העתיד כבר כאן: מיט-טק הצליחה להפוך תאי גזע טבוריים לתאי שומן
חברת מיט-טק , המפתחת טכנולוגיות ליצירת תחליפי בשר באמצעות תאי גזע, הודיעה היום על השלמת ניסוי מוצלח שבו הצליחה להפוך תאי גזע שהפיקה מחבל הטבור לתאי שומן הנדרשים עבור הדפסת נתח סטייק הבשר שמפתחת החברה. הדיווח הקפיץ את מניית החברה בגבוה יומי ב-38% ונכון לכתיבת שורות אלה המניה עולה ב-22.5%.
לקריאה נוספת:
> מיט-טק מדווחת על ניסוי מוצלח בהדפסת בשר משובט
> מיט-טק השלימה בניית אב טיפוס להדפסת תאי בשר
"במסגרת הניסוי בחנה החברה תהליך אותו היא מפתחת עבור גידול תעשייתי של תאי גזע לצורך הדפסה של בשר אשר במסגרתו עוברים התאים טרנספורמציה מתאי גזע בסיסיים לתאי שומן אשר יצרו לבסוף את רקמת השומן בבשר המודפס שמפתחת החברה", נכתב בהודעת החברה.
במסגרת הניסוי נלקחו תאי גזע, שהופקו במעבדות החברה והוזנו על ידי תרכובת הזנה מיוחדת אשר פותחה במעבדות מיט-טק ומוינו באמצעותה לתאי שומן. תרכובת ההזנה המיוחדת מכוונת את תאי הגזע להתמיין לתאי שומן ואשר יהווה חלק מרכזי ביצירת רקמה למאכל באמצעות הטכנולוגיות המפותחות על ידי החברה.
"החברה שמחה להודיע כי תהליך זה, בשילוב תהליכים ופיתוחים נוספים עליהם שוקדת החברה יאפשרו את הגשמת מטרת העל של החברה, הדפסה תעשייתית של בשר מתורבת. כאמור, ניסוי זה מאפשר לחברה להתקרב בצעד חשוב נוסף לקראת השלמת אבן הדרך הקרובה בפרויקט שהינה הדפסת שכבה של מספר סוגי תאים שונים ליצירת רקמת בשר אחת שלמה", נכתב בהודעה.
- מיט-טק: הצלחה בניסוי להדפסת תרכובת שומן בקר - המנייה מזנקת
- רווח קל למוסדיים - השקעה במיט-טק ברווח מיידי של יותר מ-30%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האב טיפוס של מיט-טק להדפסת "בשר נקי". צילום: יח"צ
- 4.איציק 04/05/2020 17:33הגב לתגובה זותביא לי סטייק ותדפיס לי את החשבון..... הממ בעצם התבלבלתי, להפך
- 3.נשמע דוחה! תאכלו טבעול / בייונד-מיט - צמחי (ל"ת)איכס! תאי בשר 04/05/2020 14:35הגב לתגובה זו
- 2.דר טיחו 04/05/2020 13:44הגב לתגובה זוהאם לא מדובר בקניבליזם...???? (אחרי הכל מדובר בחבל התבור של בת/בן אנוש...????).
- מדובר בחבל הטבור של פרה (ל"ת)פרה 04/05/2020 18:50הגב לתגובה זו
- 1.אזרח 04/05/2020 13:28הגב לתגובה זואולי יצליחו להדפיס סטייק, והמחיר? רק משקיעים בקאנאביס יוכלו לממן....

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית
פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע
800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר.
על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית. בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".
עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים.
- יו"ר נקסט ויז'ן: "יהיו עוד הזמנות גדולות, לא יודע אם כזאת, אבל הביקוש מאוד חזק"
- נקסט ויז׳ן: מי הרוויח מהעלייה ומי נשאר מאחור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה.
השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.
מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.
השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.
הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.
אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.
ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.
מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).
- הגשמה, סלייס, טריא ועוד: רוצים אלטרנטיבי? תבדקו טוב טוב
- איבדה את הדירה בגלל משכנתא שלא יכלה לשלם; האם היא יכולה להיות מעורבת במכירת הדירה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.
