לילך אשר טופילסקי דיסקונט
צילום: סיון פרג'

דיסקונט: ההכנסות קפואות, התשואה להון קטנה לכ-9.7%

הכנסות הבנק מריבית נטו הסתכמו ברבעון השלישי בכ-1.4 מיליארד שקל, בדומה לרבעון המקביל; הרווח הנקי ירד בכ-3% והסתכם ב-427 מיליון שקל; דיסקונט תחלק דיבידנד בגובה של 15% מהרווח הנקי
נועם בראל |
נושאים בכתבה דיסקונט

בנק דיסקונט 1.27% מדווח על ירידה הן בהכנסות והן ברווח הנקי בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, ועל ירידה בתשואה להון לרמה של כ-9.7%. הבנק הודיע על חלוקת דיבידנד בגובה של 15% מהרווח הנקי, והודיע על העלאת שיעור הדיבידנד המירבי ל-30%.

הכנסות הבנק מריבית נטו הסתכמו ברבעון השלישי בכ-1.4 מיליארד שקל, בדומה להכנסות ברבעון המקביל אשתקד שהתסכמו ב-1.41 מיליארד שקל, וההכנסות שאינן מריבית הסתכמו בכ-970 מיליון שקל, עלייה של כ-7% בהשוואה להכנסות של כ-903 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018.

בשורה התחתונה, דיסקונט מסכם את הרבעון השלישי עם ירידה של כ-3% ברווח הנקי, שהסתכם בכ-427 מיליון שקל בהשוואה לכ-439 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, ועם ירידה בתשואה להון לרמה של 9.7% מרמה של 11.1% בתקופה המקבילה. 

לילך אשר טופילסקי, המנכ"לית: "אני גאה ונרגשת להציג את הדוחות האחרונים בתקופת כהונתי כמנכ"לית קבוצת דיסקונט. התוצאות משקפות את פירות העשייה המאומצת לאורך השנים, לה שותפים מנהלי ועובדי הבנק והקבוצה. אני מודה לעובדים המסורים שלנו על התגייסותם ותרומתם הרבה תוך מחויבות עליונה ללקוחותינו ולציבור המשקיעים. אני מאחלת הצלחה רבה למנכ"ל הנכנס, אורי לוין ומשוכנעת שתחת הנהגתם של שאול ואורי, קבוצת דיסקונט תגיע לשיאים חדשים ותדע להתמודד בהצלחה עם האתגרים הרבים הצפויים לדיסקונט ולמערכת הבנקאית כולה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית מזנקת 11%, פלסאנמור 9%; ת"א ביטוח קופץ 2.4% - מגמה חיובית בת"א

אחרי הביקורת החריפה על הנפקת רשף טכנולוגיות - הפעילות המרכזית של ארית - כשגם מוסדיים הבהירו כי לא יקחו חלק בהנפקה, ארית חוזרת בה מקידום המהלך ובוחנת מימון דרך השוק הפרטי; המדדים במגמה חיובית מתונה לפתיחת שבוע המסחר

מערכת ביזפורטל |

המדדים במגמה חיובית ת"א 35 עולה 0.7% בעוד ת"א 90 מוסיף 0.5%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים  מוסיף 0.9% בעוד ת"א ביטוח מזנק 2.4%. ת"א נדל"ן יורד 0.6% ות"א נפט וגז יורד גם הוא 0.6%.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך יראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?