עידו נחושתן
צילום: יח"צ

קנאשור חתמה הסכם הפצה של 3 טון קנאביס בשנה בגרמניה

תמכור מוצרי קנאביס רפואי לחברת הפצה גרמנית - על פי הערכות בשוק היקף ההכנסות יסתכם בכ-12 מיליון אירו לשנה; בנוסף, דיווחה על קבלת מימון של עד מיליון שקל מרשות החדשנות
ערן סוקול | (6)

חברת הקנאביס הרפואי קנאשור דיווחה הבוקר על חתימת הסכם למכירת מוצרי קנאביס רפואי בהיקף מינימלי של 3 טון בשנה ובהתאם למחירי השוק במועד הזמנת הרכש, לחברת הפצה גרמנית. מחיר השוק של גרם קנאביס רפואי בגרמניה עומד על כ-15 אירו לגרם, אולם על פי הערכות בשוק, היקף ההכנסות מההסכם הנוכחי של קנאשור יסתכם בכ-12 מיליון אירו לשנה.

בנוסף, דיווחה החברה על קבלת אישור מימון לפרויקט פיתוח שיטות מיצוי לייצור תמציות קנאביס רפואי מרשות החדשנות של מדינת ישראל, בהיקף של עד מיליון שקל.

הסכם ההפצה בגרמניה

מדובר בהסכם עם חברת הפצה גרמנית החברה ב-German Pharmaceutical Industry Association, ואשר צפויה לקבל אישור ליבוא ולהפצת מוצרי קנאביס רפואי לרבות תפרחות ושמני קנאביס רפואי בגרמניה בשבועות הקרובים.

ההסכם הינו לתקופה של שנה שתחל ביום קבלת האישורים הנדרשים על ידי הצדדים לצורך קיומו ויוארך באופן אוטומטי לתקופות נוספות של שנה כל פעם ואינו מקנה בלעדיות לחברת ההפצה הגרמנית, וקנאשור תוכל להתקשר עם מפיצים נוספים למכירת מוצרי קנאביס רפואי בגרמניה.

ההסכם כפוף, בין היתר, לעמידת מוצרי החברה בסטנדרט הנדרש למוצרי קנאביס רפואי בגרמניה, קבלת אישורים סופיים מצד היק"ר, וכן קבלת היתר יצוא קנאביס רפואי ממדינת ישראל.

קנאשור פועלת בימים אלו להשלמת הקמת מתקן ריבוי וגידול בתנאי Indoor. כמו כן, החברה פועלת להשלמת הקמת מתקן ייצור עיבוד ואריזה של מוצרי קנאביס רפואי בתנאי GMP. בתחילת חודש מאי, החברה התקשרה בהסכם רכש עם חוות גידול בישראל לאספקת תפרחות קנאביס רפואי

בחברה מציינים כי ההסכם מהווה אבן דרך חשובה במימוש האסטרטגיה העסקית שלה בשוק הבינלאומי, שכן גרמניה מהווה כיום את השוק הגדול ביותר באירופה למכירת מוצרי קנאביס רפואי. 

רן עמיר, מנכ"ל קנאשור תראפיוטיקס: "אנו שמחים על חתימת הסכם אסטרטגי עם חברת הפצה גרמנית, אשר יאפשר לנו להיכנס לשוק הגרמני, הנחשב לשוק יעד מרכזי של חברות הקנאביס בעולם. למיטב ידיעתנו, בשנת 2018 ריכז השוק הגרמני היקף מכירות קנאביס הגבוה יותר מכל מדינות אירופה יחדיו. אנו מאמינים כי הסכם זה מהווה עדות לביקוש למוצרי החברה המתבססים על טכנולוגיית ייצור מתקדמת ולסטנדרט האיכות הגבוה עליו אנו מתחייבים".

קיראו עוד ב"שוק ההון"

קבלת מימון מרשות החדשנות

במקביל לדיווח אודות הסכם ההפצה בגרמניה, החברה דיווחה הבוקר על קבלת אישור מרשות החדשנות של מדינת ישראל, למימון פרויקט לפיתוח שיטות מיצוי הדירות וחדשניות לייצור תמציות קנאביס רפואי, זאת בהמשך למימון קודם שהתקבל לפרויקט ולאחר שנבחנה בקשת החברה להמשך מימון תהליך הפיתוח.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 4.
    לילי 27/07/2019 04:00
    הגב לתגובה זו
    ראשי ממשלה , מפכלים וניצבים לשעבר במשטרה ואלופי צהל כולם הריחו את הריח של הקנביס . ברור לכולם שזה עסק שדורש שימון שלטוני ברמה הגבוהה ביותר . אין שימון אין ייצוא ....!!!!
  • 3.
    החברה האמיתית היחידה בתחום הקנאביס הרפואי (ל"ת)
    משקיעה 25/07/2019 18:04
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    החוק והצדק 25/07/2019 14:16
    הגב לתגובה זו
    איך יכול להיות להיות שהוא ימכור גרם ב-16 ש"ח לגרם = 4 אירו האם בכלל הם מגדלים? האם יקבל בכלל רשיון יצוא? הכל דיבורים! הציבור מטומטם הציבור ישלם!
  • 1.
    ערן 25/07/2019 11:07
    הגב לתגובה זו
    להרוויח מליארדים כבר בשנים עברו
  • מי שמטמטם ורכש מניות מאשים את ביבי חחחה (ל"ת)
    החוק והצדק 25/07/2019 14:17
    הגב לתגובה זו
  • אפק 26/07/2019 16:10
    ממשלה שעוצר את הייצוא בגלל הקומבינות שלו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

קרן אלומה: אורי יוגב יור דירקטוריון, מולי רבינא, יור ועדת השקעות, יאיר הירש מנכל. קרדיט: נוי נפתליקרן אלומה: אורי יוגב יור דירקטוריון, מולי רבינא, יור ועדת השקעות, יאיר הירש מנכל. קרדיט: נוי נפתלי

אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה

הקרן תקבל תמורה של כ-60.8 מיליון שקל לצד פירעון מוקדם של 15 מיליון שקל מהלוואת בעלים; העסקה מבטאת תשואה שנתית ממוצעת של כ-30% להשקעה שביצעה לפני חמש שנים


צלי אהרון |
נושאים בכתבה אלומה דיסקונט

קרן אלומה מודיעה על הסכם למכירת כ-38% מאחזקותיה בחברת אסקו - מתוך כ-58% שבידיה כיום, לשני גופים: דיסקונט קפיטל, שרוכשת 20%, והחברה הכלכלית ד.ב.מ שבשליטת דן בר משיח, שרוכשת 18%. העסקה נקבעה לפי שווי חברה של כ-160 מיליון שקל, ומניבה לקרן תמורה כוללת של כ-60.8 מיליון שקל: כ-40.8 מיליון שקל ישולמו עם השלמת העסקה, ועוד כ-20 מיליון שקל יועברו בתוך שנתיים ממועד ההשלמה. במקביל, הקרן תקבל פירעון מוקדם של כ-15 מיליון שקל מתוך הלוואת הבעלים שהעמידה לאסקו, העומדת כיום על כ-20 מיליון שקל. את העסקה ניהלה ווליו בייס מיזוגים ורכישות.

ההשקעה המקורית של אלומה באסקו בוצעה לפני כחמש שנים בהיקף של כ-16.7 מיליון שקל. ההחזקה הנמכרת של 38% - רשומה בספרים לפי כ-52 מיליון שקל. בשנים האחרונות קיבלה הקרן גם דיבידנדים ודמי ניהול בהיקף מצטבר של כ-4.4 מיליון שקל. התמורה שכבר קיבלה הקרן יחד עם התמורה הנוכחית מגיעה לכ-65.2 מיליון שקל, המשקפים תשואה שנתית ממוצעת (IRR) של כ-30%. לאחר השלמת העסקה תיוותר הקרן עם אחזקה של כ-20% מהחברה.

מה מתוכנן בחברת אסקו?

במסגרת ההסכם הוגדר גם מנגנון Buy-Back: אם בתוך חמש שנים לא תתבצע הנפקה או מכירה נוספת של החברה בתנאים מסוימים, תהיה לאלומה אפשרות לרכוש בחזרה את חלקה של ד.ב.מ - 18%, לפי שווי חברה של 160 מיליון שקל בתוספת הרווחים שיועדו למניות עד למועד המימוש. מנגנון זה שומר לקרן את הזכות להגדיל מחדש את אחזקתה במקרה שהחברה לא תממש אירוע נזילות כמו הנפקה.

אסקו פועלת בתחום ההתייעלות האנרגטית במודל של מימון, התקנה ותפעול מערכות אנרגיה מתקדמות, כשהחיוב ללקוח מתבצע מתוך החיסכון המוכח בעלויות האנרגיה. החברה ביצעה עד היום השקעות של כ-200 מיליון שקל בבתי חולים, מפעלים ותאגידים גדולים. בין לקוחותיה נמנים מפעל נשר רמלה, רשתות מלונות, מוסדות ציבור וחברות תעשייה. החברה צפויה להביא להפחתה מצטברת של כ-1 מיליון טון פליטות גזי חממה בשנים הקרובות, ולסייע ללקוחותיה ככל הנראה לשפר רווחיות ולשדרג תשתיות ללא השקעת הון עצמי.נראה כי העסקה מסמנת את תחילת שלב הצמיחה הבא של אסקו. 

דן בר משיח, היזם שמוביל את פעילות החברה בשנים האחרונות, מחזיר לידיו את השליטה כדי להוביל תוכנית פיתוח רחבה לעשור הקרוב. אחרי השקעות של כ-200 מיליון שקל שכבר בוצעו בפרויקט ״שמיים כחולים״, החברה מתכננת תוכנית השקעות של עד כמיליארד שקל עד שנת 2030 - עם יעד לצמיחה משמעותית בהכנסות, ברווחיות ובפעילות המסחרית. לפי התחזיות שהוצגו למשקיעים, ב-2026 אסקו צפויה להגיע ל-EBITDA של כ-50 מיליון שקל, רווח נקי של כ-30 מיליון שקל ומחזור פעילות של כ-250 מיליון שקל.