לא לשימוש
צילום: יוני המנחם

רשות המסים קיבלה מידע על יותר מ-35 אלף חשבונות בנק של ישראלים בארה"ב

ענת דניאלי | (6)

רשות המסים החלה לקבל מידע מארה"ב, על ישראלים המנהלים חשבונות בארה"ב ומתחילה לבחון האם בעלי הכספים והחשבונות דווחו כנדרש על הכנסותיהם. על פי הרשות מדובר כעת במידע הנוגע ללמעלה מ-35 אלף חשבונות של תושבי ישראל המתנהלים בגופים פיננסים בארה"ב.

מרשות המסים נמסר כי "בהתאם לחוק, תושב ישראל  רשאי לנהל חשבון בנק בחו"ל אך עליו לדווח לרשות המסים על ההכנסות שהופקו בו (ריבית, דיבידנד, רווחי הון וכו'). הרשומות שהתקבלו מהאמריקאים כוללות מגוון פרטים  הנוגעים לאותם בעלי חשבון תושבי ישראל וכן פרטים הנוגעים לאותם חשבונות. רשות המסים תבחן ותמיין את המידע ותשווה לדיווחים של אותם ישראלים לרשויות המס. בתהליך מיון המידע יזוהו אלה מבין הלקוחות שבהתנהלותם השוטפת מול הרשות כללו דווח על החשבונות וכן, אלו שדווחו על קיום החשבון במסגרת הליך הגילוי מרצון". 

המידע שהתקבל מארה"ב הנו כחלק מיישום הסכם ה-FATCA, במסגרתו גם ישראל העבירה לארה"ב מידע ונתונים לגבי חשבונות בבעלות תושבי או אזרחי ארה"ב, כפי שזוהו ודווחו  על ידי המוסדות הפיננסיים בישראל לשנים 2014 ו-2015. 

מרשות המסים הוסיפו וציינו כי "הליך זה של קבלת מידע פיננסי על תושבי ישראל הפועלים מחוץ לישראל במסגרת ה–FATCA הינו חלק ממהלך רחב יותר של קבלת מידע פיננסי על תושבי ישראל, הכולל קבלת מידע ממדינות רבות במסגרת הסכם ה-​Common Reporting Standard הקובע חילופי מידע אוטומטיים בנוגע לחשבונות פיננסיים של תושבים זרים שיזם ארגון ה- OECD במאי האחרון חתם מנהל רשות המסים, משה אשר, על הסכם רשויות מוסמכות ליישום הסכם ה–CRS לצורך חילופי מידע אוטומטי הנוגע למידע פיננסי. על פי הסכם זה צפויה ישראל להחליף מידע עם מדינות שונות לגבי יתרות לשנת 2017 עד ספטמבר 2018.

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יש לי 2 מילים לרשות המיסים: "ה מ ג ז ר ה ע ר ב י" (ל"ת)
    זיו 16/01/2017 18:11
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    אז מה???? 16/01/2017 16:47
    הגב לתגובה זו
    ויש להם חשבונות. הכסף לא שייך למדינת ישראל כי הם מקבלים אותו בארה"ב אם במילגה או עבודה . כל עוד מדינת ישראל שוללת מאותם אנשים קצבאות ילדים אחרי 3 חודשים של שהיה בחו"ל. אין לה שום זכות לקבל שקל. וגם לא מגיע לה שקל משה אשר מתעלל בישראלים . והגיע הזמן לתת לו בעיטה החוצה.
  • 3.
    זורבה התימני 16/01/2017 13:10
    הגב לתגובה זו
    יופי , עוד כסף לקופת המדינה ממעלימי מיסים . סכומים גדולים שמצטרפים למאזן החיובי הגדול השנה של גבייה ממיסים . לממשלה יש עכשיו הרבה כסף בקופה כפי שפורסם אז למה המצב בבתי החולים כל כך חמור , ובחינוך ובדיור גם כן ! אינעל ראבק כחלון וביבי תתחילו להזרים את העודפים הגדולים לאן שצריך ולאן שבוער כולל לפריפריות המוזנחות . נמאס למיליוני האזרחים הפשוטים החרה שאתם מאכילים את כולם כל הזמן . יש כסף , נגמרו התירוצים !
  • 2.
    כותב 16/01/2017 13:09
    הגב לתגובה זו
    כפוף לתנאי המבצע
  • אלמוני 16/01/2017 17:46
    הגב לתגובה זו
    לא מספיק מה שלוקחים בארה"ב כמעט חצי
  • 1.
    המתנות של ביבי שרה ויאיר אשכרה העלמת מס (ל"ת)
    משה אשר מתקרנף 16/01/2017 11:57
    הגב לתגובה זו
עמירם לוין
צילום: פייסבוק, על פי סעיף 27

מיליארד שקל בייבי - עמירם לוין בתשואה חלומית

פי 1,200 - עמירם לוין, אלוף במיל מלמד את כולנו שהשקעות זה כמובן גם - מזל, אבל גם הרבה שכל-ידע

רן קידר |

800 אלף שקל של השקעה הפכו בעת שנקסט ויז'ן הונפקה ל-31 מיליון שקל. זה היה לפני 4 שנים, מאז האלוף עמירם לוין מימש מספר פעמים וירד מרף הדיווח של ה-5%, אבל לביזפורטל נודע שהוא עדיין מחזיק במניות החברה. אם לוין לא היה מממש הוא היה מחזיק כיום מניות ב-1 מיליארד שקל. אבל לוין מימש ובצדק - אף אחד לא יכול היה לדעת שזו השקעה שתניב פי 1,200! ופי 40 מאז שהיא החלה להיסחר. 


על פי ההערכות ובהסתמך על מכירות שכן דווחו, לוין נפגש עם כ-250 מיליון שקל במזומן והוא עדיין מחזיק בכמות מניות משמעותית, - לאחר שהמניה עלתה פי ארבע בשנה האחרונה - בלכל הפחות 400 מיליון שקל. בסך הכל מדובר על 650 מיליון שקל, וזו הערכה שמרנית.  בפעם הקודמת שניסינו לשאול את לוין על ההשקעה הוא אמר - "בטח שאני מחזיק, אבל זו השקעה פרטית ואני לא מדווח".  




עמירם לוין מלווה את החברה מההתחלה. המייסדים היו צריכים דמות מוכרת, דומיננטית, פותחת דלתות ולוין הצטרף. הוא האמין בחברה, השקיע בה, והצליח. ההצלחה של נקסט ויז'ן היא הרבה מזל. לוין הרוויח תשואה של כ-120,000%, זה מזל, אבל לא רק. זו ידיעה, זה ניסיון, זה הרבה שכל. שכל של בניית הדברים הנכונים, הסתכלות מאוד ממוקדת על מה שטוב לחברה ולא מקלישאה, בניית חברה אמיתית והבנה שוטפת של צרכי השוק במטרה לספק את המוצרים הטובים והנכונים לצבאות ולמשתמשים. 

אם תרצו - היה אולי הרבה מזל, אבל המזל הולך עם הטובים - נקסט ויז'ן היא חברה אמיתית ולוין זיהה את האנשים וההנהלה ואת המוצר ועזר להביא אותו למקומות הגבוהים. עכשיו הוא מחוץ לחברה, אין לו תפקיד רשמי, אך הוא עדיין מאמין בחברה ומשקיע בה. 

השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.