ענת גואטה, יו"ר רשות נירות ערך
צילום: ענבל מרמרי

מכה לבנקים: רשות ני"ע אישרה הקלות לחברי בורסה שאינם בנקים

פתיחת חשבון בבתי השקעות תתאפשר ללא נוכחות פיזית של הלקוח, לצורך נטרול יתרון פריסת הסניפים של הבנקים והגברת התחרות בענף הברוקראז'
ערן סוקול | (3)

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אישרה היום (ד') מתן הקלות לחברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים) לפתיחת חשבון מרחוק למסחר בניירות ערך. בהתאם להקלות שאושרו היום, פתיחת החשבון תתבצע באמצעות קשר טלפוני וממשק טכנולוגי, ללא הכרח בנוכחות פיזית בבתי ההשקעות. ברשות ני"ע מציינים כי מתן ההקלות לחש"בים כבתי השקעות יאפשר לציבור המשקיעים רחב יותר, מגוון רחב יותר של אפשרויות השקעה, במטרה לקדם את התחרות בענף הברוקראז'.

נציין כי בחודש נובמבר 2018, פורסמו המלצות הביניים של הצוות המשותף ברשות ניירות ערך וברשות התחרות (רשות ההגבלים העסקיים) להגברת התחרות בענף הברוקראז'. בין הממצאים שפורסמו בדו"ח, נמצא כי 97% מהלקוחות הפרטיים הסוחרים בניירות ערך מעדיפים לעשות זאת באמצעות הבנקים, על אף שעמלות הבנקים במרבית המקרים גבוהות יותר מאלו שמציעים חש"בים, המספקים שירותי מסחר (ברוקרים).

אחד הגורמים העיקריים המהווה חסם לתחרות בין הבנקים לחש"בים במתן שירותי ברוקראז' הוא היעדר פריסת סניפים למתן שירות ללקוחות פרטיים. לכן, לצורך קידום התחרות ניתנו הקלות אשר יאפשרו לציבור המשקיעים לפתוח חשבון מרחוק ולבצע פעולות בניירות ערך, פיקדונות ומשמורת בחשבון אצל חש"ב.

בנוסף, ההוראה הקיימת הגבילה את היקף הנכסים בחשבון לסכום של מיליון שקל ואסרה על ביצוע פעולות מחוץ לבורסה לניירות ערך בתל אביב ועל ביצוע עסקאות מתואמות בניירות ערך, לחשבונות שנפתחו מרחוק, ללא זיהוי פנים אל פנים. בהתאם, החליטה יו"ר הרשות על הסרה מוחלטת של המגבלות שחלו על סוגי הפעילויות ועל היקף ההשקעות המאושרות לביצוע בחשבון ניירות הערך, המנוהל על ידי חש"בים, אשר נפתחו מרחוק.

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "אנו פועלים לייצר מגוון אפשרויות השקעה ופלטפורמות למסחר עבור ציבור המשקיעים, באמצעות הסרת חסמים שאינם רלוונטיים לעולם של ימינו, בנוסף להשקת מוצרי השקעה חדשים. כיום, משקיעים בעולם יכולים לסחור בניירות ערך באמצעות הטלפון החכם מכל מקום בעולם ובכל רגע נתון. מתן ההקלות ביחד עם האפשרות לבצע השוואת עמלות מעניק לציבור המשקיעים כוח במטרה לקבל את השירות הטוב ביותר עבורם".

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    רמי 14/02/2019 13:02
    הגב לתגובה זו
    מה הרשות ממחזרת הקלות שנתנו לפני יותר משנה ? או שיש עדכון בהקלות ללקוחות? לדוגמא להעביר מחשבון השקעות אחד לחשבון השקעות שני מזומן? זה לא אפשרי, אני צריך להעביר לחשבון הבנק שלי את הכסף ומחשבון הבנק שלי להעביר לבית השקעות השני שבחרתי. אני מדבר על מטח/מטבעות, בית ההשקעות לא מוכן לקבל שום כסף שאני מעביר אליו אלא אם זה מחשבון הבנק שלי שהוגדר בחשבון בפתיחה הדיגיטלית, מה זה שווה הקלה הזאת ?
  • 2.
    א 14/02/2019 00:26
    הגב לתגובה זו
    בהצלחה לכולם. כל הכבוד משמח מאוד.
  • 1.
    אבי 13/02/2019 17:33
    הגב לתגובה זו
    סוף סוף קצת תחרות
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.

אייל בן סימון מנכל הפניקס
צילום: ענבל מרמרי
דוחות

הפניקס: תשואה של 29.2% על ההון; מעלה תחזיות להמשך

הרווחיות של חברות הביטוח לא עוצרת, והפניקס מבינה שאת התחזיות לשנת 2027 היא משיגה כבר השנה; לכן החברה מעלה בחדות את התחזיות לשנת 2028, עם תשואה להון שתהיה מעל 25%, רווח EBITDA מתואם של 2.5 מיליארד, ורווחי ליבה של 3.4 מיליארד שקל

תמיר חכמוף |

הפניקס הפניקס 0%  מפרסמת את דוחות הרבעון השלישי של 2025 ומציגה המשך צמיחה הן ברווח הכולל והן ברווחי הליבה, לצד עדכון משמעותי של היעדים האסטרטגיים לשנים הקרובות. הרווח הכולל ברבעון עלה ל-803 מיליון שקל, לעומת 758 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובסיכום תשעת החודשים הראשונים של השנה הגיע ל-2.3 מיליארד שקל צמיחה חדה ביחס ל-1.65 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד. גם רווח הליבה ממשיך לעלות, והגיע ברבעון ל-667 מיליון שקל ובתשעת החודשים ל-1.98 מיליארד שקל, עלייה ניכרת מול 572 ו-1.65 מיליארד שקל בהתאמה אשתקד. התשואה להון בולטת אף היא ומשקפת רבעון חזק במיוחד עם 29.2%. התשואה להון מפעילות ליבה עומדת על 24%ץ

אולם עיקר המשקל בדיווח הנוכחי נמצא בעדכון היעדים ל-2028, יעד שאפתני הרבה יותר מהמתווה הקודם, ומציג עלייה משמעותית בכל הפרמטרים המרכזיים. הפניקס מצפה שרווח הליבה שלה יצמח לטווח של 3.3-3.5 מיליארד שקל, לצד תשואה להון של מעל 25%. מדובר בקפיצה ניכרת מהיעדים שנקבעו לשנת 2027 רק בספטמבר האחרון, שעמדו על 2.4-2.6 מיליארד שקל.

אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים של הפניקס הוא תחום ניהול הנכסים, שממשיך להאיץ קדימה. רווחי הליבה מפעילות זו הסתכמו ברבעון ב-256 מיליון שקל, ובתשעת החודשים הראשונים של השנה הגיעו ל-682 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת התקופה המקבילה. במקביל, ה-EBITDA המותאם זינק ל-430 מיליון שקל ברבעון ול-1.19 מיליארד שקל מתחילת השנה, ומדגיש את ההתרחבות בפעילויות הרווחיות של הקבוצה ובשיפור היעילות. היקף הנכסים המנוהלים עלה ל-585 מיליארד שקל נכון לסוף הרבעון, כ-11% יותר מרמתו בסוף 2024.

בפעילות הביטוח נרשמה יציבות בצמיחה: הרווח מפעילות הליבה עלה ל-411 מיליון שקל ברבעון ול-1.3 מיליארד שקל בתשעת החודשים, שיפור מתון אך עקבי, בין היתר בזכות הרחבת תהליכי הדיגיטציה והאופטימיזציה. החברה ציינה כי עמידותה לשינויי ריבית נותרה גבוהה, כאשר תשואת הנוסטרו ברבעון, כ-9% בקצב שנתי, תמכה בשורה התחתונה. בנוסף השלימה החברה את הגדלת האחזקה בפניקס סוכנויות ל-95%.

בצד חלוקת הרווחים, הפניקס מודיעה על דיבידנד רבעוני של 320 מיליון שקל, כ-1.25 שקל למניה, ובסך הכול חילקה 950 מיליון שקל מתחילת השנה. לצד זאת ביצעה רכישות עצמיות בהיקף של כ-188 מיליון שקל.