ל-Q2", מציין שפריר.

מקור: מזרחי טפחות

חרף העלייה החדה ב-Q3, בסיכום תשעת החודשים הראשונים של שנת 2020 נרשמה ירידה של כ-26% במספר הרכבים ששוחררו מהמכס, בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד.

מקור: מזרחי טפחות

עוד מציינים במזרחי לחיוב, כי טרם הטלת הסגר השני, רמות הביקוש בשוק הנדל"ן חזרו לרמות טרם משבר הקורונה.

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    חקיין ומוקיון 04/02/2021 21:18
    הגב לתגובה זו
    בושה
  • 8.
    יורם 26/01/2021 07:14
    הגב לתגובה זו
    זו לא כלכלה זה אבדון. מצביעות רע!!
  • 7.
    אלמוג 01/12/2020 18:46
    הגב לתגובה זו
    לצורך רכישת נשק בחו"ל במקום שיקחו הלוואה יקרה במקום אחר? ככה הם יצטרכו לקנות דולרים בשביל להחזיר את ההלוואה. זה עדיף על כל שבנק ישראל ישב על ערמות של מזומנים בדולרים!
  • 6.
    זה שנים שמשקי הבית בישראל חיים מעבר ליכולות שלהם ו 16/10/2020 13:07
    הגב לתגובה זו
    זה שנים שמשקי הבית בישראל חיים מעבר ליכולות שלהם והמשכורות יורדות והנדלן עולה בטירוף רק בהייטק מרוויחים כל השאר לאו טק מרוויחים מינימום יושבים בבית
  • 5.
    טוני 15/10/2020 16:38
    הגב לתגובה זו
    היזהרו השקל יירד נמוך..
  • 4.
    הייטקיסט משקיע נסד"ק 15/10/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
    הפך מזמן לגוף חסר השפעה, אם היה מעלה את הריבית בארץ אולי עוד היה יכול להשפיע על משהו, בינתיים הכסף יוצא לחו"ל בהינתן ונדל"ן ישראלי זו השקעה בסיכון גבוה שדורשת הון עצמי רב, הכי טוב להשקיע בסחורות ובמניות הנסד"ק
  • 3.
    במקום לקנות מניות מנופחות בנאסדאק , תקנו מניות בת"א (ל"ת)
    הצעה לנגיד הבנק 15/10/2020 14:23
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    חובבי השקל שימו לב! הורדת דירוג האשראי של ישראל קרובה (ל"ת)
    ראו הוזהרתם 15/10/2020 13:47
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אין עבודה אין חיים אבל נוסעים על רכב חדש בתשלומים (ל"ת)
    ממי 15/10/2020 11:45
    הגב לתגובה זו
זהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AIזהב נפט ותבואה - גיוון סל מניות. קרדיט: נוצר עם AI

תיק ההשקעות שלכם צריך להיות גם בסחורות? התשובה של גולדמן סאקס

מחקרים מראים שבכל תקופה שבה מניות ואג"ח נשחקו ריאלית הסחורות סיפקו תשואה חיובית; אם ככה איזה משקל מומלץ להקדיש בתיק לסחורת כדי לצמצם את התנודתיות אבל לא להכביד על התשואה?
ליאור דנקנר |

מחקר שביצעו בגולדמן סאקס בחן נתונים היסטוריים רחבים וגילה תוצאה די עקבית. בכל התקופות שבהן מניות ואג"ח רשמו ירידה ריאלית, סל סחורות רחב נתן תשואה חיובית. הממצא הזה חזר על עצמו לאורך עשרות שנים, ומציב את הסחורות לא כמרכיב שולי או אקזוטי בתיק, אלא החזקה לגיטימית שמאחוריה העלות האמיתית של חומרי הגלם. בתקופות של אינפלציה גבוהה, מתחים גיאופוליטיים (כמו שחווינו בעוצמה לאורך השנה האחרונה), הסחורות תפקדו כמרכיב דפנסיבי, והם מקור לפיזור נוסף שצריכים לשקול כשבונים תיק.

אחרי שמסכימים בעניין הזה השאלה הופכת להיות גם פרקטית - כמה מקום קטגוריית ה"סחורות" צריכה לקבל. הניתוחים של מורגן סטנלי, CFA ופרמטריק נעים על אותו אזור: חשיפה של כ-10% לסחורות מפחיתה את התנודתיות של התיק ומשפרת את היציבות שלו בלי לשנות מהותית את התשואה השנתית הממוצעת.

כמובן שצריכים להתייחס גם לאילו סחורות נכנסות לתיק, מה המשקל של אנרגיה מול מתכות בסיסיות, ומה רמת הקשר בין כל אחד מהקבוצות לתנאי המאקרו ולסיכונים שאנחנו מוכנים "לסבול" כמשקיעים.

למה בכלל סחורות? איך הן מתנהגות כשמחירים עולים

סחורות משחקות לפי חוקים קצת אחרים. מניות ואג"ח תלויים ברווחיות של חברות, בציפיות צמיחה ובריבית. סחורות מסתכלות יותר "על הרצפה": כמה נפט מוציאים מהאדמה, כמה תבואה נקצרת, כמה מתכת נכרתת.

כשהאינפלציה מתגברת, חומרי הגלם בדרך כלל מתייקרים יחד איתה. לכן סחורות נתפסות כסוג של ביטוח על יוקר המחיה ועל כוח הקנייה של הכסף.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%

בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות?  אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%

מערכת ביזפורטל |

  


מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח  

הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה: 

דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים