לא לשימוש
צילום: יוני המנחם

רשות המסים קיבלה מידע על יותר מ-35 אלף חשבונות בנק של ישראלים בארה"ב

ענת דניאלי | (6)

רשות המסים החלה לקבל מידע מארה"ב, על ישראלים המנהלים חשבונות בארה"ב ומתחילה לבחון האם בעלי הכספים והחשבונות דווחו כנדרש על הכנסותיהם. על פי הרשות מדובר כעת במידע הנוגע ללמעלה מ-35 אלף חשבונות של תושבי ישראל המתנהלים בגופים פיננסים בארה"ב.

מרשות המסים נמסר כי "בהתאם לחוק, תושב ישראל  רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל אך עליו לדווח לרשות המסים על ההכנסות שהופקו בו (ריבית, דיבידנד, רווחי הון וכו'). הרשומות שהתקבלו מהאמריקאים כוללות מגוון פרטים  הנוגעים לאותם בעלי חשבון תושבי ישראל וכן פרטים הנוגעים לאותם חשבונות. רשות המסים תבחן ותמיין את המידע ותשווה לדיווחים של אותם ישראלים לרשויות המס. בתהליך מיון המידע יזוהו אלה מבין הלקוחות שבהתנהלותם השוטפת מול הרשות כללו דווח על החשבונות וכן, אלו שדווחו על קיום החשבון במסגרת הליך הגילוי מרצון". 

המידע שהתקבל מארה"ב הנו כחלק מיישום הסכם ה-FATCA, במסגרתו גם ישראל העבירה לארה"ב מידע ונתונים לגבי חשבונות בבעלות תושבי או אזרחי ארה"ב, כפי שזוהו ודווחו  על ידי המוסדות הפיננסיים בישראל לשנים 2014 ו-2015. 

מרשות המסים הוסיפו וציינו כי "הליך זה של קבלת מידע פיננסי על תושבי ישראל הפועלים מחוץ לישראל במסגרת ה–FATCA הינו חלק ממהלך רחב יותר של קבלת מידע פיננסי על תושבי ישראל, הכולל קבלת מידע ממדינות רבות במסגרת הסכם ה-​Common Reporting Standard הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים שיזם ארגון ה- OECD במאי האחרון חתם מנהל רשות המסים, משה אשר, על הסכם רשויות מוסמכות ליישום הסכם ה–CRS לצורך חילופי מידע אוטומטי הנוגע למידע פיננסי. על פי הסכם זה צפויה ישראל להחליף מידע עם מדינות שונות לגבי יתרות לשנת 2017 עד ספטמבר 2018.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יש לי 2 מילים לרשות המיסים: "ה מ ג ז ר ה ע ר ב י" (ל"ת)
    זיו 16/01/2017 18:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אז מה???? 16/01/2017 16:47
    הגב לתגובה זו
    ויש להם חשבונות. הכסף לא שייך למדינת ישראל כי הם מקבלים אותו בארה"ב אם במילגה או עבודה . כל עוד מדינת ישראל שוללת מאותם אנשים קצבאות ילדים אחרי 3 חודשים של שהיה בחו"ל. אין לה שום זכות לקבל שקל. וגם לא מגיע לה שקל משה אשר מתעלל בישראלים . והגיע הזמן לתת לו בעיטה החוצה.
  • 3.
    זורבה התימני 16/01/2017 13:10
    הגב לתגובה זו
    יופי , עוד כסף לקופת המדינה ממעלימי מיסים . סכומים גדולים שמצטרפים למאזן החיובי הגדול השנה של גבייה ממיסים . לממשלה יש עכשיו הרבה כסף בקופה כפי שפורסם אז למה המצב בבתי החולים כל כך חמור , ובחינוך ובדיור גם כן ! אינעל ראבק כחלון וביבי תתחילו להזרים את העודפים הגדולים לאן שצריך ולאן שבוער כולל לפריפריות המוזנחות . נמאס למיליוני האזרחים הפשוטים החרה שאתם מאכילים את כולם כל הזמן . יש כסף , נגמרו התירוצים !
  • 2.
    כותב 16/01/2017 13:09
    הגב לתגובה זו
    כפוף לתנאי המבצע
  • אלמוני 16/01/2017 17:46
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק מה שלוקחים בארה"ב כמעט חצי
  • 1.
    המתנות של ביבי שרה ויאיר אשכרה העלמת מס (ל"ת)
    משה אשר מתקרנף 16/01/2017 11:57
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.99%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

טבע מטפסת 3%; ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה

טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים

מערכת ביזפורטל |

  


המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.

במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.


בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.

על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש  , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86%   זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך