מכה לבנקים: רשות ני"ע אישרה הקלות לחברי בורסה שאינם בנקים
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה, אישרה היום (ד') מתן הקלות לחברי בורסה שאינם בנקים (חש"בים) לפתיחת חשבון מרחוק למסחר בניירות ערך. בהתאם להקלות שאושרו היום, פתיחת החשבון תתבצע באמצעות קשר טלפוני וממשק טכנולוגי, ללא הכרח בנוכחות פיזית בבתי ההשקעות. ברשות ני"ע מציינים כי מתן ההקלות לחש"בים כבתי השקעות יאפשר לציבור המשקיעים רחב יותר, מגוון רחב יותר של אפשרויות השקעה, במטרה לקדם את התחרות בענף הברוקראז'.
נציין כי בחודש נובמבר 2018, פורסמו המלצות הביניים של הצוות המשותף ברשות ניירות ערך וברשות התחרות (רשות ההגבלים העסקיים) להגברת התחרות בענף הברוקראז'. בין הממצאים שפורסמו בדו"ח, נמצא כי 97% מהלקוחות הפרטיים הסוחרים בניירות ערך מעדיפים לעשות זאת באמצעות הבנקים, על אף שעמלות הבנקים במרבית המקרים גבוהות יותר מאלו שמציעים חש"בים, המספקים שירותי מסחר (ברוקרים).
אחד הגורמים העיקריים המהווה חסם לתחרות בין הבנקים לחש"בים במתן שירותי ברוקראז' הוא היעדר פריסת סניפים למתן שירות ללקוחות פרטיים. לכן, לצורך קידום התחרות ניתנו הקלות אשר יאפשרו לציבור המשקיעים לפתוח חשבון מרחוק ולבצע פעולות בניירות ערך, פיקדונות ומשמורת בחשבון אצל חש"ב.
בנוסף, ההוראה הקיימת הגבילה את היקף הנכסים בחשבון לסכום של מיליון שקל ואסרה על ביצוע פעולות מחוץ לבורסה לניירות ערך בתל אביב ועל ביצוע עסקאות מתואמות בניירות ערך, לחשבונות שנפתחו מרחוק, ללא זיהוי פנים אל פנים. בהתאם, החליטה יו"ר הרשות על הסרה מוחלטת של המגבלות שחלו על סוגי הפעילויות ועל היקף ההשקעות המאושרות לביצוע בחשבון ניירות הערך, המנוהל על ידי חש"בים, אשר נפתחו מרחוק.
- יו"ר הרשות לני"ע, ענת גואטה, מסיימת את תפקידה ובינתיים אין מחליף
- מחליף לענת גואטה: המשנה ליועמ"ש בדרך לתפקיד יו"ר רשות ני"ע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "אנו פועלים לייצר מגוון אפשרויות השקעה ופלטפורמות למסחר עבור ציבור המשקיעים, באמצעות הסרת חסמים שאינם רלוונטיים לעולם של ימינו, בנוסף להשקת מוצרי השקעה חדשים. כיום, משקיעים בעולם יכולים לסחור בניירות ערך באמצעות הטלפון החכם מכל מקום בעולם ובכל רגע נתון. מתן ההקלות ביחד עם האפשרות לבצע השוואת עמלות מעניק לציבור המשקיעים כוח במטרה לקבל את השירות הטוב ביותר עבורם".
- 3.רמי 14/02/2019 13:02הגב לתגובה זומה הרשות ממחזרת הקלות שנתנו לפני יותר משנה ? או שיש עדכון בהקלות ללקוחות? לדוגמא להעביר מחשבון השקעות אחד לחשבון השקעות שני מזומן? זה לא אפשרי, אני צריך להעביר לחשבון הבנק שלי את הכסף ומחשבון הבנק שלי להעביר לבית השקעות השני שבחרתי. אני מדבר על מטח/מטבעות, בית ההשקעות לא מוכן לקבל שום כסף שאני מעביר אליו אלא אם זה מחשבון הבנק שלי שהוגדר בחשבון בפתיחה הדיגיטלית, מה זה שווה הקלה הזאת ?
- 2.א 14/02/2019 00:26הגב לתגובה זובהצלחה לכולם. כל הכבוד משמח מאוד.
- 1.אבי 13/02/2019 17:33הגב לתגובה זוסוף סוף קצת תחרות
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
יאיר לפידות, מייסד ומנכ”ל משותף, בית ההשקעות ילין לפידות צילום: שלומי יוסף"אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
"הזינוקים הם לא ברי-קיימא וכולם יודעים את זה": בוועידה הכלכלית של ביזפורטל יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף של ילין לפידות מסביר למה העליות האחרונות בשווקים לא יחזיקו מעמד, הוא מצביע על ״קאפקס״ עצום בתשתיות AI, על עסקאות מנופחות בין חברות הטק, ועל זה שכולנו צריכים להיות מוכנים לתיקון שיחזיר את השוק לפרופורציות; וגם: על ההטיה של הבורסה המקומית לפיננסים ונדל״ן
בזמן שהבורסות בעולם שוברות שיאים והמדדים בארה״ב רושמים שלוש שנים רצופות של עליות דו-ספרתיות, יאיר לפידות, מייסד ומנכ״ל משותף של ילין לפידות, רוצה שנעצור רגע את המסיבה ונסתכל על העובדות. זה קורה במושב מיוחד בוועידה הכלכלית של ביזפורטל. הועידה השביעית הכלכלית נערכת הפעם בסימן של ההתאוששות ממלחמה בת שנתיים, הבורסה זינקה, המשק גילה חסינות אבל השאלה מה הלאה?
באולם שהמה מפה לפה יכולתם להרגיש את הדואליות הזאת. כמו המיקרוקוסמוס של הכלכלה הישראלית שהתנקזה לאולם הכנסים במתחם הבורסה. מצד אחד, כלכלנים כמו פרופ’ אמיר אקשטיין הציגו נתונים מדאיגים. הפריון נפגע, יש תלות מוגברת בייצוא הביטחוני כשבתווך מעמד הביניים נשחק. אבל מצד שני, יש גם את הצד האחר, מי שמגיע מהשטח וחושב שהמצב לא כזה גרוע. צביקה שווימר, מנכ״ל אלקטרה צריכה, הציג תמונה מעורבת הוא אומר לנו שלמרות המציאות הביטחונית המאתגרת שהייתה כאן, הצריכה בישראל לא נעצרה. אבל זה לא בהכרח כי יש לנו ברירות - "אנחנו חיים באי צרכני" הביקושים כאן קשיחים (ברמת הצריכה הקמעונאית) גם בזכות ילודה גבוהה ״200 אלף תינוקות בשנה זה כמו עיר חדשה״ הוא חושב שחברות קמעונאות ימשיכו לצמוח גם כשהגרפים המאקרו-כלכליים יציירו תמונה יציבה פחות. להרחבה - ״אלקטרה צריכה תצמח בקצב של 10-15% בשנה״
הדיון מתקדם. לבמה עולה יאיר לפידות, מייסד ומנכ"ל משותף בבית ההשקעות ילין לפידות. גם הוא מתחבר לדואליות שהזכרנו. צריכים להיות זהירים ממה שראינו בבורסה ולא רק פה בארץ. הוא מציע לנו נקודת מבט מפוכחת על מה שהניע את הראלי האחרון וגם על מה שעלול לעצור אותו. הוא לא ״דובי״ על השוק, ההתרסקות אינה בהכרח מעבר לפינה, אבל אם אתם חושבים שהמגמה הזאת תימשך עוד שנים אפילו עוד שנה אתם מתעלמים מההיסטוריה.
"אם מסתכלים על המדדים הגדולים לאורך עשרים שנה, תראו תשואה ריאלית של 5%-7% בשנה - זה הממוצע, זה הקצב שהכלכלה יכולה לייצר", אמר. “מה שקורה בשלוש השנים האחרונות - עליות של 20%-30% בשנה - זה לא ססטיינבל. (בר קיימא, מ.ה.) אין כלכלה שיכולה לעמוד בזה לאורך זמן”.הקצבים החריגים האלה לדעתו יכולים להופיע רק בשני מצבים: יציאה ממשבר אמיתי, או שקיעה-רדיפה להייפ שמנתק את השוק מהמציאות. “והפעם”, הוא אומר, “זה הייפ. הייפ סביב AI”.
- ילין לפידות עם תוצאות שיא: היקף הנכסים על 150 מיליארד שקל - רווח של 108 מיליון שקל במחצית
- מה עשתה קרן ההשתלמות שלכם? - כל התוצאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אז מה עושים? לפידות חושב שזה לא הזמן להגדיל חשיפה מנייתית. אם אתם מאלו שלא תרדמו בלילה בתיקון עמוק, חלק ממכם צריכים אפילו לשקול להקטין. “העליות האחרונות גרמו להרבה אנשים להרגיש שזה ‘רק עולה’. זה לא עובד ככה. ככל שהעליות נמשכות בקצב הזה - ככה אני יותר מודאג”.
